גלית ימין. צילום: אביבית זייקסמןגלית ימין. צילום: אביבית זייקסמן
גלית ימין. צילום: אביבית זייקסמן
(גלית ימין. צילום: אביבית זייקסמן)
בשבועות הקרובים תיפתח בפתח תקוה קבוצת תמיכה ראשונה מסוגה לבני נוער המתמודדים עם ביישנות וחרדה חברתית. את הקבוצה תפתח עמותת "רקפת", שפועלת כדי להרחיב את המעגל החברתי של הביישנים ולתרגל חשיפה למצבים חברתיים במרחב מוגן ותומך.
גלית ימין, תושבת שכונת הדר גנים, היא זו שמובילה את הפעילות בפתח תקוה והסביבה. "אנחנו כבר לקראת סוף ההכנות ואוטוטו פותחים", היא אומרת. "רק צריכים עוד כמה ילדים ואנחנו פותחים. התחלנו לפני חודש וחצי להקים את הקבוצה בפ"ת. מתנדבים היו לנו, אבל היה חסר לנו מקום וקשרים כדי שידעו עלינו".
מי האנשים שמדריכים אצלכם?
"מי שמעביר את השיעורים אלו רק מטפלים מוסמכים ופסיכולוגים. אלו שמתנדבים פה הם לאו דווקא מדריכים. יש לנו גם מתכנתים שעוזרים לנו אבל הם יותר בעבודות תשתית לארגון. המטפל או הפסיכולוג הוא המדריך ומצטרף אליו בוגר של רקפת שכבר עבר תהליך. זה שילוב שמביא לתוצאות יפות מאוד".
מה מצפה לילדים שיגיעו אליכם? איך אתם עוזרים להם? "נורא קשה לעשות שינוי בבית ספר כשיש לך ילדים עם בטחון עצמי ואתה מפחד שיגידו לך מילה לא במקום. מה שעושים בקבוצות שלנו זה יותר חשיפות ופחות טיפולי. פחות לחקור מאיפה זה נובע אלא יותר לעזור להם עם סיטואציות בשילוב משחקים ופעילויות מהנות שמלמדות אותם איך לפתח שיחה".
הם משתפים איתכם פעולה בכלל בהתחלה? איך ילדים מגיעים אליכם?
"זה קשה להביא אותם לפגישה הראשונה, אבל אנחנו מבהירים להם שהם לא חייבים להשתתף והם יכולים רק לצפות בפגישה הראשונה ושזה בסדר. יש ילדים בני 17-18 שכבר מרגישים בעצמם שמשהו לא בסדר ורואים שהחברים שלהם יוצאים ומבלים ושבבית ספר קשה להם יותר, אז הם פונים אלינו דרך האינטרנט. לגבי הילדים הקטנים יותר, ההורים פונים אלינו. הקטנים יותר מרגישים שקשה להם בבית ספר, אבל עדיין לא מרגישים את המצוקה הזאת שהם כל היום תקועים בבית. נער בן 17-18 כבר פוחד לקראת הצבא ולא יודע איך הוא יעשה את השינוי. לילד בן 12-13 יותר לגיטימי להישאר בבית וזה לא נראה כמו בעיה ובגלל זה ההורים גם פחות שמים לב לזה".
הקבוצה בפתח תקוה תפגש אחת לשבוע במתנ"ס בית מרקו בעיר בימי שני וישתתפו בה בני נוער בגילאי 12-18. בכל קבוצה יש בין 5-15 תלמידים. כרגע יש בעמותה כ-30 מדריכים מתנדבים שפועלים בסניפים נוספים שכבר פועלים ברחבי הארץ: בגבעתיים, הרצליה, ראשל"צ, חיפה ואלו שכרגע בהקמה כרגע כמו פ"ת, כפר סבא וקריית טבעון.
על השאלה מהי חרדה חברתית מספר אדם חשין, מייסד "רקפת" שהתמודד מגיל צעיר עם ביישנות וחרדה חברתית: "ילדים המתמודדים עם חרדה חברתית הם למעשה 'ילדים שקופים' בבית הספר. הם יכולים להיות תלמידים מצויינים, והם שקטים בכיתה ולכן המורים עלולים לפספס אותם ולא להבחין במצוקה שלהם".
