קניון לב העיר היה הראשון שהוקם בפתח תקוה בתחילת שנות התשעים. ביום הפתיחה נהרו אליו מאות תושבים כדי לראות את ההצגה הכי טובה בעיר. אלא שכעבור זמן לא רב, התברר כי הקניון לא מושך אליו לקוחות ומשם החלה הדעיכה במהירות. כיום מדובר באתר שומם למדי, שמזכיר במשהו את המצב בתחנה המרכזית החדשה בתל אביב.
בכניסה לקניון לב העיר אנחנו רואים מספר עסקים שעוד עובדים, חלקם מוציאים דוכנים עם בגדים זולים לרחוב. ממול הקניון עומדות כמה עובדות זרות ממדינות אסיה ומטפלות בקשישים סיעודיים וכמה מטרים משם נתינים מאריתריאה יושבים חסרי מעש.
אי אפשר להתעלם ממצבו העגום של הקניון - המדרגות הנעות שבו בכלל לא עובדות וחסומות. חוץ מגרם מדרגות אחד אין דרך לעבור בין הקומות, שאחת מהן חסומה לחלוטין.
על שלט בצד כתוב "בניין משרדים", אבל בקושי מספר עסקים בודדים מתנוססים מעליו. ואיזה עסקים נשארו בתוך המתחם? משרדי נדל"ן, קוסמטיקאיות, מתפרה, רפדיה, חנות מחשבים, קיוסק, מכולת, מכון כושר והמון המון שטח ריק ונטוש. שלא לדבר על המדרגות המלוכלכות והמעליות שחורקות.
בסיור שערכנו במקום שאלנו את העוברים והשבים במקום מה דעתם על המצב: "תשמע, זה לא קניון, זה מרכז מסחרי שומם", אומר בעל עסק במקום. "חבל שזה ככה אבל הכל בגלל הפליטים".
אבל הפליטים הגיעו רק בשנים האחרונות.
"נכון, אבל זה רק החמיר את המצב הגרוע של המקום הזה. היו פה פעם חוגים לילדים אבל איזה ילד ירצה להתקרב למקום כזה?".
בעל עסק אחר שומע את השיחה שלנו ואומר: "מההתחלה הקניון הזה נועד לכישלון. לא נכנסו לפה העסקים הנכונים. לא היו פה פעילויות, לא דברים לילדים ולא למבוגרים. היו פה עסקים קטנים וחלשים וככה זה נשאר.לצערי ככה זה גם יישאר".
אין עתיד לקניון הזה?
"רק אם יהרסו אותו ויבנו מחדש. בכלל, את כל מרכז העיר צריך להרוס ולבנות מחדש. תכנון לקוי שממש לא מזמין קהל. תראה כמה שטח מת שיכול להיות מנוצל לטובת הציבור יש פה".
תגובת הנהלת קניון לב העיר טרם התקבלה.
