אחד האתרים המתויירים ביותר באזור פתח תקוה בימים אלה של סוף החורף הוא יער ראש העין, בו ניתן לראות כלניות, רקפות, סביונים ושלל פרחים במגוון צבעים.
עשרות אלפי המבקרים שהגיעו לאחרונה אל הריאה הירוקה הגדולה של האזור הבחינו מייד במראה שלא היה קודם לכן: אלפי עצים "נעלמו" לאחר שנכרתו בחודשים האחרונים, שביל אספלט ארוך נסלל במקום דרך הכורכר שהייתה במקום ובנוסף הכניסה לכלי הרכב נחסמה ובכך נגרמת חוסר נגישות לנכים ללב היער.
מאחורי המראה הפסטורלי של יער ראש העין מסתתר קרב איתנים של ממש בין חלק מהתושבים לבין קרן קיימת לישראל (קק"ל) והעירייה.
"כרתו עצים בריאים"
כדי להבין מה עומד מאחורי הקרב הזה צריך לחזור שנים רבות לאחור. עד לפני יותר משני עשורים היה היער מקום מוזנח ולא מטופח ששימש למעשה ה"מזבלה" של העיר. לקראת אמצע העשור הראשון של שנות האלפיים, העירייה דאגה להפוך אותו ליער קהילתי ששודרג באופן משמעותי והחלו לערוך בו פעילויות חברתיות שונות.
השינוי החל לפני כעשור, אז נכנסה לתמונה קרן קיימת לישראל (קק"ל). העירייה איפשרה לקק"ל להיות גורם דומיננטי בניהול היער הקהילתי ובשנת 2019 החלו לגבש את התוכנית לשינוי פני היער כפי שהוא היום.
בקק"ל מסבירים כי העבודות בוצעו מכיוון שהוקם אזור חיץ בקרבת הבתים בהתאם להנחיות כבאות והצלה לישראל. כמו כן, הם טוענים כי שביל האספלט נסלל על מנת להוות סוג של מדרחוב מוגן מפני נסיעת רכבים. ההסברים הללו ממש לא מספקים חלק מהתושבים, שזועמים השינוי שנעשה בו.
"הם כרתו עצים בריאים גם במקומות שלא נדרש פס אש", טוענת הפעילה החברתית למען היער סטלה פז. מדובר על כ-4,000 ברושים, שהם דווקא העצים הכי פחות דליקים ולכן לא הייתה סיבה הגיונית לכרות אותם. אני גרה ממש קרוב ליער וראיתי את הכריתה היומיומית".
למה סלילת האספלט מפריעה לכם?
"לא ברור למה שפכו אספלט ביער הזה, זה פוגע אקולוגית ביער. היה אפשר רק ליישר את הקרקע, זה היה מספיק לנכים ולעגלות. יש להם כל מיני שיקולים שלא ברורים לנו, הם לא שקופים איתנו למרות שזה יער שמוגדר קהילתי".
"נזק אדיר ליער"
אחת הדמויות הדומיננטיות במאבק על יער ראש העין היא שרי סלע, חברת המועצה לשעבר. לטענתה, " קק"ל אינה בעלים של יער ראש העין והיא גם מתכחשת לעובדה שעל פי ההסכמים - היא גם אינה מנהלת היער. לעיריית ראש העין המצב בו קק"ל השתלטה על היער, התאים מבחינה כלכלית אך גישה פסולה זו גרמה נזק אדיר לאופיו של היער. קק"ל קידמה תכנית ליער תוך דריסת מדיניותה שלה הדוגלת בשיתוף ציבור, שקיפות ועוד".
סלע מוסיפה: "בדיון בוועדה המחוזית קק"ל טענה כי האספלט נדרש על מנת לחסוך בהוצאות אחזקה של שביל הכורכר מדי שנה בשנה. במקביל כלפי הציבור טענו כי האספלט נדרש לצורך כניסת נכים, כיבוי אש, שביל אופניים, הפחתת אבק מהעצים. בפועל כל ה'הסברים' מתבטלים אל מול המציאות כפי שההתנהלות ביער מתקיימת בפועל. גם ראש העירייה הנוכחי רז שגיא מעדיף לטמון את ראשו בחול בעת שקק"ל השלימה כריתתם של אלפי עצים בהיעדר היתר כריתה מאושר. כל הנושאים המשפטיים עדיין לפני הכרעות בבתי משפט ובסופו של יום האמת לאמיתה תצא לאור".
עדנה שטי, גם היא פעילה חברתית למען היער, חוששת כי יגיע גל נוסף של כריתות עצים ביער. "הפכו את היער לפארק, יש קרחות בתוך היער. הכריתה נעשית בגלים ובפעם האחרונה הכניסו מכונות ענקיות. לדעתי הם כרתו את העצים כדי לחסוך בכסף, כשיש פחות עצים מטפלים פחות. בשביל מה לשפוך אספלט ביער? אפשר היה לעשות משהו טבעי ויפה עם שבילים מעץ. בנוסף, נכים לא יכולים להיכנס עם מכוניות אל לב היער ונאלצים להישאר רק בחניון הקטן בכניסה. החניון קטן מלהכיל את כל המכוניות שמגיעות בסופי שבוע ונהגים נאלצים להחנות את הרכב בצידי הכביש הראשי. פשוט הורסים לנו את היער היפה של העיר".
