רב-טוראי דניס זינובייב, החייל בן ה-18 מפתח תקוה, שנהרג מפיצוץ תחמושת בחדר מגורים בבסיס האימונים של חטיבת כפיר, הובא היום למנוחות בבית העלמין סגולה. משפחתו וחבריו מתקשים לעכל את האובדן.
3 צפייה בגלריה
דניס זינובייב (משמאל), אימו (מימין)
(צילום: משמאל - מתוך פייסבוק, מימין - מתוך אתר ynet)
אירנה, אימו, אמרה בדמעות לכתב רענן בן צור מאתר ynet, כי "הוא הלך לצבא - ומת בגלל חוסר אחריות". לדבריה, "בשטח היו זרוקים רימונים, דניס הרים אחד ועכשיו הוא לא איתנו".
"למה החיילים שלנו עדיין מתים בצבא?", בכתה האם. "זה לא המקרה הראשון. יש הרבה תאונות עם תחמושת. למה הם הולכים לישון עם תחמושת? למה הרימונים נמצאים אצלם בחדרים? אני מבקשת שחיילים לא ימותו כל כך צעירים. כל החיים לפניהם. אני מבקשת מצה"ל לדאוג שלא יהיו רימונים על הרצפה, כדי שחיילים לא ירימו אותם. אני מבקשת שאף אמא לא תעבור את זה".
"הפנים שלו עולות כל פעם מחדש ולא באמת מצליחים להבין שהוא לא איתנו", אומרת בכאב רננה דויטש, רכזת השכבה בה למד בשש שנתי בן גוריון.
כזכור, רב-טוראי דניס זינובייב ז"ל נהרג בלילה שבין שבת לראשון כתוצאה מהתפוצצות תחמושת, ככל הנראה נפל של רימון, בחדר מגורים בבסיס האימונים של חטיבת כפיר סמוך לבקעות. באירוע נפצע לוחם נוסף באורח קשה ושני לוחמים נפצעו באורח קל, והמשטרה הצבאית חוקרת את הנסיבות שהובילו לאסון הנורא.
היום (שני), בשעות הצהריים המוקדמות, הובא דניס למנוחות בחלקה הצבאית שבבית העלמין סגולה כשמותו הכה בתדהמה את משפחתו, מכריו ואת העיר כולה.
כאמור, גם בשש שנתי בן גוריון, שם סיים את לימודיו לא מכבר, התקשו לעכל את הבשורה המרה. "תחושה של כאב גדול וצער", אומרת דויטש.
"דניס נלחם על הישגיו הלימודיים, היה חדור מטרה, וכשהייתה לו כזו מול עיניו הוא עשה הכל כדי להשיג אותה. כך למשל, עבד קשה כדי להיבחן במתמטיקה במספר יחידות גבוה מאלו ששובץ בהתחלה וסיים את הבגרות עם ציון גבוה מאוד.
"מלבד ההשקעה בלימודים, דניס עזר גם בפרנסת הבית והעריץ את אימו שהייתה חשובה לו מאוד. היה לו לב רחב מאוד, עזר לזולת ואהב בעלי חיים. התלמידים בשכבה סיפרו שלכל מקום אליו הגיע, הרגישו שהוא נמצא".
קראו גם:
רועי, חברו של דניס לספסל הלימודים סיפר עליו שהיה "שקט ומופנם אבל יחד עם זאת חברותי מאוד. דניס היה רגוע, שלו, והיה כיף לדבר איתו. היו לו הרבה שאיפות לעתיד והוא דיבר לא מעט על הצבא ועל הרצון להיות לוחם. ידעתי על האירוע זמן קצר לאחר שהתרחש אבל שהבנתי שזה דניס זה ריסק אותי. זה החייל השני שאני מכיר שנהרג בתוך שבועות ספורים כי הכרתי גם את ברוך כברתה ז"ל. היה לי קשה לישון הלילה. זה הלם גדול".
חבר נוסף של דניס אמר: "דניס תמיד דאג להצחיק אנשים, ולייצר אווירה טובה. הוא היה אדם שמח, אנרגטי, מאוד אמפטי לסביבה שלו וידע לגשת לאדם כשראה שהמצב רוח שלו ירוד. זה יום קשה. לא נתפס שנפל של רימון נכנס לחדרים של חיילים שלא מזמן התגייסו. זה כואב ומתסכל".
דניס הותיר אחריו הורים ושני אחים.
יהי זכרו ברוך.
