רננה הלר, בית הספר יצחק שמיר בפתח–תקוה:
"הקשר האישי חסר מאוד"
"כמורה למתמטיקה שעוסקת בפתרון תרגילים אני מכינה מצגת לכל שיעור ובתוכה אני שותלת את השאלות שאני רוצה שנענה עליהם, ובעזרת עט מיוחד אני מציירת על המצגת. גם להעביר שיעורי חינוך זאת משימה מאתגרת. מעבר לזום אני מתקשרת אליהם לשיחות אישיות ומנסה להגיע לכולם למרות שזה לוקח זמן".
באילו בעיות נתקלת?
"חסר מאוד הקשר האישי עם התלמידים. בכיתה אני יכולה לעבור ביניהם, לראות על הפנים ולדעת אם יש משהו שלא מסתדר. כעת השליטה עוברת אליהם והם צריכים לפנות אליי כדי לבקש עזרה. אני מנסה לפתור זאת באמצעות שיחות ושעות פרטניות כדי שירגישו שרואים אותם ולא רק מעבירים להם תכנים. בעיה נוספת היא האמצעים הטכנולוגיים שלא היו ברשות כל התלמידים בתחילת השנה. גם הרשת האלחוטית בבית הספר לא הייתה תקינה בתחילת השנה, אבל היא שודרגה וזה עזר מאוד".
התלמידים משתפים פעולה?
"רובם משתתפים, לא יכולה לומר שכולם. יש כאלה שחוסר הקשר האישי גורם להם להתרחק יותר והם לא מתחברים לשיעור, וגם אם כן, הם לא פעילים. אני מקיימת איתם שיחות, מעודדת אותם, מגלה אמפתיה ומזדהה עם הקושי ואומרת להם שאני יודעת שקשה ללמוד מתמטיקה כך, אבל זה מה שאנחנו צריכים לעשות כרגע. בחלק מהמקרים זה עוזר אבל לא לכולם. אני חושבת שחלק מהתלמידים ישלמו את המחיר על זה בסוף".
איך את מתמודדת עם בעיות משמעת?
"אין אצלי כאלה מעבר לתלמידים שלא מתחברים".
מקרה מצחיק שקרה בזמן שיעור?
"מישהו קשקש לי במערכת על המצגת שהעברתי וצייר סמיילי. בגלל שאפשר לראות מי עשה את זה אמרתי לו, 'תודה שאתה מקשט לי את המצגת, אדבר איתך בהמשך על שדרוג של מצגות אחרות'. אני משתמשת בהומור כשאפשר, זה עובד יותר טוב מנזיפה".
אילו תגובות את מקבלת מהתלמידים, מההורים ומההנהלה?
"מהתלמידים אני מקבלת פידבקים חיוביים. די עמוס להם כי זאת שנה של בגרויות. הם אומרים שהם מתגעגעים לבית הספר, אבל אני חושבת שהם מרגישים שלמורים אכפת מהם. גם מההורים אני מקבלת פידבקים חיוביים בסך הכול. יש כאלה שעוזרים לי להשלים את התמונה הכוללת שלא תמיד אני רואה דרך הזום והם משתפים אותי במה שקורה עם הילדים ואיך הם מרגישים. לשמחתי, אני זוכה לגיבוי והערכה מצד המנהלת וזה עוזר מאוד".
שיאל נובוקובסקי, בית הספר עמל ב' בפתח–תקוה
"יותר רגישים בתקופה הזאת"
"אני מבצע התאמות למערך ומכין את כל החומרים מבעוד מועד, אם אלה דוגמאות מסרטונים או שיר שמכניס אותם לאווירה לפי התזמון או הנושא הנלמד. אני מכין גם הרבה מצגות. ככל שהמצגת יותר אינטראקטיבית כך היא יותר מעניינת".
באילו בעיות נתקלת?
"בעיקר בעיות טכנולוגיות שקורות לא מעט, אבל בגדול זה עובר טוב. במצבים כאלה אני מעלה את המצגת ושולח לינק לתלמידים שלא התחברו. בנוסף, לא קל להחזיק כיתה בזום למשך כמה שעות, אז לפעמים אנחנו עושים שיעור הפוך ואני נותן לתלמידים להעביר חלק מהחומר ומשתף אותם יותר".
