במבט ראשון נראה שכל הנתונים מסתדרים לטובת 256 דיירי שכונת נווה גנים, הממוקמת מול בית החולים בילינסון בעיר, שעומדים בפני פרויקט פינוי־בינוי: ועד חזק מייצג אותם נאמנה, משרד עורכי דין מלווה אותם צעד אחר צעד, חברה יזמית שנבחרה בקפידה נמצאת איתם בתהליך וכך גם אחד ממשרדי האדריכלים הטובים במדינה. אפילו הושגה כבר הסכמה של 80 אחוז מהדיירים למהלך.
אבל למרות כל נתוני הפתיחה המרשימים, הפרויקט תקוע כבר למעלה משמונה שנים במעמקי הביורוקרטיה של העירייה. הפניות שהועברו אליה עד כה לא הועילו, וגם החלפת החברה היזמית לא שינתה את התמונה.
כמו פלסטר לשבר
רבות דובר על מצוקת הדיור הקשה בישראל בכלל ובפתח־תקוה בפרט. אחד הפתרונות המעשיים המוצעים הוא ביצוע פרויקטים של פינוי־בינוי. על פניו נראה כי מדובר בפתרון אולטימטיבי, שמוסיף יחידות דיור רבות להיצע הקיים במרכזי הערים הצפופות ומחדש שכונות ותיקות ורעועות הצמאות להתחדשות עירונית. כל זאת מבלי שבעלי הדירות, שלעתים קרובות אינם בעלי אמצעים, יישאו בעלויות הכלכליות הגבוהות, ובכל זאת יהיו זכאים לקבל דירה משודרגת.
המקרה של תושבי הרחובות אנסקי, קפלן, חרמון ועצמון בשכונת נווה גנים דומה. לכאורה מדובר בחלום של אדריכלים ושל העירייה מכיוון שמדובר במתחם עם מיקום מושלם לביצוע תוכנית פינוי־בינוי ולהתחדשות עירונית, עליה מצהירה הרשות המקומית כדבר הקרוב ללבה.
המתחם ממוקם בלב אחד המקומות האטרקטיביים בעיר, שמהווה מעין שער כניסה אליה. כחלק מהפרויקט עתידות להיבנות בין 920 ל־950 יחידות דיור, שיבואו במקום 12 בנייני מגורים ישנים ורעועים.
המתחם חולש על 18 דונם, כשהמשמעות היא שנותר מספיק מקום לפיתוח שטחים ציבוריים. למרות זאת, טוענים התושבים במקום כי "העירייה מערימה עלינו קשיים בהוצאת הפרויקט לפועל, מכיוון שהיא לא באמת מעוניינת בהתחדשות עירונית".
התושבים מספרים על מבנים מתפוררים, על לכלוך, על זוהמה ועל הזנחה כללית חמורה של האזור כולו.
בשיחה עם מיינט פתח־תקוה מסבירים חברי הוועד ועורך הדין, שמייצגים את 256 בעלי הדירות, למה מתעכבת הוצאת האישורים לתוכנית הפינוי־בינוי שעל הפרק. "השכונה מתפוררת!", זועק דוד חג'ג', פעיל עירוני ומי שמוביל את ועד דיירי המתחם.
"מתוך 12 בניינים רעועים, שלושה אפילו קיבלו צו חתום על ידי ראש העירייה, המבקש מהם לפנות את הדירה בגלל סכנה לדיירים. הצלחנו לגרד כספים כדי שהליקויים הללו יתוקנו, אבל זה לא מספיק. זה כמו לשים פלסטר על שבר. אני אומר היום עם הרבה כאב, הבניינים האלה לא ראויים למגורי אדם".
אם כך, מדוע הדיירים ממשיכים להתגורר בדירות הרעועות האלה?
"איזו ברירה יש להם? יש שם אנשים קשיי יום ויש נכים שלא יצאו מהבית בקומה הרביעית כבר למעלה משלוש שנים. אנשים מתפללים לאור בקצה המנהרה. כנציג הדיירים וכמוביל של התהליך כבר הרבה שנים, אני מרגיש שהעירייה מערימה עלינו עוד ועוד קשיים במקום להוביל את הפרויקט למסלול 'ירוק', קצר ומהיר ולזרז את התהליכים הביורוקרטיים.
