אמנם ראש הממשלה לשעבר מנחם בגין ז"ל חתם על הסכם השלום עם מצרים והיה חתן פרס נובל לשלום, אבל בחודשים האחרונים הפך הרחוב הנושא את שמו בפתח־תקוה למוקד סכסוך מר בין ראש העירייה רמי גרינברג ותומכיו ובין תושבים בשכונת הדר גנים. הסכסוך נובע מההחלטה להקים במקום נתיב תחבורה ציבורית (נת"צ). לדעת רבים מהתושבים, יהרוס הנת"צ את אופייה השקט של שכונתם.
שיא המאבק אירע בשבוע שעבר בעת "פיצוץ" פגישה בין גרינברג לתושבים כעשר דקות בלבד מפתיחתה. גורמים בקרבת גרינברג טוענים שרמת המתח עלתה משום שהתושבים לא הכירו את פרטי התוכנית המוצעת. כדי להבין את העניין מקרוב שוחחנו עם עדי קין־קרני (36), מנהלת אגף בפרויקט "מהיר לעיר" בחברת נתיבי איילון והממונה על המיזם.
"צמתים מרומזרים"
"לאנשים יש הרגלים, והם לא אוהבים שמשנים להם אותם", היא ממהרת להבהיר. "ההתנגדות נובעת מדיס־אינפורמציה ומהעובדה שהמידע לא עבר כמו שצריך".
תושבים רבים חוששים מהנת"צ. ראש העירייה טוען שהוא ביטל אותו ומדובר בשדרוג הרחוב והעדפת התחבורה הציבורית בצמתים. מהי האמת?
"אני חושבת שהבלבול נובע ממה שנחתם במקור, והתוכניות אכן השתנו. אם בעבר דובר על נת"צ שמאלי לכל אורך הרחוב, הרי ככל שהתחלנו להתקדם בתכנון ובעזרת חשיבה עם ראש העירייה הגענו למסקנה שמדובר בפתרון לא נכון".
ומה כן יהיה כאן?
"העדפה לכ־30 מטרים לפני כל צומת. חשוב שיבינו שההעדפה לא תבוא על חשבון נתיב קיים, וכלי הרכב הפרטיים לא ייפגעו כלל. בזכות השדרוג לא רק האוטובוסים יוכלו לנסוע בצורה טובה יותר, אלא גם כלי הרכב הפרטיים. נוסף על כך, אנחנו מסדירים את זרימת התנועה לכל השכונה".
איך אתם מתכוונים להוסיף נתיב מצדו הימני של הרחוב? לא תהיה פגיעה במדרכות ובחניות?
"על פי התוכניות, המפרדה בחלק מהרחוב תצומצם, ונסדיר גם את המרחב אחרת כדי להוסיף עוד נתיב. אנחנו רוצים שהמדרכות יהיו כמה שיותר רחבות. נכון, יש מקרים שלא נוכל להרחיב אותן, אבל כן נשאיר אותן לפחות כמו שהן היום. הכיכרות היום תופסות שטח רב, ובהסדרת צמתים מרומזרים במקומן יהיה אפשר להוסיף עוד נתיב. רק הכיכר בצומת הרחובות בגין וצפת תישאר. בנוגע לחניות, היום יש 142 לאורך הרחוב, ולאחר העבודות יישארו כ־135".
בחברת נתיבי איילון מבהירים כי לאורך הרחוב מתוכננים 12 רמזורים לפחות, שיבטלו שלושה מעגלי תנועה ויכללו שישה צמתים שאינם מרומזרים היום. "כשהצמתים ירומזרו יהיה אפשר להפעילם בגל ירוק לאורך הציר, גם במקרים שבהם יש שני צמתים במרחקים קצרים זה מזה", נמסר. "כמו כן, הרחוב ישודרג – יוחלפו בו הריצוף ואבני שפה, יונגשו המדרכות, יתוקנו ליקויים קיימים, ישודרג מערך התאורה ויותקן ריהוט רחוב חדש".
ומה בנוגע לנתיבים לאחר הצמתים? קין־קרני טוענת ש"חוזרים לשני נתיבים, והאוטובוסים משתלבים עם שאר התנועה, אבל תלוי מה המרחק בין הצמתים. אם המרחק קצר מאוד, יישאר הנתיב לתחבורה הציבורית בין שני הצמתים. אם הוא גדול, האוטובוס ישתלב עם הרכב הפרטי עד שיגיע לכ־30 מטרים לפני הצומת הבא".