התלמידים משתפים פעולה?
"כן, יש אתגר, אבל רואים שחלקם הגדול משתף פעולה. יש כאלה שבבית הספר היה להם יותר קשה, ופה הם יכולים להגיד את אשר על ליבם ולהשתתף. כולם מדברים היום על ריחוק חברתי, אבל אני מדבר על קירוב טכנולוגי. כולם התפתחו עם השינוי הזה".
איך אתה מתמודד עם בעיות משמעת?
"כמחנך אני לא נתקל יותר מהרגיל, ואם יש, מטפלים נקודתית. אנחנו פחות מתעסקים בבעיות משמעת כי אנחנו רוצים להבין את התלמידים ולהעצים אותם. אני מאמין מאוד בחיזוקים חיוביים.
"אני נותן גם 'מצטיין שיעור'. יש ילדים שקשה להם להתעורר לשיעורים ולהתחבר בזמן, אז אני מדבר איתם ומנסה לרתום אותם למשימה. לפעמים פותחים יותר מאוחר כדי לבוא לקראתם. גם אלה שלא מתעוררים הם יחסית בשוליים, ואני פשוט מתזכר אותם, 'בוקר טוב, אנחנו מתחילים עוד כמה דקות', וזה עובד בדרך כלל. יותר רגישים בתקופה הזאת".
מקרה מצחיק שקרה בזמן שיעור?
"קורה לי שאני קורא לאחד התלמידים ואני לא מבין למה הוא לא עונה עד שאני שם לב שהבעיה אצלי בחיבור".
אילו תגובות אתה מקבל מהתלמידים, מההורים ומההנהלה?
"יש גם חיוביות וגם שליליות. זאת תקופה לא פשוטה וקשה לתלמידים שיושבים הרבה שעות מול הזום, הם רוצים לחזור לעולם הפיזי. יש תלמידים שעכשיו הרבה יותר בעניין מאשר בתחילת השנה, ויש כאלה שיותר קשה להם עם כל הטכנולוגיה. ההורים מצידם רוצים שנחזור ללמד פרונטלי. ההנהלה תומכת בנו וכולנו יחד מדברים על בסיס יומי, כל הזמן אחד מעביר לשני מה אפשר לעשות ואיך".
איילה קרונפלד, אולפנית ישורון בפתח–תקוה
"למידה מדהימה"
"מאחר שבדרך הזום לא ניתן לדבר במשך חצי שעה, השיעורים בנויים מהקנייה של חמש עד שבע דקות בדרך כלל ואז תרגילים. אני משייכת לתלמידות תרגילים ערב קודם, ואז כשהשיעור מתחיל אני מפנה אותן למשימה. מלבד זאת, זה לא כל כך שונה כי גם כשלימדתי פנים מול פנים ידעתי מה אני הולכת לעשות. כאן אני פשוט צריכה להיות מוכנה עם חומרים לשליחה דרך המערכות השונות ועם לינקים לווטסאפ".
באילו בעיות נתקלת?
"מלבד העניינים הטכניים אני חושבת שהזום גרם לחידוד ההבדלים בין התלמידים החזקים שמסתדרים טוב לבין החלשים שחלקם הולכים לאיבוד. הקושי הוא לאסוף את החוליות החלשות. לכן אני יושבת לזום פרטני עם אלה שקצת מתקשות בזום עם כולם. אני מוצאת שדווקא במקרים האלה הקשר האישי נהיה יותר חזק".
התלמידות משתפות פעולה?
"בהחלט. אני לא משתיקה אף אחת. הן יודעות שכשהן רוצות לדבר הן מדברות".
איך את מתמודדת עם בעיות משמעת?
"יש כאלה, בעיקר במה שקשור לחוסר תפקוד. יש בנות שקשה להן מאוד, אבל אם להיות כנים, גם בפרונטלי זה קורה. זאת תקופה מאתגרת והן מבינות שהאחריות עברה אליהן. למרות הסיטואציה שאנחנו נמצאים בה, אני חושבת שיש למידה מדהימה".
מקרה מצחיק שקרה בזמן שיעור?
