טבילת אש מבצעית: לפני שלוש שנים החלה לפעול בצפון יחידת מילואים מיוחדת, שכולה על טהרת לוחמים תושבי הצפון מיחידות מובחרות בצה"ל, שמטרתה אחת - להיות ערוכה לתרחיש של חדירת מחבלים לגזרה. אותה יחידה, שאחראית על כך שבזמן חירום יקפצו לאזור כמה שיותר כוחות בזמן קצר במיוחד, קיבלה את השם ית"ם (יחידת תגובה מיידית) גליל, אבל שמה המוכר יותר של היחידה הוא סיירת דבורה, על שמה של דבורה דרכלר ז"ל, ההרוגה הראשונה בקרב תל חי ב-1920.
מדובר בכמה מאות לוחמים מובחרים במילואים שמצוידים באמצעי לחימה מתקדמים שמחזיקים איתם בבית הפרטי, והם בכוננות 24/7 לכל תרחיש. הצורך בהקמת היחידה לפני כשלוש שנים נובע מתרחיש של כיבוש יישובים בגליל על ידי חיזבאללה.
המודל הוא היחידה ללוחמה בטרור (הלוט"ר) שהוקמה באילת גם היא על טהרת יוצאי יחידות קרביות במילואים. את הסיירת הצפונית הקים סא"ל בני מאיר רע"ן עורף באוגדת 91 אשר חולשת על הגזרה הצפונית והוא היה גם מפקדה הראשון.
7 באוקטובר
עם פרוץ אירועי 7 באוקטובר, קפצו אנשי סיירת דבורה גליל מיד לגזרה שלהם בצפון. "בתחילת המלחמה, היה קשה לומר מה יהיה כאן", משחזר מפקד הסיירת, סרן (במיל') דרור, "חששנו שחיזבאללה יקבל השראה מהדרום ויתקוף במקביל, ולכן הגענו מהר מאוד". מאותה שבת שחורה, הלוחמים נמצאים בגזרה במסגרת מילואים ולא נחים לרגע - מתאמנים ליום פקודה.
בתחילת החודש, ציינה הסיירת אירוע שיא באימונים, וביצעה תרגיל מיוחד בצפון הגולן. הוא החל באימון יבש ואחר כך רטוב, וכלל דימוי תרחיש של חדירת מחבלים מגבול הצפון ונטרולם, באמצעות יכולות שאי אפשר לפרט ואמצעי לחימה מיוחדים.
המילואימניקים ביחידה נבחרים בפינצטה. הקריטריון הראשון הוא להיות תושב הצפון, אבל לא סתם תושב. "לוחמי הסיירת מתאמנים יחד באופן קבוע כדי ליצור קבוצה מקצועית ומתורגלת, ולכן נדרשים אנשים בעלי תחושת מחויבות עמוקה לצפון", מסביר מפקד היחידה דרור, "אנשים שרואים בנופים הירוקים בית. המילואימניקים האידיאלים שלנו - כאלה שגדלו כאן, שיש להם משפחה, שהשתקעו פה".
את שורות היחידה ממלאים לוחמי מילואים ותיקים מיחידות שונות - אנשים שכבר חוו פעילות מבצעית ואפילו מלחמות, ומוכנים להתייצב בכל עת שיידרשו. "הרקעים הצבאיים השונים מהם מגיעים הלוחמים מביאים איתם יתרונות רבים", מפרט סרן (במיל') דרור, "כל אחד מביא את הידע וההתמחות שלו. מהצד השני, יש גם פערים בשיטות הלחימה שכל אחד מכיר, ולכן אנחנו מקפידים להתאמן בכל שבוע כדי לשמור על הכשירות ולייצר שפה משותפת".
מתקפת נגד
המשימה הגדולה ברורה לכולם - במקרה של חדירה לשטח ישראל מהצפון, תפקידם להדוף את המחבלים. "אפשר לקרוא לנו בתחילתה של מתקפת הנגד", הוא קובע, "אם יקרה אירוע בו כוחות חיזבאללה יצליחו לחדור למרות כל המחסומים שצה"ל מציב, אנחנו נגיע מהר לגזרה שאנחנו מכירים טוב כל כך, נילחם ונשתף פעולה עם שאר יחידות הצבא כדי להכווין אש".
