יוליה טגיל (36) מפתח תקוה מתגוררת עם שתי בנותיה הקטנות ברחוב עין גנים. היא אם חד הורית, אין ברשותה רישיון נהיגה ולכן נאלצת "להתקע" בבית בסופי שבוע בגלל שאין תחבורה ציבורית.
טגיל מתגוררת בעיר מאז שנת 1994 וכתבה פוסט כואב בפייסבוק על החיים ללא רישיון וללא תחבורה ציבורית ועל הקושי של לגור בפתח תקוה ללא תחבורה ציבורית בשבת. עכשיו היא יוצאת למאבק להפעלת תחבורה ציבורית בשבת בעיר.
"הכל התחיל כשנסענו מת"א לפתח תקוה וניסינו לקחת מונית שירות שיוצאת מהטיילת", היא מספרת. "באתי עם שתי הבנות הקטנות שלי וחיכינו למעלה משעה וחצי והמוניות התמלאו ולא היה מקום. ומוניות שירות הפתרון היחיד למי שרוצה לחזור בשישי בערב מתל אביב אחרי שנכנסת השבת".
מה עשית בסוף?
"התייאשתי וראיתי שהבנות כבר עייפות ולקחתי בסוף מונית שעלתה 120 שקל וזה עוד זול כי זה יכול להגיע גם ל-150".
למה את צריכה להגיע לתל אביב בשבתות?
"כי בפתח תקוה אין לאן לצאת כל כך וגם בשביל להגיע ליכין סנטר צריך לקחת מונית. חוץ מזה שבתל אביב יש הרבה יותר אופציות לצאת ואני מאוד אוהב אותה ואת יפו".
כעת, משהבינה שהמצב במדינה לא הולך להשתנות, היא החליטה לנסות ולהוציא רישיון נהיגה: "לוקח זמן לעשות רישיון. כשאת עובדת ולומדת ומגדלת ילדים זה הרבה יותר קשה ועוד במיוחד בגילי. אני כבר לא בת 18 ואני עושה את זה בלית ברירה כי אין אופציה אחרת".
אם הייתה תחבורה ציבורית לא היית מוציאה רישיון?
"אם הייתי יכולה לא הייתי מוציאה, לא כי אני לא אוהב לנהוג אלא בגלל שזאת הוצאה ענקית. אבל יוצא שגם עכשיו כל בילוי לתל אביב יוצא לפחות 300 שקל ובשביל אם חד הורית זה לא אפשרי".
יוליה מספרת על הקושי שלה לא להיפגש עם חברים ומשפחה בסוף השבוע, הזמן החופשי היחיד שלה: "פעם כל החברים היינו תל אביבים ובגלל זה לא הוצאתי רישיון, אבל עכשיו כולם מתפזרים כי בתל אביב אי אפשר לחיות כלכלית עם משפחה ואנשים התפזרו לצפון, לאשדוד, לגבעתיים ולעוד ערים. אני לא רואה את החברים שלי כי אין לנו זמן - באמצע שבוע עובדים ובסוף שבוע אין לי איך להגיע ולהיפגש איתם. יש לי חברה שלא ראיתי אותה כבר כמה שנים כי היא גרה באשדוד ואין לי איך להגיע אליה".
כשיוליה ראתה בפייסבוק את דף העמותה של "חדו''ש" (עמותה לחופש דת ושוויון) היא החליטה לספר להם על המקרה שלה ולצאת למאבק הפרטי שלה לתחבורה ציבורית בשבת. "כתבתי להם כי אני רוצה להיות שותפה וכי הנושא של תחבורה ציבורית מאוד כואב לי".
יוליה היא שחקנית במקצועה, שכרגע לומדת הוראה במשחק ועובדת גם בתיאטרון גשר: "אני שומעת המלצות של 'לא מתאים לך תעברי מדינה' אבל זה הכי לא קשור. אם אני עוברת מדינה אני ישר נשארת בלי מקצוע כי המקצוע שלי הוא תלוי שפה ולא כל אחד יכול לעבור, וגם למה לעבור, בגלל שאין לי תחבורה ציבורית? אני מעדיפה לשפר פה דברים עד כמה שאני יכולה מאשר להגר".
יש עכשיו יוזמות של תחבורה שיתופית בשבת של ארגונים פרטיים, כמו בראש העין ובת ים.
"זה רעיון מעולה. הייתי רוצה שגם בפתח תקוה תהיה עמותה כזאת שמוציאה הסעות. זה מצב מאוד לא תקין שבן אדם לא יכול לצאת בסוף שבוע בגלל שאין לו רכב. אני עוד יכולה להוציא רישיון אבל יש אנשים נכים או בעלי מגבלות פיזיות שלא יכולים וצריכים להתנייד בתחבורה ציבורית במקום לנוח ולהנות מהחופש אתה כלוא בבית וזה לא צריך להיות ככה".
בסיום הפוסט שלה כתבה יוליה: "חייבים, חייבים להפסיק את הניתוק. חייבים חופש תנועה וחופש בחירה בסופי שבוע ובחגים. אי אפשר להמשיך להעניש את אלה שאין להם מכוניות. פשוט אי אפשר".