"בשבוע שעבר ביקשתי מהבנות לחבר ממים בנושא השינוי במתווה הלמידה. יצרנו לוח שיתופי והוא התמלא בממים מצחיקים. במקרה אחר הבת שלי, תלמידת כיתה א', נכנסה הביתה ובאה לתת לאימא שלה חיבוק מול המצלמה. זה מסוג הדברים החמודים שאתה מבין שכל אחד בבית שלו".
אילו תגובות את מקבלת מהתלמידות, מההורים ומההנהלה?
"יצא לי לקבל פידבק חיובי מאוד מאחת האימהות ששמעה אותי מלמדת והתלהבה מאוד. זה חימם לי את הלב. הרגשתי כאילו קיבלתי זריקה של ויטמינים אחרי שבוע מאתגר. גם התלמידות יודעות לשתף ויש שיח פתוח. בהנהלה חוששים מאוד לעניין האישי, שאנשים לא ילכו לאיבוד. אצלנו דוגלים ביחסים לפני למידה, לא להיות במרוץ אחרי החומר אלא להתמקד בעניין האנושי ולעקוב מה התקופה עושה לאנשים. המטרה שלנו היא שאנשים ישמרו על השפיות והרוגע שלהם לפני הציונים".
נתי קאופמן, הישיבה התיכונית אמי"ת כפר גנים בפתח–תקוה:
"התלמידים מפגינים בגרות נפשית"
"יש היערכות מראש שכל הזמן משתנה. חומר הלמידה מונגש בצורה מותאמת לעובדה שאני לא יכול להיות ליד התלמיד ולהסביר לו. אם בעבר הייתי מסתפק בלהעביר את השיעור בכיתה ולאחר מכן לתת דף עבודה וסיכום, עכשיו אני מכין מטלה, מעלה אותה למערכת ומכין מצגת וסרטון קצר של שלב ההקניה שבו התלמיד צופה בקצב שלו".
באילו בעיות נתקלת?
"ישנן הבעיות הנפוצות שתלמידים לא מחוברים למצלמה ותקלות טכניות. זה מצריך מאיתנו הרבה יותר גמישות. קושי נוסף זה החינוך מרחוק. אתה צריך את האדם פיזית, לראות מה עובר עליו, לשאול אותו מה שלומו ואיך הוא מגיב לסיטואציות. דברים שמעבר לציונים. מעבר לכך יש קושי בלוודא הבנה והקשבה של התלמידים, אז אנחנו עושים סיכום ומבקשים מהתלמידים שיאמרו בכמה נקודות מה הבינו".
התלמידים משתפים פעולה?
"אני מרגיש ששיתוף הפעולה יותר גדול. התלמידים מפגינים בגרות נפשית. הם מבינים את המורים ושמחים מאוד שאנחנו מנסים להתקדם יחד, וכך זה יוצר שיתוף פעולה יותר גדול".
איך אתה מתמודד עם בעיות משמעת?
"הבעיות העיקריות הן סביב אותם תלמידים שלא מבצעים את המטלות או שלא נכנסים לשיעורים, אבל אלה בעיות באחוזים קטנים. אני שולח להם הודעות, מתקשר ושואל מה קרה. הרוב אלה דברים שקורים בשל הנסיבות. רובם מבינים שצריך להיות חלק, ומי שלא יהיה חלק הרכבת תיסע בלעדיו. אנחנו משתדלים גם להשתמש בכל ההגנות האפשריות כדי שלא יהיו הפרעות, ולי אישית זה לא קרה".
מקרה מצחיק שקרה בזמן שיעור?
"השיעור הראשון מתחיל ב־9:00, אחרי שהתלמידים מתפללים שחרית. ביום ראשון השבוע כמה תלמידים לא הספיקו לחזור הביתה בגלל מזג האוויר, אז הם התחברו מהניידים וראינו אותם רצים בגשם".
אילו תגובות אתה מקבל מהתלמידים, מההורים ומההנהלה?
"רוב הפידבקים חיוביים. השליליים הם במקומות הטכניים או אם אחד המורים נותן יותר מדי משימות. להורים יש הרבה הערכה להשקעה של המורים והם מבינים את השינוי שכולם נדרשו לעשות. בנוסף, אני שומע ממורים ומתלמידים שגם כשנחזור לשגרה אי אפשר יהיה להתעלם מהלמידה מרחוק ויהיה צורך לשלב אותה במערכת הלימודים".