קראו גם:
תגובות
מקק"ל נמסר בתגובה: יער ראש העין הינו יער קהילתי בניהול משולב של קרן קימת לישראל, העירייה ונציגים נבחרים של הציבור. קק״ל פועלת באופן חוקי ושקוף תחת כל האישורים הנדרשים.
יער ראש העין עבר דילול וטיפול יערני כשם שאנו עושים בכל היערות בניהולנו. נוסף על כך בקרבת הבתים קק״ל הקימה אזור חיץ בהתאם להנחיות כבאות והצלה לישראל.
שביל האספלט נסלל על מנת להוות סוג של מדרחוב מוגן מפני נסיעת רכבים, זאת על מנת למנוע ענני אבק על הנופשים ומתוך תפיסה ידידותית לסביבה, שכן ידוע שאספלט אינו דורש טיפול שנתי כשם שדורשת דרך עפר. עוד נוסיף שמכיוון ומדובר במדרחוב סגור לתנועה לאורך היער, האספלט מאפשר את הנגישות במקום, לרווחת ציבור המטיילים.
הטענה כי קק״ל תפגע ביער אותו היא נטעה מופרכת ולא זו בלבד אלא שבט״ו בשבט הקרוב קק״ל תנטע עצים נוספים על מנת לעבות את היער באזורים החסרים.
מעיריית ראש העין נמסר בתגובה: באפריל 2019, התקיים מפגש שיתוף ציבור של קק"ל ועיריית ראש העין, בנוגע לסלילת השביל המרכזי החוצה את יער ראש העין. התוכנית לא כוללת סלילה של שבילים נוספים ביער לכיוון נווה אפק, או ה' באייר. הוצג גם רעיון להצבת תאורה לאורך הקטע הסלול, רעיון שנגנז עקב ההתנגדות הנחרצת שהוצגה במפגש.
התשובה המקצועית של קק"ל לאספלט, נעוצה דווקא בשביל הכורכר הקיים: הנסיעה, הרכיבה וההליכה על שביל הכורכר, מרחיבות אותו בכ-30 ס"מ בכל שנה (15 ס"מ לערך לכל צד) מה שמונע צימוח בשטח המתכסה. זו התרחבות ממוצעת של כ-3 מטר לאורך כל השביל, ב-10 שנים.
זאת ועוד, הכורכר מעלה אבק כאשר נוסעים, רוכבים והולכים עליו וגורם לשכבת אבק המכסה את העלים ומפחית פוטוסינתזה. האספלט לעומת זאת, אינו מתרחב ויאפשר נגישות לבעלי מוגבלויות, כניסה שבועית של משאית האשפה, סיור כוחות ביטחון וכוחות כיבוי אש, לפי הצורך.
בתוכנית של קק"ל הוצג סגירת הכניסה ליער עם כלי רכב ממונעים ולאפשר כניסה רגלית בלבד. לא כולם הסכימו עם קק"ל בנוגע לתוכנית והוגשו נגדה 3 עתירות לביהמ"ש המחוזי בלוד - כולן נדחו!
בית המשפט גם פסק בסוגיית הבעלות על היער וקבע חד-משמעית, כי הקרקע בבעלות רשות מקרקעי ישראל ובניהול קק"ל.
מאז הוגשו עתירות נוספות בנוגע לכריתת העצים שבוצעה ואף הן נדחו תוך חיוב בהוצאות של העותרים. אז כאמור, יער ראש העין ניטע על אדמות השייכות לרשות מקרקעי ישראל, בתוך תחום השיפוט של ראש העין.
הוא מוגדר כיער קהילתי, אולם הסמכות לטיפול בו ולתחזוקתו, נתונים בידי קק"ל, כמו כל יערות ישראל, כבר למעלה מ-100 שנים. היער נטוע אורנים, ברושים ואקליפטוסים ואינו טבעי ולכן חייב בתחזוקה שוטפת.
הצמידות לשכונות מגורים מחייבת עפ"י הנחיות כבאות והצלה, זהירות יתרה מחשש לשריפות, בכדי להפחית את הסיכון לפגיעה בנפש או ברכוש. לכן, כל שמונה שנים לערך, מתקיימת פעולת דילול וסניטציה המונעת שריפות, מחזקת את היער, מאפשרות צמיחה טובה וחוסן בפני מזיקים ומחלות.
כל הפעולות מתבצעות כמובן ברישיון בתוקף שהונפק כחוק. כמו בכל שנה, הובא גם השנה ליער עדר הצאן לדילול העשבים והעלים על הקרקע.
ביום שישי האחרון, קיימנו נטיעות עם התושבים למילוי קרחות והשלמת מרווחים בעיקר לעיבוי צידי השביל המרכזי בעצים מקומיים וביניהם דולב, אלה אטלנטית, ער אציל וחרוב. לסיכום - יער קהילתי ראש העין הוא משאב טבע עירוני מדהים וייחודי, שראש העין התברכה בו.
נמשיך לטפח אותו, נמשיך לשמור עליו ולהנות ממנו. נמשיך לעשות מה שנכון לראש העין.