הלוחמים משרתים במילואים בתקופה לא פשוטה בכלל, ונשארים ביישובים בזמן שמשפחותיהם פונו מהם. "אשתי שאלה אותי למה אני לא נשאר בכיתת הכוננות של היישוב", מספר לוחם היחידה המבוגר ביותר שי ניב, תושב שבי ציון, יוצא שלדג בן 55. "במסגרת הזאת אני אשן בבית, ולא בבסיסים או ביישובים אחרים - ועדיין אתרום למאמץ ההגנה על הבית. אמרתי לה שאם הייתי עושה זאת, הייתי מגן עליה ועל הילדים. כשאני ביחידה, אני מגן על מאות אימהות וילדים, זה למה אני כאן".
מטרת העל
ניב שירת בסדיר, בקבע ובמילואים, עד גיל 40 בסיירת שלדג. אחר כך היה בכיתת הכוננות של קיבוץ ראש הנקרה וכאשר עבר לגור בשבי ציון התנדב לסיירת דבורה. "אני מורה דרך ומסתובב המון בשטח מאז שאני ילד. אני מכיר את האזור לא רק דרך חברים ומכרים אלא גם ברגליים".
מאז 7 באוקטובר ניב מגויס למילואים, כמעט חצי שנה. בעיניו תקופת המילואים הארוכה מתגמדת לנוכח האתגרים העומדים בפני החיילים. "אתה מתעלה ומבין את גודל השעה והאיום ונדרש להוציא מעצמך את המיטב למען הצוות שלך והבית שלך. בסוף הייתי יכול להיות גם בכיתת כוננות, אבל כשאני ביחידה ובגבול אני שומר לא רק על המשפחה שלי אלא על עוד הרבה משפחות".
קראו גם:
ניב הוסיף: "יש מטרת על והיא גדולה מאיתנו בהרבה, יש פה צורך קיומי שמגמד את הצרכים האחרים. דבר שני, יש כאן חבר'ה זהב ביחידה, קל להסתדר איתם ולסמוך עליהם, יש קשר הדדי, אתה חלק ממסגרת ולא רוצה לעזוב או לאכזב. ואתה מבין מעולה שאתה מגן בעצם על הבית שלך אבל לא רק אלא על הילדים, המבוגרים התושבים שחיים פה ורוצים חיים נורמליים. זו עבודת קודש".
וכל חברי הסיירת הם תושבי הצפון?
"כן. זה הבסיס, על פי מודל שנוסח לראשונה באילת. חברה קרביים שמתגוררים באזור, מכירים אותו היטב ומרכז החיים שלהם פה. והם מוכנים לקפוץ ולהגיע לגבול או לכל אירוע בהתראה קצרה. תמיד חיילים מגנים על הבית, אבל אנחנו תרתי משמע מגנים על הבתים שלנו".
לוחם אחר בסיירת: "מאז הטבח בעוטף אנחנו בכוננות על. מה שקרה שם רק חיזק את הנחיצות שלנו בצפון. זה היה לקח שחייבים ללמוד ממנו, ואולי אם הייתה בדרום "סיירת דבורה" כזו, התמונה שם הייתה אחרת".
חוסן ותקווה
"הגישה הזאת, 'נשארים כל עוד צריכים אותנו', היא גישה שמלווה את כל הלוחמים בית"ם הגליל", מסכם מפקד היחידה דרור, "וזה מה שהופך אותה למקצועית כל כך. לא מכריחים אף אחד, ובכל זאת כולם נשארים. תחושת המחויבת להגנה על הבית היא אחד מהדברים הבולטים ביותר כאן, ונותנת לנו את המוטיבציה להשתפר כל הזמן ולתת את ה-150 אחוז - דווקא עכשיו".
משה דוידוביץ ראש המועצה האזורית מטה אשר ויו"ר פורום קו העימות:
"המועצה האזורית מטה אשר משקיעה המון עוד לפני ימי המלחמה בכל נושאי האבטחה, הביטחון, הבטיחות בישובים הן באמצעות כיתות הכוננות שלנו, הרבשצ"ים ביישובים, הרב"שים, החמ"לים ומחלקת הגנת הישובים של המועצה. לכן זאת גאווה עצומה עבורנו כתושבי הצפון וקו העימות לדעת שהאנשים שלנו, התושבים מהקהילות שלנו עושים הכל כדי לשמור על הבית. אנחנו נמצאים בתקופה הקשה ביותר שידעה מדינת ישראל ואלה הם בדיוק הדברים שבונים אצלנו חוסן ותקווה".