"זה משהו שאני שומע עליו ביחס לעוד עשרות פרויקטים דומים ברחבי העיר. אני מעריך שיש כיום כ־5,000 משפחות שתקועות בשלב זה או אחר בתהליך של פינוי־בינוי והתחדשות עירונית. אין אף אחד מטעם העירייה שעוזר להם לקדם את התהליך".
הדיירים בסכנה?
חג'ג' הוא עובד חברת עזרא וביצרון של עיריית תל אביב, שתפקידה לסייע לתושבי העיר לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. כשהוא נדרש להשוות את המצב של פתח־תקוה לערים אחרות באזור המרכז, חג'ג' מתקשה להסתיר את התסכול.
"לפני כשנה מדינת ישראל התעוררה והקימה את הרשות להתחדשות עירונית, שדרשה מכל הערים הגדולות להקים מחלקות שיסייעו בנושא", מסביר חג'ג'. "כל הערים הקימו את התאגידים העירוניים האלה, למעט פתח־תקוה. כשמדובר בפרויקטים של פינוי־בינוי, הכוונה היא לתהליכים ארוכים באמת, והנה כאן באה המדינה ושמה לעצמה מטרה לסייע לתושבים להתנהל מול הביורוקרטיה, אבל כשאין רצון של הרשות המקומית התוצאה היא שהפרויקטים נתקעים.
"בתל אביב, לדוגמה, פועלת מחלקה של התחדשות עירונית, שכל מטרתה לסייע לתושבים לקדם פרויקטים של התחדשות עירונית. המחלקה הזו מקדמת עשרות פרויקטים בסיוע העירייה וללא כל תמורה".
האם ניסיתם, כוועד, לפנות לעיריית פתח־תקוה?
"לפני שלוש שנים, כשחברנו לחברה היזמית תדהר, קיימנו כנס גדול במהלכו הוצג המתווה והתהליך שאנחנו עוברים איתם. הזמנתי גם את ראש העירייה להגיע לכנס, אך הוא סירב ובמקומו הגיעו מספר נציגים שלא היתה בפיהם בשורה. בנוסף, לקראת הפרויקט קידמנו מהלך רציני, במסגרתו שילמנו 100 אלף שקל לחברה גדולה ומוכרת כדי לבצע סקר מקיף, שבעזרתו חקרנו ולמדנו מה בדיוק צריך להקים כאן. הכל כדי שלא ייווצר מצב שבו נציג עירייה יבוא ויגיד לנו שאין צורך בפרויקט. רק לפני חודשיים משהו זז קצת והצלחנו סוף־סוף להגיע למהנדסת העיר, כדי להציג בפניה ובפני צוות התכנון שלה את הפרוגרמה הראשונית שאנחנו רוצים לעשות".
ומה היא אמרה על התוכנית?
"הגענו אליה עם ציפייה שנקבל גושפנקא לתוכנית. היינו בטוחים שלשם נושבת הרוח, שהיא תשלח אותנו לעשות תוכנית רצינית יותר ותיתן לנו את האישור שלו חיכינו. להפתעתנו היא ביקשה שנגדיל את השטח הציבורי. כרגע הוקצו 4.5 דונם מתוך 18 לצרכי ציבור - רבע מהשטח. היינו בטוחים שזה די והותר, שאנחנו נהיה על הצד הבטוח ולא על זה ייפול הפרויקט.
"להפתעתנו הרבה היא ביקשה שנגדיל את השטח הציבורי ל־5.5 דונם, בטענה שאין בתי ספר וגני ילדים באזור. התחושה היא שבאופן רשמי אומרים לנו שפתח־תקוה בעד התחדשות עירונית, שחושבים עלינו ושאנחנו ממוקמים במקום חשוב, ובמקביל מבקשים מאיתנו 5.5 דונם שטח ציבורי. משמעות הדבר היא שלא יהיה לנו פרויקט".
למה לא יהיה לכם פרויקט?