עמותת "רקפת" נוסדה לפני שלוש שנים, עם למעלה מ-500 בני נוער שנעזרו ונעזרים בשירותי הקבוצות השונות. "אנחנו פעילים תמיד גם בחגים וחופשים, גם בקיץ ובחוה"מ. זה מתוך התפיסה שהחבר'ה שקצת בודדים צריכים אותנו גם בתקופות כאלה".
חשין מעיד על עצמו שנעוריו בירושלים, השירות הצבאי שלו ולימודיו האקדמאיים בלונדון עברו עליו מתוך סבל נפשי גדול ובידוד חברתי עמוק ובלתי נסבל. הוא אובחן כחרד חברתי רק בגיל 29 ובגיל זה נפתח אל האפשרויות הטמונות במסגרת של מפגשים קבוצתיים עם אנשים דומים לו, הסובלים מאותה חרדה.
"המנחים שלנו באים משני עולמות. חלקם הם מטפלי CBT, טיפול התנהגותי קוגנטיבי, כמו גלית. המנחה השני הוא מבוגר שהתמודד עם חרדה חברתית וחלקם גם בוגרים שלנו. זה מודל שייחודי לנו ואני מאוד גאה בו. חשוב לי להדגיש שבני הנוער שמגיעים אלינו הם בני נוער שלא מתמודדים עם קשיים חברתיים אחרים אלא רק עם חרדה חברתית וביישנות. לבני נוער יש הרבה קשיים אחרים ואנחנו מתמקדים בזה".
גל פרידמן האוזר, בת 19 וחצי, היתה חברה בקבוצה שלוש שנים וסיימה לפני חצי שנה. כיום היא מדריכה קבוצה בהרצליה: "תמיד הייתי ביישנית מאוד אבל בחטיבה כזה פתאום התחלתי להיכנס למצב שבו הפסקתי להיפגש עם חברים ולדבר עם אנשים ופשוט חרדה ממצבים חברתיים כמו אפילו להזמין פיצה. באיזשהו שלב ההורים הבינו שזה משפיע על התפקוד, כשהם ראו אותי חוזרת הביתה ולא עושה שום דבר. הם לקחו אותי לפסיכולוגית והיא אבחנה אותי עם חרדה חברתית ואז הציעו לי להצטרף לקבוצה של רקפת".
גל מספרת שבהתחלה חששה להצטרף כי היא פחדה מהמפגש עם הזרים והסכימה להצטרף לקבוצה רק לאחר שנה: "בהתחלה היה לי יותר קשה לבוא וחששתי להגיע כי כולם הכירו את כולם ושיחקו והרגשתי בחוץ. ככל שעבר הזמן התחלתי להכיר אנשים והם נהיו חברים שלי עד היום".
מה כל כך מיוחד בקבוצה הזאת? איך מטפלים בבני נוער עם חרדה חברתית וביישנות?
"התרגילים והפעילויות שם היו עוזרים. תרגילי תאטרון ואלתורים, הרבה הפעמים מדמים סיטואציות חברתיות, תרגילים מצחיקים והרצאות. בשלב מסוים היינו יוצאים אחרי המפגש לשתות קפה ואת רואה שאת לא לבד ולאט לאט נפתחת. גם היום אני רואה ילדים שאני מדריכה שבאים לפעילויות ומפעם לפעם יש להם יותר בטחון ויותר מדברים ונפתחים וכיף לראות את זה".
בעמותת רקפת מדגישים שהפעילות היא דיסקרטית, בתשלום סמלי ונעשית בשיתוף פעולה עם היועצות החינוכיות בבתי הספר. הפעילות מותאמת לבני נוער מגיל 12 ועד סיום התיכון. לפרטים נוספים ניתן לפנות אל עמותת רקפת בטלפון 077-2017032 ובאתר העמותה.