האהבה ניצחה הכל: בית הדין הרבני דחה בקשת גבר לאסור על גרושתו להינשא לגבר אחר, שאיתו לטענתו ניהלה רומן עוד בהיותם נשואים. גם ערעורו לבית הדין הרבני הגדול נמחק לאחרונה.
חצי שנה לאחר שהתגרש מאשתו בהסכמה, ולאחר שהסכם הגירושין ביניהם אושר ע"י בית הדין הרבני האזורי, הגיש הגבר בקשה לאסור על גרושתו להינשא לחתן המיועד בטענה שגרושתו בגדה בו עם אותו גבר עוד בזמן שהיו נשואים. לצורך זהירות, הטיל בית הדין הרבני עיכוב ביצוע לנישואין, וקבע בעניינו מועד לדיון מהיר.
בדיון הציג הגרוש דו"ח של חוקר פרטי אשר עקב אחר אשתו לשעבר, ולפיו, בעודנה נשואה לו, היא לנה בביתו של גבר זר, שלו היא מבקשת להינשא כעת.
הגרוש טען שאשתו בגדה בו עם בן זוגה הנוכחי, ולמעשה, השניים המתינו לגירושי הצדדים, על מנת שיוכלו להינשא זה לזו. לטענת הגרוש, שחש נבגד, לפי ההלכה היהודית, אסורה האישה, במקרים שכאלה, גם על בעלה וגם על בועלה, ועל כן אין להתיר לה להינשא לבן זוגה הנוכחי.
עורך הדין אברהם לוי, אשר ייצג את האישה, הכחיש כל טענה לקשר פסול של בגידה בין הגרושה לבין בן זוגה הנוכחי. לדברי עורך הדין אברהם לוי, הגרושה ובן זוגה הם חברי ילדות והיא הגיעה לביתו על מנת לסייע לו בבעיה רפואית קשה שפקדה אותו. בין השאר סייעה האישה לנהל את משק ביתו של הגבר, ולטפל בילדיו, משום שהוא חי בגפו.
לדברי עורך הדין אברהם לוי, היות והאישה עוסקת בסיעוד היא ביקרה בביתו של הגבר כשלוש עד ארבע פעמים, ולא יותר מכך, וגם כאשר ישנה פעם אחת בביתו, השניים לנו בחדרים נפרדים. היא קיבלה שכר עבור העזרה אותה העניקה לגבר, ובתחילה לא נוצר ביניהם שום קשר רומנטי.
לטענת עורך הדין אברהם לוי, רק לאחר שבני הזוג התגרשו נוצר קשר רומנטי ביניהם, והם החליטו להינשא.
במסגרת כתב ההגנה, טען עורך הדין אברהם לוי, כי כל עוד הגרוש היה נשוי למרשתו, הוא רדה בה באכזריות ונהג בה באלימות פיזית ומילולית. על רקע זה החליטה האישה להתגרש ממנו.
לטענתו, בשל רצונה להתגרש מבעלה בכל מחיר, אפשרה מרשתו לבעל לנסח את הסכם הגירושין ביניהם, וויתרה על כל טענה כנגדו, במטרה להתגרש במהירות ובהסכמה.
למרות זאת, לאורך כל תקופת הפרידה והגירושין, המשיך הבעל להתחנן בפניה שתחזור אליו, אך היא דחתה את כל בקשותיו. לאחרונה כאשר הבין הגרוש כי האישה מצאה לה חיים חדשים, וחלומו שהיא תחזור אליו נגוז, הוא נזכר לפתע להעלות את הטענות נגדה.
קראו גם:
בית הדין הרבני האזורי קיבל את גרסת האישה ואת טענותיו של עורך הדין אברהם לוי, דחה את טענות הגרוש וקבע כי האישה סיפקה הסבר למעשיה בביתו של הגבר לו היא עומדת להינשא.
בנוסף קבע בית הדין כי התנהלות הגרוש מעידה על כך שבניגוד לטענתו כלל לא חשד בבגידה בזמן אמת, ודווקא הביע רצון להמשיך ולחיות עימה. ומהסיבות הללו דין תביעתו של הגרוש להימחק, ויש לאפשר לבני הזוג להינשא כדת וכדין.
על פסק דין זה הגיש הגרוש ערעור לבית הדין הרבני הגדול, ובו ביקש עיכוב ביצוע נוסף לנישואי השניים. בית הדין הרבני הגדול לא נעתר לבקשה, ובני הזוג נישאו זה לזו. לאחר נישואי השניים, המליץ ביה"ד הרבני הגדול למחוק את התביעה, משום שכעת לא ניתן כבר לערער על נישואיהם.