"ברגע שדורשים מפרויקט פינוי־בינוי להקצות כאלה שטחים לשטחים ציבוריים, הכוונה היא לחסל את הפרויקט. המשמעות היא שברגע שנסכים לתת כזה שטח, לא נוכל לעשות התחדשות עירונית כי לא תהיה לנו היתכנות כלכלית. כביכול בעירייה לא אומרים לנו 'לא' לפרויקט, אבל כאשר מבקשים מאיתנו כזו בקשה, המטרה היא לחסל אותו".
גם עו"ד יוסי קליין (משרד עו"ד הרטבי, בורנשטיין, בסון), שמייצג את הדיירים משנת 2009, טוען כי העירייה מערימה על תושבי המתחם קשיים. "הדיירים בחרו חברה יזמית אחת, כבר קיבלו את הסכמתם וחתימתם של 80 אחוז מהדיירים, אבל העירייה לא קידמה את התהליך והחברה התייאשה", מסביר קליין.
"עם זאת, לאור רצון הדיירים ומאחר ויש להם נציגות פעילה וחזקה, החלטנו להמשיך לייצג ולקדם את הפרויקט. לאחר תקופה נוספת בחרו הנציגים את חברת תדהר במטרה להמשיך ולקדם את הפרויקט, וזו פועלת במרץ ואף בחרה משרד אדריכלים מהטובים בארץ. לצערנו גם הם מתקשים לקדם את התוכנית, מפני שהעירייה לא משתפת פעולה".
מדוע לדעתך צריך לקדם את הפרויקט הזה?
"מצב הבניינים בכי רע. מתוך 12 הבניינים של הפרויקט, שלושה הוגדרו כמסוכנים למגורים על ידי העירייה וחויבו לבצע עבודות לחיזוק וביסוס הבניין, אחרת יינקט נגדם הליך משפטי. בינתיים הדיירים ממשיכים לגור בבניינים ישנים ומטים ליפול, שאינם עמידים בפני רעידות אדמה, ללא ממ"ד וללא מעלית, וכולנו יודעים שהמלחמה הבאה או רעידת אדמה, חלילה, הן רק עניין של זמן.
"בסך הכל אנחנו מעוניינים לתת לעירייה הזדמנות לשתף פעולה ולסייע לנו. פנינו לשלום, אנחנו רוצים לעשות טוב לסביבה ולעיר, אבל בתגובה אנחנו מקבלים יחס צונן ואף פחות מכך. עושה רושם כי התנהלות העירייה בעניין זה נובעת משיקולים פוליטיים, או מאינטרס זר אחר.
"ידוע שראשי ערים יעדיפו להוסיף בעירם משרדים ועסקים על פני דירות, מאחר והוספת דירות משמעותה תוספת לאוכלוסייה, וזה דבר המחייב שירותים עירוניים רבים. אבל מדובר בצעד שהוא בניגוד לאינטרס הלאומי ולהחלטות הממשלה השונות, ובניגוד לטובת הציבור ולבעלי הדירות המתגוררים במתחם. התנהגות כזו יש בה כדי לחשוף את הדיירים לסכנות ממשיות".
"לא ייתכן שבתוך עשור מספר יחידות הדיור בעיר הוכפל כחלק מבניית שכונות חדשות, בעוד השכונות הוותיקות מופקרות והבניינים מתפוררים", מסכמים תושבי המתחם בנווה גנים, שחוזרים על התחושה שמלווה אותם כי העירייה מזניחה אותם.
"ראש העירייה אומר שהוא לא רוצה עוד תושבים כי הארנונה לא מכסה את ההוצאות, לכן הוא מתמקד כעת בפיתוח נדל"ן עסקי על ציר ז'בוטינסקי. לא ניתן לזה לקרות על גבנו. זו שערורייה והפקרה של תושבי העיר", הם מבהירים.
מהעירייה נמסר בתגובה: "הפרויקט מוכר לעירייה מספר חודשים בלבד. לפני כחודש היזם הציג למהנדסת העיר הצעה רעיונית בלבד. המתחם אכן מתאים להתחדשות ואדריכלי התוכנית התבקשו להשלים פתרונות לצרכי הציבור. במידה ויציגו תכנית ראויה, ניתן יהיה לקדם את ההצעה לעומק. המתכננים מודעים לכך והשיבו שיגישו תכנית מתוקנת".
