ביום שבת הקרוב צפויה להיות הפעימה השנייה של השחרור בעסקת החטופים. אחת החטופות שיש ציפייה כי תשתחרר היא דניאלה גלבוע מפתח תקוה, תצפיתנית שנחטפה ממוצב נחל עוז.
השבוע הזה הוא מטבע הדברים מותח מאוד עבור משפחת גלבוע, ואימה אורלי החליטה להמשיך בפעילויות שהיא עושה כבר תקופה ארוכה לצורך השבתה.
אורלי הזמינה את הציבור השבוע לדימיון מודרך דרך הפייסבוק ולזימון של דניאלה ושלה בבריאות שלמה לזרועות משפחתה.
במהלך קטע השמע של הדימיון המודרך שצירפה לדף הפייסבוק שלה אמרה אורלי גלבוע בין השאר את הדברים הבאים:
אז אנחנו מתכנסים גם היום לשלוח כוונה בהירה וצלולה לחזרתה של דניאלה אל ביתה. כל אחד ימצא לעצמו מקום נעים ונוח לשבת בו, מקום חמים, מקום עם אור רך. נשב כל אחד ונראה שאנו יושבים בנוחות. נניח את כפות הידיים על הברכיים.
כפות הידיים פונות אל השמיים, כל אחד בביתו יישב במקום הנוח שלו ונדע שכולנו כאן יחד ברגע זה מתחברים למקור של אור גדול אחד. כולנו יחד עם הכוונה הבהירה והצלולה הופכים למקור אחד שנשלח ישירות אל דניאלה גלבוע.
אז אבקש מכם לקחת שאיפה ועם הנשיפה נשחרר את כל מה שהיה היום. ניקח שאיפה מהאף, נשיפה ארוכה מהפה, עוד שאיפה מהאף, נשיפה ארוכה מהפה. עם כל נשיפה מהפה אנחנו משחררים את כל המחשבות המיותרות, את כל מה שהיה היום.
קראו גם:
שאיפה פנימה מזמינה אותנו להתכנס לרגע הזה וכל אחד בביתו עושה זאת אך כולנו כאן הופכים לאחד ברגע זה שאנחנו עושים זאת. כולנו כאן הופכים לקרן אור עוצמתית. קחו שאיפה ובנשיפה ראו איך יד חמימה מונחת על כף ידכם ואיך אתם מניחים יד חמימה על כף ידו של אחר. כולנו מתחברים למעגל שבו כולנו נותנים ידיים, יוצרים מעגל סגור כולנו פה יחד מתחברים. כולנו הופכים לאלומת אור גדולה שמגיעה אל דניאלה גלבוע. וכמו אלומת אור ניתן לראות חלקיקים של אור כמו כדוריות של אור, נדמיין אותן מגיעות אלה. אלה כדוריות של אור בהירות, צלולות, נקיות ומלאות בתדר של אהבה שכל אחד יודע רואה ומרגיש את דניאלה שבה אל ביתה.
קחו שאיפה ובנשיפה תשלחו אהבה. דניאלה גלבוע, אנחנו שולחים לך אהבה. נבקש מכדוריות האור עם המילה אהבה לעטוף אותה. בשאיפה הבאה נשלח כדוריות של אור שאנחנו נראה בהן א המילים "שבה הביתה".
ועכשיו בואו ניצור תמונה ונראה אותה בביתה יושבת כשמשני צידיה אמא ואבא מחבקים, מחייכים, עוטפים אותה. צרו את התמונה הזאת בעיניכם ובדמיונכם, תראו את התמונה הזאת נשלחת באלפי חלקיקים של אור. דניאלה יושבת בביתה כשמשני צידיה הוריה יושבים על הספה ומחבקים אותה. ניקח שאיפה ובנשיפה ממש נראה אותה בבית. התמונה הזאת נשלחת בחלקיקים של אור ומגיעה אליה.
וכעת נניע קצת את כפות הידיים, נפקח את העיניים ונזכור בליבינו שממש עוד רגע את כאן.