את מי בעצם אמור הנת"צ לשרת? את תושבי השכונה או שהוא ישמש נתיב מעבר לאלפי תושבים שצפויים לאכלס את סירקין?
"תושבי סירקין יעברו דרך כביש 40. אין לנו שום אינטרס להעביר אותם דרך השכונה. זה יפגע בהם ובתושבי השכונה. האינטרס שלנו שהנת"צ ישרת רק את תושבי הדר גנים. כל האוטובוסים שיעברו בבגין ישדרגו את השכונה, ואוסיף ואומר שאנחנו מתכוונים לתכנן את כל הקווים מחדש".
"ההתנגדות תקטן"
קין־קרני מספרת ש"התנועה תגדל מאוד בכל הארץ. יותר ויותר אנשים קונים מכוניות, ויש פחות מקום לסלול כבישים. מחקרים מעידים על כך שב־2050 נהיה המדינה הכי צפופה בעולם המערבי, וזה מטורף בעיניי. גם כשהמטרו והרכבת הקלה יצאו לדרך ימשיכו התושבים להשתמש באוטובוסים כדי להגיע אליהם. אם לא נעשה נת"צ עכשיו, נגיע לקטסטרופה".
הנת"צ לא יפגע באופי השכונה שנחשבת לשקטה?
"הוא לא יפגע בה אלא ישדרג אותה".
את מדברת על שדרוג, אבל התושבים חוששים.
"אני מבינה את החשש, אבל הוא נובע מדיס־אינפורמציה. ברגע שיבינו שלא מורידים נתיב לכלי רכב אלא מוסיפים נתיב רק לפני הצמתים, משדרגים את כל הרחוב ועושים תחבורה ציבורית טובה וישירה, ההתנגדות תקטן".
הנקודה המרכזית מבחינת התושבים היא בטיחות ילדיהם ברחוב הומה שיש בו מוסדות חינוך ומבני ציבור. אולי מוטב להשאיר את הכיכרות?
"לא. נהפוך אותן לצמתים מרומזרים שיש בהם מעברי חצייה מסודרים וזמן ירוק שאפשר לחצות בו בבטחה. בצומת מרומזר מאטים ולכן מגיעים במהירות נמוכה לעומת נסיעה בכיכר. גם זרימת התנועה והתחבורה הציבורית תהיה הרבה יותר טובה ובטיחותית. צריך להבין שמעגלי תנועה טובים עד קיבולת מסוימת של כלי רכב. מעבר לכך זה כבר יוצר פקק וזה לא יעיל".
טענות אחרות מדברות על רעש מתנועה רבה של אוטובוסים ומהגברת זיהום האוויר.
"מבחינת זיהום אוויר ורעש, התחזיות מראות שכשיש תחבורה ציבורית טובה אנשים עוברים מרכבם הפרטי לתחבורה הציבורית. התוצאה היא ירידה במספר כלי הרכב על הכביש. נוסף על כך, בשנים הקרובות משרד התחבורה מתכנן להפוך רבים מכלי הרכב שלו לחשמליים. לכן גם כאן אני חושבת שלא תהיה פגיעה אלא הקלה".
ציינת שמספר כלי הרכב עתיד לגדול מאוד. כעת את טוענת שאנשים יעברו לתחבורה הציבורית. אין כאן סתירה?
"לא מדובר בתהליך של יום. לא בבת אחת כולם עוברים מהרכב הפרטי לתחבורה הציבורית. אנשים ימשיכו להשתמש בכלי רכב, על אחת כמה וכמה שיש גידול באוכלוסייה".
ראש העירייה התבטא לא מכבר שלא יחולקו דוחות בנת"צ ולא יאכפו את החוק בו. האם זה אפשרי?
"נושא האכיפה הוא על פי מדיניות העירייה. כרגע אני לא יודעת מה יוחלט, אבל אנחנו לא משקיעים כספים רבים כדי שהפרויקט לא יהיה יעיל".
אם התוכנית ורודה כל כך, מדוע בערים כמו כפר סבא ורעננה הייתה התנגדות עזה מצד תושבים?
"כי אין דבר כזה רק יתרונות. שינוי הוא דבר לא פשוט לאנשים. הרבה פעמים אנשים מסתכלים מה קורה מתחת לביתם וזה מובן, אבל לא תמיד הם רואים את התמונה הכוללת. כאן המחיר שהם ייאלצו לשלם הוא אי־הנוחות בזמן העבודות, אבל אנחנו נסביר להם וניידע אותם לפני כל צעד".
