ג'רי לי אונור ( 36) נולד כבת-אל אסתר פרץ, וכבר בגיל 8 הבין שהוא רוצה להיות בן ולא בת. "כל לילה התפללתי לאלוהים במיטה עם ספר תנ"ך ואמרתי, 'תעשה אותי בן בדיוק כמו הילד החתיך של הכיתה'", הוא מספר.
"למרות זאת המשכתי להיות הילדה השמנמנה בת-אל. בגיל 16 סבלתי מהפרעות אכילה ואושפזתי. הייתי ילדה סוררת וקשה בגלל התסכולים שהיו לי. בגיל 25 יצאתי מהארון כלסבית, ובגיל 30 היה לי האומץ לספר לאמא שאני רוצה לעשות ניתוח לשינוי מין. כיום אני בהליכים לשינוי מין".
לאורך השנים ספג אונור כל פוגענות אפשרית. "היו מבטים שיפוטיים, לחשושים מהצד ושאלות כמו מה יש לי בין הרגליים", הוא אומר. "אני לא נוף נורמטיבי, והשאלה 'זה בן או בת זה' היא פוגעת ומזלזלת. היום אני 'עובר מסך', אבל כשהתחלתי את תהליך ההתאמה המגדרית זה היה מתסכל ומאוד לא נעים.
"היה לי חלום, להיות הגבר עם השרירים, והתעלמתי מאיך שמסתכלים עלי. גם היום כשאני מאמן טרנסג'נדרים, אני רואה את חוסר ההבנה של מתאמנים אחרים, את המבטים והלחשושים, שבגללם המון טרנסים לא רוצים להגיע לחדרי כושר".
לא גבר ולא אישה
אונור הוא אחד המאמנים ב-Raven, סטודיו כושר חברתי להט"בי ראשון בישראל, שנפתח השבוע ברחוב אלנבי בתל אביב. "להט"בים וטרנסג'נדרים חווים חוסר שוויון, וגילויי טרנספוביה בתחום הכושר והספורט", מסבירים רום אוחיון ויוני אביטן, המנכ"לים המשותפים שמאחורי הרעיון, שנרקם בארגון הנוער הגאה איגי ובתמיכת חברת ההייטק Papaya.
"לחברי וחברות הקהילה יש מעט מאוד חשיפה לחשיבות הספורט, לשיח חיובי על דימויי גוף ומענים לבריאות הגוף. הסטודיו ייצור להם מרחב בטוח".
צוות מאמני הסטודיו הם להט"בים מכל הקשת הגאה, בוגרי מסלול הכשרת מאמני כושר ב"מכללת מרשה", המכללה הלהט"בית הראשונה בעולם. היא הוקמה לפני שלוש שנים במטרה להילחם בחוסר שוויון תעסוקתי וכלכלי, להסיר חסמים בהשתלבות הלהט"בים בשוק העבודה ולהציע להם הכשרות במקצועות היופי, המדיה, הבישול והכושר.
למה צריך מכון כושר רק לקהילה הגאה?
אונור: "אנחנו באים ממקום שבו מלכתחילה התחושה היא של שוני. לצעירים טרנסים קשה להשתלב בחדר כושר 'רגיל'. הם לא בדיוק נראים גבר וגם לא אישה, כי רבים מהם לא סגורים על מי הם באמת ונראים גם וגם. החברה לא מקבלת אותם ובמכוני הכושר מסתכלים עליהם בעין שלילית, לכן הם מעדיפים מראש לוותר. סטודיו להטב"י מייצר נגישות לקהילה, כשהמטרה היא ליצור קהילה חזקה ומרחב בטוח שאנשים מרגישים בו נוח להתאמן".
להסיר חסמים ואפלייה
חדר הכושר החברתי הוא הפרויקט התעסוקתי-חברתי השני שהוקם על ידי בוגרי "מכללת מרשה", שמתמודדת עם השלכות חוסר השוויון.
"בבתי ספר בישראל נערים לטה"בים חשופים פי שניים וחצי לבריוניות. מרביתם לא פונים לעזרה מחשש שיוציאו אותם מהארון. תחושת חוסר השייכות מלווה אותם בצורה קשה והיא מתבטאת בחוסר ביטחון ובחוסר נגישות למשאבים", אומרת אוחיון.
"קשה להם לסיים את בית הספר כי צוחקים עליהם בהפסקה, לא מכבדים את האופן שבו הם מתלבשים ולא מקבלים את השוני שלהם. אנחנו מאבדים את האזרחים האלה כי הם מתמודדים עם טראומה ולא מצליחים לממש את מלוא הפוטנציאל, כי לא ניתנה להם ההזדמנות, ולדבר הזה יש משמעות בעולם התעסוקה".
כלומר?
אביטן: "עולם התעסוקה מבטא את השלכות חוסר השוויון מילדות, דרך הנערות ועד הבגרות. זה משהו שאתה סוחב איתך. המכללה הוקמה כדי להתמודד עם האפליה ולהסיר חסמים. ההכשרות ללהט"בים מהוות מרחב בטוח מבלי שירגישו מוטרדים. המכללה מיועדת לבני 18 ומעלה ומציעה קורסים מכווני השמה – באיפור, עיצוב שיער, לק ג'ל, חשבונאות, מאמני חדר כושר, ניהול מדיה, בישול, משחק.
