חומות של תקוה: "ניגש אליי אסיר מארגון פשיעה גדול, מאלה שאתה שומע עליהם בחדשות ומצטמרר, ואמר לי: 'אם רק פעם אחת היו מחבקים אותי כמו שעשית עכשיו, לא הייתי פה'. מאותו הרגע החלטתי שאהיה הסוהר הטוב".
כך מספר אליהו טולדנו (40), רב בית המעצר "הדרים", שלצד הצלחתו לשקם מאות עבריינים, חלקם "כבדים" במיוחד, הצליח לשכנע עשרות אסירים סרבנים להעניק גט לנשותיהם, ובכך לשחרר אותן מעגינותן.
הרב טולדנו פתח בפנינו את שעריו של בית המעצר, שם נוכחנו לגלות ממקור ראשון את השפעתו הרבה על הכלואים, ואת הכבוד אותו הם רוחשים כלפיו.
ומה יש לו לומר על כלואים, שעם מעצרם עוטים לפתע כיפה לראשיהם? "אני יכול להבין למה זה מעצבן", הוא אומר. "לצערי, יש כאלה החושבים שהכיפה זה תעודת ביטוח, מקלט שמכפר על כל הפשעים".
השינוי של חיי הרב מתגורר ביישוב גת רימון. למרות שלראשו כיפה סרוגה, הוא נולד וגדל בטירת הכרמל בבית חרדי לכל דבר. "עד החתונה עשיתי מסלול שכל אחד במגזר שואף לעשות", הוא מספר. "כשהתחתנתי בגיל 22, הייתי כבר מוסמך כרב, כשוחט, כסופר סת"ם וכמוהל, אבל רציתי את החיבור לשדרות הרחבות של העם, לנגוע באנשים. הבנתי שהכיפה השחורה היא גורם מעכב.
"כשהייתי בן 22 התגבשה קבוצה, ואני בתוכה, של כמה עשרות חבר'ה חרדים שהחליטו להתגייס. כמובן שכמה רבנים מוכרים במגזר החרדי יצאו נגדנו, אבל היה לי גיבוי מאחרים. שירתנו שלוש שנים בתור מורים-חיילים".
לדבריו, בצבא הושלם השינוי האידיאולוגי: "כשהשתחררתי, החלטתי שאני רוצה לדבר בשפת כל המגזרים. הקמתי בית ספר תורני-ממלכתי בגילה, ושימשתי כמחנך וכמנהל של עוד מוסדות חינוך בציונות הדתית".
לפני גיל 30 הציע לו מכר להיכנס לשירות בתי הסוהר (שב"ס) בתור רב. הרב טולדנו החליט כי הוא בנוי לאתגר, ולאחר שסיים את הקורס, נקלט בכלא "שאטה". מאז הוא הספיק לשרת בכלא "מגידו", ומשם עבר ל"הדרים". בשנתיים האחרונות הוא משמש כרב בית המעצר ושם, לדבריו, הוא מצא את האתגר המקצועי הגדול של חייו.
"זו התחנה הכי קשה שהייתה לי", הוא אומר. "האנשים כאן לא יודעים לכמה זמן הם ישארו, כיוון שהם לפני גזר דין. הם ב'שוק' מהכללים, מהספירה בשתיים בלילה, משלילת הטלפון הנייד ומאובדן החירות. כידוע, כל ההתחלות קשות. לעבוד איתם בסיטואציה כזו מצריכה הרבה מאמצים נפשיים".
במקביל לעיסוקיו בכלא, הוא מנהל עם אשתו מירב מכון בקריית מטלון בעיר לטיפול בהפרעות חרדה, קשב וריכוז. המכון עוסק גם בייעוץ ובגישור למשפחות ועוד. עיסוק זה, לדבריו, נותן לו כלים להתמודד עם שאר האתגרים שמציבה בפניו עבודתו בבית הסוהר.
עזר כנגדן אחת מפעולותיו המשמעותיות ביותר בשנים האחרונות היא ניסיונותיו לשכנע אסירים, אשר סירבו לתת גט לנשותיהם, לשחרר אותן מעגינותן. במהלך עבודתו הוא השפיע על יותר מ־30 אסירים, שבשלבים מסוימים בחייהם נשבעו כי לעולם לא ייתנו גט, לשחרר את נשותיהן לחופשי.
"הדיינים כבר מכירים אותי", הוא אומר. "הם רואים את השם שלי על צג המסך ויודעים שיש להם הקפצה לדיון. מהניסיון שלי אף מקרה לא דומה לקודמו. הרבה פעמים סרבני גט חדורי נקם, בבחינת תמות נפשי עם אשתי. הבעל הולך לשבת כמה שנים, ויש לו אחלה הזדמנות לסגור חשבון עם אשתו, להתעלל בה ולעצור את חייה. "צריך כמובן לעשות הבחנה בין אסיר שנכנס לכלא על עבירת הסרבנות לתת גט. מבחינתו הוא יודע שעמדתו תעלה לו באובדן מקום עבודתו ובעצירת חייו. יש גם את אלה שיושבים בגלל עבירות שונות ויודעים כי מתן גט לא ישלח אותם לחופשי. מבחינתי הקבוצה הזאת היא הקשה יותר בנושא. כדי להוציא גט מאדם שאין לו מה להפסיד צריך להשתמש בהרבה כלים פסיכולוגיים".
מה למשל? "שיחות ועוד שיחות. אחד הכלים נגד סרבן הוא לשחק לו על המצפון, לומר לו שסרבנות זו פחדנות, שהוא לא גבר. הוא מבחינתו לא מאמין בעצמו, שמישהי אחרת תרצה אותו ובסיכויו לפתוח דף חדש. כשהוא מפנים שהסרבנות היא בעצם ביטוי לחולשה, הוא עשוי להתרצות".
בנושא זה מספר הרב טולדנו על מקרה שאירע לפני כחודש, במסגרתו סירב אדם לתת גט לאשתו במשך שמונה שנים. "נעזרנו באינטרפול כדי למצוא אותו", הוא משחזר. "הוא היה כלוא כאן במשך שנה, והיה ממש בונקר.
"הוא לא היה מוכן אפילו לשקול את הדברים. בהתחלה חשבתי מה כבר אשתו עוללה לו שהוא כל כך מתעב אותה, אבל מכמה שיחות איתו קלטתי ששורש הבעיה הוא אחר לחלוטין. הוא רצה להישאר בכלא כי הוא שקע בחובות של מאות אלפי שקלים להוצאה לפועל ולביטוח הלאומי. חלקם אפילו תפחו על ידי בית הדין בשל סרבנותו. לראייתו לא היה לו מה לחפש בחוץ, והכלא הפך למפלט. ביקשתי מהדיינים לבטל לו את כל החובות. באותו היום ממש הוא נתן לה גט".
לא מדובר בסחיטה מצידו? "שחררתי אישה לחופשי, נתתי לה את חי