מוות מיותר על הכביש: אסתר (אתי) ישראלר ז"ל, אמא לשני ילדים בני 4 ו-7 מפתח תקוה, נהרגה ביום ראשון השבוע בתאונת דרכים קשה על כביש 471, סמוך למחלף גת רימון. במהלך הנסיעה שלה היא עמדה בצד עם הרכב, בגלל תקלה, וקראה לבעלה שיבוא לעזור לה.
בזמן שבעלה היה בדרך, הגיעה משאית ופגעה בה בעוצמה. אסתר נהרגה והשאירה שני ילדים יתומים, שלומדים בבית הספר "הדר". בתאונה נפצע אדם נוסף באורח קשה.
אל מקום התאונה הגיעו אנשי זק"א מפתח תקוה, שראו כבר מראות קשים בחייהם אבל אפילו עבורם הזירה היתה קשה: אמא צעירה, רק בת 30, שנקטלה באופן מיותר על הכביש. היא הובאה ביום שני למנוחות והמשפחה יושבת שבעה בבית משפחת גרין ברחוב גד מכנס.
חיים אוטמזגין, מפקד היחידות המיוחדות של זק"א בפתח תקוה, היה בזירה וכתב בדף הפייסבוק שלו פוסט מצמרר בעקבות התאונה הזאת. מילים שכולנו חייבים לקרוא ולהפנים:
"שאלה לבעל...
הידיים עוד לחות מהשטיפה של אחרי..
אה אתם לא מכירים אותי, אז הכוונה ל"אחרי" הטיפול בתאונה בה נהרגה אישה צעירה אמא ל-2 ילדים בני 4 ו-7, כנראה שהייתה לה תקלה ברכב, יצאה ועמדה בצד בצורה אחראית ואז הגיחה משאית שמחצה את הרכב עליה, נהרגה במקום.
מחכים עד שצוות בוחני התנועה יסיימו מלאכתם ולבנתיים יש זמן לחשוב, לחשוב על הילדים שלה שרק לפני שעה היא שמה אותם בגן, לחשוב על הבעל שיצא בבוקר לעבודה והיה האחרון לקבל ממנה טלפון על תקלה ברכב, תבוא לעזור לי.
הוא היה בדרך לעזור לה ומה שמנע ממנו לראות את התופת בעיניים זה מחסום משטרה שחסם את הכביש ומנע מעבר לזירה 200 מטר הפרידו בינו ובין אשתו המנוחה אליה יצא.
וגם מחשבה על בעל שדיבר איתי רק הבוקר "כמה קשה לו עם אשתו" היא ככה וככה וככה...
מיד אני עושה חיבור בין רצף הדברים ושואל את עצמי בקול ואולי הבעל גם יקרא את הפוסט שלי, בעל יקר, האם אחרי שאתה קורא את המציאות הקשה של אותו בעל ... האם אתה כבר מוכן לקבל את אשתך בכל מצב איך שהיא על כל מגרעותיה העיקר לקבל בחזרה את האישה שלך?
נכון לפעמים קשה לבני זוג לקיים את הביחד אך כשהחיבור נקטע מתחילים להבין כמה הפסדנו כמה עוד יותר קשה מה"ככה וככה וככה", כמה הייתי מוכן לקבל הכול העיקר שזה לא יקרה לי, אז למה רק שמישהו נהרג מוכנים לקבל בו הכול , למה?".
יהי זכרה ברוך.