בשיתוף העירייה
ייתכן שהסברה היא מילת המפתח. קין־קרני מבהירה ש"בדרך כלל הביקורת נשמעת במקום שטרם הסברנו בו את הדברים. פה עדיין לא התחלנו להסביר כי זה שלב תכנון מוקדם, וההתנגדות הייתה לפני שהתקבלו כל הנתונים".
מהו הלו"ז המתוכנן עד השלמת הפרויקט?
"כרגע התכנון הוא לתחילת ביצוע בסוף שנת 2020. אנחנו בשלב תכנון ראשוני, לאחר מכן נעבור לשלב תכנון מפורט ואז נתחיל בעבודות. אני לא יודעת מתי הן יסתיימו, אבל בדרך כלל הקמת נת"צ לאורך רחוב שלם נמשכת כשנתיים. אני מאמינה שכאן זה ייקח פחות".
אם ימשיכו התושבים להתנגד תבוטל התוכנית? לראש העירייה יש סמכות לעצור אותה?
"התוכנית מקודמת בשיתוף מלא עם העירייה – אנחנו לא עושים דבר בלעדיה – עם משרד התחבורה, עם ועדות של המשטרה ועם המשרד הלאומי לבטיחות בדרכים. אם ראש העירייה יחליט לא לתת לתושבים את השירות הבסיסי המינימלי של תחבורה ציבורית טובה הוא יכול לעצור אותה, אבל אני לא מאמינה שיש ראש עירייה שישאיר את התושבים מאחור כי הם אלה שייפגעו.
"כשהתושבים יבינו מה באמת עושים הם לא ירצו שהפרויקט יבוטל. יש לתושבים משהו מדהים בידיים, ולכן הנגשת המידע חשובה. לשם כך אנחנו מקצים גם צוות קשרי קהילה שיהיה בקשר עם התושבים גם בזמן הביצוע. יש מענה 24 שעות ביממה, כי לדעתנו כשעובדים במרכז העיר או במרכז שכונה מדובר בחיים של התושבים בסופו של דבר. אני מציעה להם לתמוך בפרויקט, להיות מעורבים בו, שותפים לתהליך, להקשיב ולשאול את כל השאלות. אני מאמינה שיש להם הרבה מה לתרום לתהליך".
מהעירייה נמסר בתגובה: "פרויקט מהיר לעיר הינו פרויקט לאומי, שכולל 17 רשויות מקומיות ופתח־תקוה היא חלק ממנו. לאור הגידול באוכלוסייה ותוספת כלי הרכב על הכביש אין מנוס מלשפר את התנועה הציבורית בארץ בכלל ובעיר בפרט. כיום הביקוש והדרישה לתחבורה ציבורית ברחוב בגין גבוהה. כמות האוטובוסים הנכנסים לשכונה והיוצאים ממנה היא שהובילה את משרד התחבורה לקיים את הפרויקט דווקא ברחוב זה.
- מערכת תחבורה ציבורית טובה אינה נועדה לרחובות ראשיים בלבד, אלא נועדה ליצור תחליף ראוי לרכב הפרטי.
זה אינו נת"צ, אלא העדפה לתחבורה ציבורית בצמתים. אופיה של העדפה זו שונה מאופיו של נת"צ בכך שאוטובוסים לא נוסעים באותן מהירויות כמו בנת"צ כיוון שיש מספר רב יותר של תחנות לאורך הציר וכיוון שיש יותר אינטראקציה בין כלי רכב פרטיים לאוטובוסים. בנוסף, רמזור הצמתים מקנה בטיחות מקסימלית עבור הולכי הרגל החוצים את הרחוב. לצערנו, רמת הציות של נהגים כלפי מתן זכות קדימה להולכי רגל במעברי חצייה קטנה מרמת הציות שלהם כלפי רמזור אדום המחייב אותם לעצור.
- רמזור הצמתים מאפשר לתת עדיפות לתחבורה הציבורית ובכך להפוך אותה ליותר יעילה (זמני נסיעה קצרים יותר) ויותר אטרקטיבית. גם עבור הולכי רגל הרבה יותר בטוח לחצות את הכביש בצומת מרומזר מאשר בכל צומת אחר (אם זה מעגל תנועה ואם זה צומת ללא רמזור או רק מעבר חצייה).
- כאשר הצמתים ירומזרו, ניתן יהיה להפעילם בגל ירוק אשר יאפשר נסיעה חלקה ורציפה לכולם לאורך הציר, גם במקרים בהם קיימים 2 צמתים במרחקים קצרים זה מזה".
