אחד הנושאים החמים בשנים האחרונות הוא טבעונות וזכויות בעלי חיים. בתקופה בה רוב בני נוער שקועים במסכי הטלפונים הסלולריים, מסתבר שיש גם כאלה הבוחרים להיות אקטיביסטים ולפעול בתחום הזה גם בשטח, בלי פחד.
בתקופה האחרונה קמה לה קבוצת פייסבוק בשם "פתח־תקוה הטבעונית", המונה כמה עשרות בני נוער, שרואים בבעלי החיים שווים לבני האדם ומוצאים פסול באכילת בשר ומוצרים מן החי. מדובר בבני נוער מפתח־תקוה והסביבה, בגילאי 15-19, שבזכות העולם הדיגיטלי בו הם חיים, נחשפו בגיל צעיר לאג'נדות ורעיונות הומניים, המתנגדים לאכילת בשר ולהתעללות בבעלי חיים.
בני הנוער החברים בקבוצה פעילים במסגרות שונות ומשתתפים במחאות, הפגנות, הקמת דוכני הסברה וקידום אג'נדות ברחבי העיר.
לטענתם, הם פועלים במרחב הציבורי לשינוי התפיסה המיושנת של אכילת בשר והתעללות בבעלי חיים, ודוגלים בחופש מוחלט לבעלי החיים – שאותם הם מכנים "החברים שלנו".
"הבנתי שאני אוכל גופות"
סער דוידוב, בן 17, הוא תלמיד י"א בתיכון גולדה ואחד מראשי קבוצת "פתח־תקוה הטבעונית". הוא מספר שתמיד אהב חיות, אבל גם תמיד אכל אותן: "תמיד אכלתי שניצלים, חביתות, כל מה שמגיע מהחי, כמו כולנו בעצם. העניין הוא שאנחנו לא עושים את הקישור – בין מה שיש לנו על הצלחת לבין מי שהיה שם לפני שהגיע לצלחת שלנו".
ומתי קישרת בין הדברים?
"לפני כשנה וחצי, בעקבות ההרצאה של גארי יורופסקי שראיתי ביוטיוב, שנקראת 'ההרצאה הכי חשובה שתשמעו אי פעם'. השם שלה מאוד סיקרן אותי, אז אמרתי לעצמי שאני חייב לראות במה מדובר. ברגע שסיימתי, הבנתי שאני אוכל גופות, ושאין סיכוי שאני ממשיך לאכול בשר, ביצים או חלב - אני חייב לעבור לטבעונות. מהרגע שנהייתי טבעוני החלטתי גם להיות אקטיביסט".
מה ראית שם ששינה אותך?
"האלימות. אם זה חישמולים עם שוקרים, כמו שעושים לעגלים, והטלאים שמגיעים במשלוחים חיים, אם זה גריסה של האפרוחים הזכרים מכיוון שאין בהם שימוש בתעשיית הביצים או קטימת המקור לנקבות בטמפרטורה של 100 מעלות כדי שלא יפגעו אחת בשנייה".
במה מתבטא האקטיביזם שלכם?
"אני מרכז את קבוצת 'פתח־תקוה הטבעונית' ואת הקבוצה של עמותת 'אנונימוס – לזכויות בעלי חיים'. אני גם מתנדב פעם בשבוע בארגון 'Vegan-friendly', והולך למחאות של 'החזית לשחרור בעלי חיים'. בעצם בכל מקום שאני נמצא אני מעלה את הנושא, כי אני רואה בו חשיבות עליונה. זה עניין של חיים ומוות, ולכל אחד ואחת מאיתנו יש את הכוח להשפיע".
מה קבוצת "פתח־תקוה הטבעונית" עושה?
"אנחנו פועלים ברחבי העיר מדי שבוע בצורות שונות: מחאות, הפגנות, הסברה, כל מה שיעזור להחדיר את הרעיון הזה לאנשים, כדי שהם יבינו מה הם אוכלים ואיך הם תורמים לתעשייה הזאת".
איך ההורים והחברים הגיבו?
"סיפרתי להורים על זה בפעם הראשונה באמצע ארוחת שישי, באותו יום שצפיתי בהרצאה. פשוט אמרתי להם שמהיום אני טבעוני. בהתחלה הם נורא נלחצו, לא ידעו איך לאכול את זה. מה יקנו לי? מה יבשלו לי? לאט לאט הסברתי להם שזה לא כזה בעייתי.
