"בכל פעם שיש התראה אני צריכה לרוץ במשך 10 דקות עם הנכד שלי על הידיים. זה פשוט סיוט לרוץ פעמיים או שלוש בלילה, אנחנו חייבים מיגונית קרובה עכשיו לפני שיקרה כאן אסון". כך אומרת רויטל מנצור (58), תושבת שכונת שעריה-אחדות בפתח תקוה, שגרה בבית ישן בלי ממ"ד ובלי מקלט בבניין.
הסיפור של רויטל הוא רק אחד מתוך רבים בעיר, שבה יש אלפי בניינים שאין בהם מקלטים או ממ"דים. מדובר בעיקר על השכונות הוותיקות כמו יוספטל, דדו, שעריה, אחדות, עמישב, מרכז העיר, כפר גנים ועוד.
בזמן המלחמה מול איראן ומתקפות הטילים על ישראל, התקבלו תלונות רבות בעירייה על המחסור במקלטים. הטיל הקטלני שפגע בעיר בשבוע שעבר, אירוע בו נהרגו ארבעה בני אדם ועוד עשרות נפצעו, רק הגביר את החרדה בקרב התושבים שמבקשים הצבת מיגוניות מיידית בכל מקום שבו המקלטים מרוחקים מהבניינים.
"אני גרה ברחוב יאנוש קורצ'אק 87 עם הבן שלי, הכלה והנכד שלי", מספרת רויטל. "הנכד סובל מהמופיליה, מחלה שגורמת לכך שכל מכה הכי קטנה יש לו שטף דם פנימי. אני גרה בבניין הישן הזה כבר 20 שנה, אין בו ממ"ד ואין בו מקלט. ברגע שיש התראה אני צריכה לרוץ מרחק של 10 דקות עד לרחוב יאנוש קורצ'אק במשך עשר דקות בשביל להגיע למקלט הציבורי. הבוקר רצתי למקלט וגיליתי שיש בפנים כבר 80 אנשים ופשוט לא היה מקום, לפעמים אנחנו נשארים בחוץ".
4 צפייה בגלריה
רויטל מנצור והשכנים ליד המקלט הציבורי
(צילום: פתח תקווה NEWS - אתר חדשות העסקים של פתח תקווה)
המקלט הציבורי שאתם מגיעים אליו תקין?
"זה מקלט קטן ומחניק, הייתה גם סתימה בשירותים. ביקשנו מהעירייה אבל היא לא רצתה להתקין לנו מזגן. מי שסידר לנו בסוף מזגן וכסאות זה שי מחברת 'קטה יזמות', כל האזור שלנו אמור לעבור פינוי בינוי".
יש לך שכנים שפשוט מוותרים ולא הולכים למקלט במקרה של אזעקה?
"יש לי שכנה שמגיעה תמיד בין הראשונות, אם אני שומעת ממנה שאין מקום אז אני לא הולכת. אני יודעת שהרבה שכנים מבוגרים נשארים בבית גם אם יש אזעקה, איך הם יכולים לרוץ 10 דקות למקלט? זה לא הגיוני שמשאירים אותנו ככה. לאחרונה שמו מיגונית קטנה ברחוב כץ 85, זה 10 דקות ריצה. אבל זה לא מספיק לכולם, צריך עוד מיגונית קרוב אלינו כדי שבאמת נוכל להגיע בזמן".
גם למרסל מזור, שגרה בבניין ישן ברחוב קיבוץ גלויות 29, אין מקלט קרוב. "המקלט הציבורי הקרוב אלינו נמצא לפחות 8 דקות למיטיבי לכת, לאנשים מבוגרים כמוני וכמו בעלי אין סיכוי להגיע אליו. גם השכנים המבוגרים שלי לא יכולים להגיע אל המקלט וכולנו נשארים בבית ומתפללים שלא ינחת עלינו טיל".
"לאנשים מבוגרים אין לאן ללכת"
בשכונת יוספטל לרוב הבניינים אין מקלט. טמבואלל גובניה, תושבת רחוב ברנר, מספרת על מה שעובר עליהם: "אנחנו גרים בברנר 32-36 ביוספטל. בשביל מרחב מוגן אנחנו צריכים להגיע למתנ"ס יוספטל שזה לפחות 8 דקות הליכה מהירה. המתנ"ס תמיד 'מפוצץ' ואין אפילו איפה לעמוד שם. אנחנו לפעמים נשארים במדרגות, למרות שהבניין גם ככה ישן. אנחנו מבקשים מהעירייה שיציבו מיגונית קרובה אלינו, לאנשים מבוגרים אין לאן ללכת. במצב כזה העירייה צריכה לדאוג לנו, השכנים כתבו מכתב לראש העיר ועדיין לא קיבלו תשובה".
אחד האנשים שמנסים לסייע לתושבים הוא חבר המועצה דניאל אוריה, שטיפל השבוע בתלונות של תושבים ודאג לשיפוץ מקלטים בעייתיים בשכונות הוותיקות. "הטיל לא מבחין בין תושב צפון העיר או למזרחה, בין דתי לחילוני, בין ותיקים לעולים, בין לבנים לשחורים", אומר אוריה. "הוא לא ראה בני אדם - הוא ראה מטרה. והמטרה הייתה אחת: לפגוע בנו. כולנו. אבל בזמן שהטיל פגע במגדל - ההדף שלו הרעיד את שכונות המזרח. ביוספטל, בדדו - קירות נסדקו, תקרות התפוררו וקשישים ישבו חסרי אונים בסלון, מתפללים שהפגיעה הבאה לא תהיה אצלם. אין להם מקלט. אין להם ביטחון. והכי קשה - הם איבדו את האמון. וכל זה? מחוץ לפריים.
"אותם פוליטיקאים שבאו השבוע כמו רכבת אווירית לעיר להצטלם ליד ההריסות ולעשות סלפי ולרשום סטטוס, לא הגיעו ליוספטל, לא הגיעו לדדו. לא פגשו את האנשים השקופים. ביטחון הוא לא פריבילגיה – הוא זכות. גם לתושבי השכונות הוותיקות, גם למי שאין לו מקלט. גם למי שאין לו קול - אבל מגיע לו שיראו אותו".
תגובת דוברות עיריית פתח תקוה
מאז תחילת המבצע באיראן פתחה העירייה מעל 130 מקלטים ציבוריים ועשרה מרחבים שהוכשרו לשהייה המונית, אותם אנו ממשיכים לתחזק באופן שוטף בכל נושא שנדרש. לצד זאת, מבוצע מיפוי תמידי לצורך פתיחה אפשרית של מקלטים נוספים, וכן התקנת ממ"דים חדשים במקומות בהם הדבר ניתן מבחינה הנדסית ובהתאם לזמינות מול הספקים.
כזכור, מאז ה-7.10 הוקמו עשרות מקלטים נוספים ברחבי העיר והוצבו ממ"דים ניידים, לרבות 7 חדשים רק בסוף השבוע האחרון, אשר נפרסו באזורים שונים בהתאם לאילוצים הלוגיסטיים והמבניים בשטח.
עיריית פתח תקווה תמשיך לפעול למען ביטחון התושבים, ובמקביל להרחיב כל העת את פריסת המיגון בהשקעה כוללת של עשרות מיליוני שקלים עד כה. בשנים האחרונות העירייה פועלת לגשר על פער של שנים רבות בנושא המיגון, ופעילותה בנושא היא חסרת תקדים אל מול כל עיר אחרת. במקביל הציבור נדרש להישמע להנחיות פיקוד העורף ולפעול על פי ההנחיות הרלוונטיות.
