״הכיסא המחכה״: מי שהסתובב בבתי הקפה בירושלים בשבועות האחרונים היה יכול להבחין במעין מסגרת עץ קטנה, עם כיסא צהוב מיניטורי שמוצב על הבר. בימים אלה, כל עין עושה את ההקשר המיידי — כיסא קטן, צהוב ומיותם, כאילו מחכה לאדם כלשהו שיבוא לשבת עליו. מדובר ביוזמה של שי סייח (25), סרן במילואים וסטודנט שנה ב׳ לארכיטקטורה ב״בצלאל״.
11 צפייה בגלריה
שי סייח והמיצג לחטופים
שי סייח והמיצג לחטופים
שי סייח והמיצג לחטופים
(צילום: רועי אלמן)
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
(צילום: רועי אלמן)

איפה היית ב-7 באוקטובר?
״הייתי בירושלים ועשיתי את השבת עם זוג חברים שומרי שבת. התעוררנו מהאזעקות ואז התחלנו לברר מה קורה. די מהר הבנתי את הסיטואציה ומיד ארגנתי תיק. תוך שעה כבר התייצבתי בשטח הכינוס וחיכיתי לחיילים שלי שיגיעו. אני מ״מ במילואים בגדוד 21 של יוצאי חטיבת כפיר ותחת פיקודי יש 30 חיילי מילואים. מאז ה-7.10 שירתתי ארבעה חודשים במילואים. עכשיו אני בשגרה וכבר יודע על תאריך התייצבות נוסף בעוד כחודשיים״.
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
(צילום: רועי אלמן)

איך עלה לך הרעיון למיצג?
״אני לומד אדריכלות בבצלאל ובאחד הפרוייקטים שלי בשנה שעברה יצרתי מודלים של כסאות. בתחילת המלחמה החלו להעלות את המודעות למאבק השבת החטופים על ידי שולחן ארוך עם מלא כיסאות ריקים — מה שישר העלה לי קונוטציה של הפרויקט שיצרתי. חשבתי על רעיון שאני יכול להשתמש בכסאות שיצרתי בלימודים ולהסב אותם כך שיהיו רלוונטיים לתקופה״, סיפר סייח ל-mynet.
״למרות שהייתי במילואים הרגשתי שיש לי עוד דרך לתרום בה ובגלל שכל מה שקשור להשבת החטופים חשוב לי מאוד, בחרתי למקד את הפרוייקט שלי בנושא זה. לאחר חודש, חזרתי הביתה ל-24 שעות וכבר אז התחלתי לעבוד על הפרוייקט. כל פעם שהייתי יוצא לאפטר, בניתי עוד ועוד כסאות ואפילו הבאתי חלקים של הכסא לבסיס בשביל לבנות בין משימות״.
11 צפייה בגלריה
שלבי היצירה
שלבי היצירה
שלבי היצירה
(צילום: שי סייח)
11 צפייה בגלריה
איתן מור. עדיין בעזה
איתן מור. עדיין בעזה
איתן מור. עדיין בעזה
(צילום: באדיבות המשפחה)
אז איך בפועל אתה יוצר את זה?
״שרטטתי כסא בהשראת עיצוב סטנדרטי של איקאה. כל כסא מורכב משלושה חלקים, אותם אני חותך במכונת לייזר על קרטון ביצוע. לאחר מכן, אני מחבר אותם בעדינות עם דבק מיוחד. בשלב הבא אני צובע את הכסא בספרי צהוב ולבסוף לוקח אותו למסגור״.
״המינימליזם שהמסגור מייצר לכסא נותן אימפקט חזק מאוד ועצם המסגור של הכסא מייצר תחושה של דבר שנמצא כל כך קרוב אלייך ובכל זאת אתה לא יכול לגעת בו. יש תחושה של רצון לנפץ את הזכוכית. המסגור הוא מטאפורה למצב החטופים״.
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
(צילום: רועי אלמן)
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״ בקפה רוסטרס
״הכיסא המחכה״ בקפה רוסטרס
״הכיסא המחכה״ ליד איתן, הבריסטה שנחטף
(צילום: שי סייח)

מה המסר שאתה רוצה להעביר?
״הכסא מיועד לקדם מודעות להשבת החטופים. הכסא עצמו הוא כסא סטנדרטי, שניתן לראות בהרבה בתי קפה ובבתים פרטיים משמש ככסא עבור אורחים. הוא לא מיועד לאדם מסוים אלא לכולם. המטרה היא שבתי עסק ואנשים פרטיים יתלו את הכסאות הממוסגרים שמדברים בעד עצמם. לא צריך הרבה טקסט בכדי שאדם שיביט בכסא ויבין על מה מדובר ומה הוא מייצג״.
כל אחד יכול לרכוש כיסא?
״את הכסאות אפשר לרכוש דרכי באינסטגרם שלי — shaisayah@ או באתר האינטרנט. ניתן לקנות את הכסא ב-150 שקלים. זה מחיר העלות בלבד. ניתן לרכוש גם ב-250 ₪ ואת ההפרש אעביר לארגון משפחות החטופים״.
ואיפה אפשר לראות את הכיסאות?
״את הכסא הראשון מיקמתי בבית קפה ה״רוסטרס״ שממוקם ממול למחלקה לארכיטקטורה. בעיני זה היה מתבקש למקם שם את הכסא הראשון, כי איתן מור שהוא אחד הבריסטות שעובדים בבית הקפה נחטף ב-7.10 ממסיבה בנובה, והוא עדיין שם. כשפניתי למנהל בית הקפה עם ההצעה של למקם אצלו כסא, הוא ממש התרגש.
בהמשך הבאתי כסאות נוספים לבתי קפה במרכז העיר (נוקטורנו, סיבריס ועוד). את הכסאות האלה נתתי בתרומה לבתי הקפה. בעקבות זה, פנו אליי אנשים פרטיים במטרה לקנות כסאות ממוסגרים אליהם הביתה. הרבה אנשים שראו את הכסאות התחברו לדרך בה בחרתי לייצג את המאבק לשחרור החטופים״.
11 צפייה בגלריה
כיסא קטן
כיסא קטן
כיסא קטן
(צילום: שי סייח)
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
(צילום: רועי אלמן)

בית הספר לארכיטקטורה של בצלאל ממוקם בקמפוס ההיסטורי של בצלאל במרכז העיר ירושלים ומכשיר אדריכליות ואדריכלים לתכנון ולעיצוב המרחב הבנוי והפתוח, מתוך יצירתיות ומקוריות, ביקורתיות ומעורבות פעילה בקהילה ומודעות גוברת לאחריות החברתית, הסביבתית והאורבנית.
11 צפייה בגלריה
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
״הכיסא המחכה״
(צילום: רועי אלמן)
11 צפייה בגלריה
מבנה בצלאל ארכיטקטורה, השבוע
מבנה בצלאל ארכיטקטורה, השבוע
בצלאל ארכיטקטורה
(צילום: רועי אלמן)

לדברי ראש בית הספר לארכיטקטורה, פרופ' אדר' אלס ורבקל: ״אני מאמינה בארכיטקטורה ששמה דגש על המשמעות החברתית, התרבותית והסביבתית של המרחב הבנוי והפתוח, בקונטקסט הקרוב והרחוק; כזו שמרחיבה את תפקיד האדריכל/ית למנהיג/ה ומובילי/ה בבניית עתיד חדש״.