"כיום הם מתחרים על מי מבשל לי אוכל טבעוני יותר טוב ומפנקים אותי כמה שיותר. אני מאוד אוהב ומעריך אותם על זה שהם תומכים בי בקטע הזה ומקבלים את זה, לא הרבה הורים מאפשרים את זה. החברים עד היום צוחקים וכל הזמן יורדים עליי, אבל ברור שאני לוקח את זה בהומור. אני גאה בעצמי".
"לא חשבתי על זה לפני"
נטע כץ (17), שמתגוררת בקרית אונו, גם פעילה בקבוצה: "גלשתי לי בפייסבוק לפני שנה וקצת ופתאום נתקלתי בפוסט של מפורסמת, שהסבירה על המשלוחים החיים (שבהם מובילים באוניות בעלי חיים ממקום למקום בתת-תנאים, חלקם אפילו מתים בדרכם ארצה ־ א.ע.) והציגה סרטונים שלהם עם צואה וזיהום וצפיפות. היה לי ממש קשה לראות.
"זו היתה הפעם הראשונה שהבנתי שמה שאני אוכלת היה פעם חי. אף פעם לא באמת חשבתי על זה לפני כן".
ומה השתנה?
"התחלתי לחקור את הנושא וראיתי מה הולך בתעשיית הביצים, איך 15 אלף אפרוחים זכרים נגרסים למוות רק כי אין לתעשייה הזאת רווח כלכלי. זה מבלי לדבר על המצב הנוראי של של התרנגולות עצמן, שנמצאות בכלובים מסביב לשעון. אם אני לא מסוגלת לראות את הדברים האלה, למה שאני אוכל אותם?".
איך התחילה הפעילות שלך?
"בדוכני ההסברה של אנונימוס בתל אביב ובפתח־תקוה. יש להם דוכנים בכל הארץ. אנחנו עומדים ליד דוכן ברחוב או בצומת, שעוברים בו הרבה אנשים, ומסבירים להם על התעשיה ומצב בעלי החיים ולמה כדאי לעבור לטבעונות. זה גם נחשב כחלק מהמחויבות האישית לתלמידים בבית ספר".
והם מקשיבים?
"הרבה מאוד מקשיבים ועם ראש מאוד פתוח לטבעונות. חלקם שמעו עד עכשיו רק על צמחונות, אבל ברגע שהם מבינים שלחיות כן יש רגשות וכן כואב להם, הם מחליטים לנסות את אתגר 22 שלנו ( 22 ימים במהלכם מצמידים תזונאי קליני עם הדרכה אישית וליווי למעבר לאוכל טבעוני בלבד ־ א.ע.). הצעירים יותר פתוחים לזה מהמבוגרים".
איך היחס לטבעונים במסעדות בפתח־תקוה?
"בפתח־תקוה אין מסעדות טבעוניות בהיקף רחב כמו שיש בתל אביב, אבל הרבה מאוד מסעדות לא טבעוניות מציעות היום אופציות טבעוניות, כמו תחליפי גבינה ובשר ומנות צמחוניות ונטולות מוצרים מן החי. כיף לראות איך זה תופס תאוצה ברחבי העיר".
"גם ההורים הפסיקו"
יהונתן ווקסלר (17), שלומד בתיכון בן גוריון בעיר, מספר כי התחיל את הפעילות שלו למען בעלי החיים במסגרת המחויבות האישית של אנונימוס בכיתה י': "התחלתי להיות טבעוני בכיתה ט'. נחשפתי דרך האינסטגרם בעיקר למה שקורה בתעשיית הבשר והביצים והבנתי שאני לא מוכן לקחת בזה חלק יותר".
מה אתם אוכלים בבית?
"לפני שעברתי לטבעונות היינו אוכלים כמעט כל יום מנה בשרית בבית. היום, כמעט כולם במשפחה הפסיקו לאכול בשר או הורידו בצריכה בצורה מאוד דרסטית. השינוי לא היה קל בהתחלה. הייתי צריך למצוא דברים חדשים לאכול. יש אנשים שמספרים על בעיות רפואיות שנפתרו בעקבות המעבר לתזונה טבעונית, וזה רק מועיל".