"הם מסיימים עם תעודה ממשרד העבודה, ובשלב ההשמה, המטרה היא לייצר שיתופי פעולה עם חברות ולבנות עסקים חברתיים, כדי שבוגרי המכללה יוכלו לבנות עסק, לצבור ביטחון, לגייס עובדים, לנהל אנשים, להוציא חשבוניות, להתמודד עם קונפליקטים מ-א' עד ת'. כיום לומדים במכללה 140 סטודנטים, 50 אחוז מהם יוצאי החברה הדתית והחרדית. כל בוגר מקבל ליווי לשנה וחצי לאחר סיום הלימודים, זה חלק מהמודל".
קיצוץ של 14 מיליון שקל
סטודיו הכושר נפתח בניצוחם של שישה בוגרים מהקהילה הטרנסית שסיימו קורס מאמני כושר במכללה. זהו העסק השני שמושק על ידי בוגריה, ממש בסמוך לעסק הראשון שנפתח – סטודיו היופי של אביבה.
למה צריך חדר כושר ללהט"בים?
אוחיון: "בגלל האפליה וחוסר השוויון. הקשיים שאיתם מתמודדים הלהט"בים מובילים אותם למצבים של התנהגות סיכונית, חוסר ביטחון ועוני. הפתרון עבורם הוא לייצר מרחב שמכיר את האתגרים האלה. מדריכי הכושר שמגיעים מתוך הקהילה יספקו אותו למתאמנים.
"יש פה בני אדם שהם חלק מהחברה הישראלית וימשיכו להיות כאן למורת רוחם של מי שלא רוצה בהם. מגיע להם לחיות באיכות חיים נורמלית, בתחושת ביטחון, לפרוח ולהתפתח. זה לא רק האינטרס שלהם אלא של כל אזרח במדינת ישראל.
קראו גם:
"הממשלה היא הלהט"בופובית ביותר בתולדות המדינה, נבחריה קיצצו 14 מיליון שקל שנועדו לצעירים להט"בים בסיכון. סדנאות לא התקיימו באף בית ספר בישראל מזה 7 שנים. את הכאוס ניצלו כדי לקצץ את תקציב הקהילה הגאה, ובסוף אנחנו נשענים על תרומות".
חדר הכושר פתוח גם לסטרייטים?
"ברור, אין בכלל שאלה. הרעיון הוא ליצור מרחב פתוח לכולם כי האווירה היא מקבלת ופתוחה".
שלבים שהם לא הוקוס פוקוס
מנהלת הסטודיו, מאמנת הכושר רייצ'ל חמו (30), יצאה מהארון בגיל 22. "נולדתי בקריית ים, בסביבה נשית במלוא מובן המילה, עם עוד שלוש אחיות. במקום שבו גדלתי מושגים להט"בים לא היו נגישים. לא הכרתי אף לסבית", היא מספרת. "כשהשתחררתי מהצבא נפרדתי מבן הזוג שלי, אבל רק בגיל 22, כשלקחתי במקרה סמינר שעסק במגדר ומיניות, הבנתי שאני נמשכת לנשים".
מי שהוציא אותה מהארון הייתה אחותה התאומה. "היא אמרה לי, 'אני רוצה שתספרי לאמא שיש לך בת זוג'", היא נזכרת. "להורים היה קשה להבין איך קרה שהבת שלהם יוצאת להם מהארון בגיל 22. הייתה מבוכה גדולה".
כשהלכת למכוני כושר, מה הפריע לך שם?
"לא חוויתי פגיעה, אבל היו מבטים. במכוני הכושר בתל אביב רוב המתאמנים הם גברים, והם נראים אותו דבר. אין במקומות האלה מרחב שמאפשר נראות שחורגת מאידיאל היופי ולמי שהיא א-בינארית קשה להרגיש שם נוח. זאת הסיבה שנשים להט"ביות לא מתאמנות בחדרי כושר. כל אחת חושבת מה יגידו לה ואיך היא תרגיש".
מה השוני במכון הכושר של הקהילה?
"רצינו לייצר מרחב אחר, שבו אנשים יוכלו להרגיש טוב עם עצמם. מכוני הכושר צריכים לתת מענים שונים לזהויות שונות. למשל, גבר טרנס שמשנה את הגוף הביולוגי שלו מנשי לגברי, עובר שלבים שהם לא הוקוס פוקוס. כדי להצליח לעשות זה צריך מרחב אימונים שיכיל את התהליך. בסטודיו שלנו אנשים יכולים להתאמן מתוך תחושת ביטחון. הם מרגישים שקהילה חזקה ועוטפת אותם".
נועם אלקריב, (27), מתאמן בחדר הכושר, יצא מהארון בגיל 19. "הייתי בצבא וזה היה משהו קצת קשוח", הוא אומר. "אני מגיע מסביבה ימנית לאומנית, וזאת הייתה התנסות מאתגרת".
מתי הרגשת שזה אישו?
"נושא הזהות המינית תמיד היה קיים אצלי בצורה מבולבלת. לא חוויתי פגיעות אבל הרגשתי שאני מעדיף להיות במרחב בטוח של אנשים מהקהילה שלי. אני מעדיף להיות בסביבת להט"בים. יש הרבה הומואים בחדרי כושר וזה סבבה, אבל להתאמן בסביבה של הקהילה שלי מרגיש יותר בטוח, והקודים החברתיים פחות מאתגרים.
"כשהמאמן שלי מהקהילה אני מרגיש יותר נוח. זה יותר קרוב אליך ויוצר הזדהות וביטחון".
