"אני בעצם מגשימה את הילדה שבי. זו ילדותי השנייה, רק הפעם הרבה יותר טובה ואני מאושרת". העיניים של עינת מדני נוצצות כשהיא מדברת. שמה אולי לא יאמר לכם הרבה, אבל רק תזכירו את "נתי שהילדים אוהבים", ויש סיכוי מצוין שפעוט בסביבתכם יזנק בשמחה.
כבר שנה שלמה ש"נתי, הגעתי, הופעתי'', מופע הילדים שלה, חורך את הבמות ברחבי הארץ. ה-DVD שלו נמכר וההורדות ב-VOD מביאות לכך שילדים בכל רחבי הארץ מדקלמים את שיריה בעל פה. השבוע נכנסו שיריה גם לערוץ "הופ ילדות ישראלית". נתי מוזכרת בנשימה אחת עם כל כוכבי הילדים הגדולים.
בראיון בביתה שבראש העין היא מספרת לראשונה על ילדותה הקשה בצל אב שלא היה שם, על הדרך הארוכה למעלה ועל האהבה הגדולה לילדים, ילדים שהיא לא פעם מרגישה בדיוק כמוהם.
"אני בת 31, אבל מרגישה ילדה בגוף ובנפש", היא אומרת בחיוך. " בכל מקום אומרים לי שאני נראית ילדה. אני אוכלת ארוחות ילדים ואפילו שומעת שירי ילדים גם כשאני לבד".
עבור הנשמה
"נתי שהילדים אוהבים" נולדה בדיוק לפני שנה. בחג החנוכה שעבר היא עלתה לראשונה על הבמות, אחרי היריון ארוך. "במשך חודשים ארוכים עבדנו על הדמות של 'נתי', איך היא תיראה, איך היא תתנהג ומה היא תאמר", מספרת מדני.
'נתי' היא גלגולה של 'עינתי', הדמות שגילמה מדני בימי הולדת ובהצגות בשנים האחרונות. "במשך שנה שלמה חשבתי רק על שם הבמה החדש", היא אומרת. "'נתי' היה הכינוי שלי מאז שהייתי ילדה, וברגע שנזכרתי בכך התאהבתי בו והלכתי רק אחריו. לא רציתי לקרוא לעצמי 'כוכבת הילדים', שאחרים יקראו לי כך, אני רציתי להיות 'נתי שהילדים אוהבים'".
חיידק הבמה נטבע במדני כבר בגיל צעיר. בגיל שש הילדה הביישנית גילתה את עולם הריקוד. "המקום היחיד שגרם לי להשתחרר היה כשרקדתי על הבמה. כשהייתי שם הייתי עינת אחרת ומשהו בי השתחרר פתאום", היא נזכרת. " בגלל שהייתי ביישנית ומופנמת לא ממש הגעתי למשחק ושירה, אבל אהבתי מאוד הצגות ילדים ומופעים. זה משך אותי.
"רק אחרי הצבא הלכתי והגשמתי חלום ראשון – התקבלתי לצוות בידור במלון באילת, ועשיתי הכל – ריקוד, שירה, משחק. התחברתי לתחום, אבל בעיקר לילדים. מצאתי את עצמי יושבת איתם שעות ארוכות מעבר לעבודה, מצטלמת איתם, משחקת. מי שלא באמת אוהב את זה, לא יוכל להיות שם, כי הכסף לא גדול. זו עבודה עבור הנשמה".
מדני סיימה את עבודתה באילת, שבה למרכז ונרשמה ללימודי משחק בבית הספר של יורם לוינשטיין. "לא השלמתי את הלימודים מסיבות כלכליות, אי אפשר לעבוד תוך כדי לימודי משחק ולא יכולתי להרשות לעצמי שלא לעבוד כל כך הרבה זמן", היא מספרת. "הייתי חייבת לעבוד כדי לעזור לאמא. כפיצוי, לקחתי קורסים של משחק מול מצלמה, תיאטרון ועוד. התקבלתי להצגות ילדים ומבוגרים, אבל שוב הבנתי שאני רוצה להתמקד רק בתחום הילדים".
מדני החלה לבנות את הדמות של 'עינתי' כשעבדה בימי הולדת לילדים. "כל הזמן ידעתי שאני רוצה להיות כוכבת ילדים", היא מספרת. "רציתי לעשות קפיצת מדרגה, אבל לא הרגשתי מוכנה. דברים צריכים לקרות בעיתם".
בשנה שעברה, כאמור, הרגישה מדני כי הגיעה העת. "החלטתי לעשות את זה דווקא עכשיו כי הרגשתי מוכנה מכל הבחינות", היא אומרת, " הבאתי שני ילדים לעולם – אגם, בת שלוש וחצי, ואורי, בן שנתיים, שהם כל עולמי - וידעתי שעכשיו זה הזמן, שהגעתי לבשלות נפשית. אני לא מה שהייתי לפני כמה שנים, היום אני מסתכלת על העולם בצורה שונה.
"בזמן ההריונות, הצורך שלי לכתוב הלך והתחזק, אחרי שנים שבהן כתבתי רק למגירה. אז כתבתי לעצמי את מרבית השירים למופע וגם הלחנתי, מה שלא עשיתי לעולם. פתאום הכל זרם ממני. הדמות של נתי נבנתה, עוד שיר ועוד רעיון לתלבושת".
לא לרדת מדי
את המופע ביים השחקן והבמאי נתן נתנזון ("בלי סודות") ומדני מבהירה כי על אף שחשוב לה שהילדים יהנו מהמופע, יצחקו ויתרגשו, היא מקפידה גם על התוכן. "כאמא אני גם מבינה את המשמעות של העברת מסרים חינוכיים והחלטתי שהם יהיו חלק בלתי נפרד מהתכנים שלי", היא מספרת. "במופע מועברים מסרים חשובים כמו חברות, סבלנות, זהירות בדרכים, אמונה, עזרה לזולת, אהבת אם ואב ועוד.
"אחרי הופעות רבות, החלטתי לעשות צעד נוסף קדימה וליצור די.וי.די מהמופע. רציתי להוסיף דמות מוכרת ופניתי ליובל המבולבל. יובל קרא את התסריט והחליט שהוא מצטרף לצילומים. הוא מאוד ריגש אותי, כי מבחינתי זה לא מובן מאליו. יובל הוא באמת אדם מדהים, אוהב ומפרגן. אני מאוד מעריכה אותו על כך ובכלל מעריכה את האמנות שלו ואת מה שהוא עושה, הוא באמת מיוחד".
ספרי לי קצת על נתי.
"נתי היא ילדה מצחיקה ומרגשת. גם שטותניקית וגם מעבירה מסרים. הדמיון והמציאות כל הזמן מתערבבים אצלה, עם המון שובבות ושמחת חיים. המוטו שלי הוא 'אל תפסיקו לחייך'.