איפה אתם פועלים ברחבי העיר?
"בדרך כלל במקומות מרכזיים כמו הקניון הגדול או תחנות אוטובוס בז'בוטינסקי. פעלנו גם בכפר גנים, עין גנים, אם המושבות וכיכר המייסדים. התושבים בעיר מאוד מקבלים אותנו. היו פעמים שהזיזו אותנו ולא אישרו לנו אירועים אבל לרוב לא עושים לנו בעיות, כי אנחנו פועלים בשטחים ציבוריים".
מה דעתכם על קבוצות טבעוניות שעושות מיצגים בוטים מאוד במרחב הציבורי, של דם וראשים כרותים. זה הכרחי?
דוידוב: "בסופו של דבר, המטרה היא לעצור אלימות. עד היום טבעונים לא פגעו אפילו פעם אחת באדם או ביצור חי כלשהו אבל לעומת זאת כן קרו מקרים בהם נפגעו פעילים למען בעלי חיים. המיצגים האלה הם בעצם הכי אפקטיבים שיש, כי הם יוצרים פרובוקציה ופרובקציות יוצרות שיח - וזאת המטרה בסופו של דבר - ליצור שיח".
ווקסלר: "יש לזה יתרונות וחסרונות. מצד אחד, יש אנשים שדווקא מיצג, שמראה להם את המציאות הנוראית של בעלי החיים במשקים, בלי שום ריכוך או עידון, יגרום להם לשנות משהו בחשיבה ולהפסיק לפגוע בבעלי החיים. מצד שני, יש אנשים שמיצגים כאלו ידחו אותם ויגרמו להם לסלידה מהתנועה הטבעונית. לדעתי צריכים להיות מדי פעם מיצגים יותר ״קיצוניים״ ומזעזעים כי זה גם מושך יותר תשומת לב אבל לא יותר מדי כדי לא ליצור אנטגוניזם".
בתזונה טבעונית אין פגיעה בבריאות, כמו מחסור בברזל וחלבונים?
כץ: "בטבעונות אין שום פגיעה בבריאות. אני בטוחה שהאמירה כזאת מפיה של נערה בת 17 לא נשמעת אמינה כל כך, אבל אתם מוזמנים לבדוק. ארגון הבריאות העולמי הכריז על תזונה טבעונית כתזונה שמתאימה לכל הגילאים. כמובן שאם התזונה שלך תתבסס על ג'אנק פוד, ככל הנראה הגוף שלך יקרוס אבל זה נכון גם לגבי ג'אנק פוד לא טבעוני".
ווקסלר: "אני שומע שאלות כאלה בדוכנים כל הזמן. חד משמעית אפשר להיות טבעוני ולהיות בריא בלי שום חוסרים כמו בכל דיאטה אחרת. אפילו ארגון התזונה האמריקאי (ADA) הוציא הצהרה רשמית, לפיה תזונה טבעונית, שהיא מתוכננת בריאה וראויה מבחינה תזונתית, עשויה לספק יתרונות בריאותיים ומתאימה לכל שלבי החיים כולל היריון, ילדות, התבגרות והנקה".
תעשיית הבשר דווקא נראית פורחת. אתם מאמינים שאתם עושים שינוי?
דוידוב: "עד לפני עשור אף אחד לא ידע מה זה טבעונות. זה לא משהו שהיה בשיח אפילו. באותה תקופה היו בסביבות ה־40-50 אלף טבעונים בישראל. כיום יש בין 300-400 אלף טבעונים ועוד כמיליון צמחונים, שזה שינוי עצום. ישראל היא המדינה הכי טבעונית בעולם (מבחינת אחוזים) ותל אביב נבחרה השנה לבירת הטבעונות העולמית. אגב, גם במקדונלדס התחילו להתאים את עצמם לשוק והשיקו המבורגר טבעוני, שכבר יצא בכמה מדינות באירופה, ואנחנו מקווים לראות אותו גם בארץ".
ונטע כץ מסכמת: "אנחנו בהחלט עושים שינוי. אדם ממוצע אוכל במהלך חייו 4,000 בעלי חיים. לכל אחד יש השפעה על אלפי בעלי חיים, שיכולים להינצל, אם רק ירצה בכך".
