גאולה: "גואל רצון נשלח ל־30 שנות מאסר בכלא. המשמעות מבחינתי היא שלא אצטרך לפגוש במפלצת זו עד סוף ימי חיי". הדוברת היא מעיין (השם המלא, לבקשתה, שמור במערכת), אחת מנשותיו הרבות של האיש, ששלט בצורה חריגה ובלתי אנושית בעשרות נשים וילדים מבית מגוריו בשכונת דרום תל אביב.
פגיעה כואבת מסוג אחר
היא נולדה וגדלה בפתח־תקוה, ובעקבות בעיה רפואית מצאה את עצמה כנערה חוברת לאיש שישנה את חייה. בשבוע שעבר, ארבע שנים לאחר שמדינה שלמה רעשה וגעשה בעקבות מעצרו, נשלח רצון לכלא, בין השאר, בעקבות עדותה המרכזית של מעיין.
בריאיון מיוחד ל-mynet מספרת מעיין על 12 שנות חיים תחת חסותו הכפויה של רצון, לצידן של 15 נשים נוספות. "הוא הצליח לתפוס מוחות בריאים ולעוות אותם אט-אט, אבל אני, אחרי כל מה שעברתי, מחזירה לעצמי את עצמי".
מאז מעצרו הספיקה מעיין לכתוב ספר ולסיים לימודי משפטים. על אפשרות הקמת משפחה בעתיד היא צופה בעין פחות אופטימית: "אני סוחבת איתי פצעים שספק אם אי פעם יגלידו".
אני וסבי מעיין בת ה־35, שנולדה בפתח־תקוה, גדלה במרכז העיר בדירה צנועה בת 2.5 חדרים יחד עם הוריה ושלושת אחיה. "אהבתי את הילדות שלי בעיר הזאת", היא מספרת ומשחזרת איך סבא שלה, שהתגורר ב"בית רבקה" עם סבתה, היה נוהג לקחת אותה לשוק העירוני ולבילויים משותפים. הקשר עם סבה היה הדוק כל כך, עד כדי כך שכאשר הוא טס לארצות הברית כדי לבקר את אמו, ששכבה על ערש דווי, היא חוותה מעיין טראומה שמלוה אותה עד היום.
"הייתי אז בת שלוש וכמה ימים. לאחר שהוא נסע נשרו לי כל השערות על הגוף והכבד שלי נפגע", היא משחזרת. "ההורים שלי לקחו אותי לטיפולים פסיכולוגיים שם הבנתי שסבלתי מחרדת נטישה".
במשך חודשים הסתירה המשפחה מהסב את הידיעה על מצבה של מעיין, עד שהוא גילה זאת באמצעות אחד מקרוביה. "סבא מיד לקח את הטיסה הראשונה לארץ כי הוא היה חייב לראות אותי", היא מספרת. "הוא ירד מהמטוס, חיכיתי לו בשדה תעופה בהתרגשות עצומה, ולצערי, בירידה מהמטוס הוא קיבל דום לב ומת במקום בגיל 64".
החיבור הראשוני מאז ועד היום, שערות גופה וראשה של מעיין סירבו לצמוח. היא הפכה לקרחת ומתהלכת עם פיאות ומטפחות כדי להסתיר זאת. היא גם סבלה במהלך השנים מהקנטות רבות בשל כך.
הוריה עשו הכול כדי למצוא מזור לבעיה. "לקחו אותי לרופאים מומחים בבית חולים בילינסון ולרופאים מומחים בעולם, וכשזה לא עזר, פנינו לרבנים ולמטפלים למיניהם, אך לשווא".
כחלק מהחיפוש אחר מטפל שיסייע לשערה לצמוח בשנית, פגשה מעיין בגואל רצון, שהיה אז הילר בעל קליניקה בתל אביב. "כשהייתי בת 14 עברנו מפתח־תקוה לאחד מיישובי השרון, כי המצב הכלכלי שלנו השתפר. אבא שלי התמנה לדירקטור בחברת מחשבים ואמא שלי הייתה אם בית במוסד לילדים הלוקים בפיגור. "במושב סיפרו לי על רצון ועל כוחות הריפוי שלו", היא אומרת. "אמרו שהוא משהו מיוחד, שהוא ריפא אנשים ממחלת הסרטן, שהוא הסיר כישופים ועוד. החלטתי שאני חייבת לפגוש את הבן אדם הזה".
איך היה המפגש הראשון איתו? "הוא הגיע אלינו הביתה וישבנו בחדר שלי. הוא שאל אותי מה אני רוצה ורציתי להגיד לו שכל רצוני זה שיצמח לי השיער אך המילים לא יצאו מפי כי הידיים שלו קרובות למצח שלי. אחרי כמה שניות הוא אמר לי שהוא מחק לי את הטראומה וזה לא יטריד אותי יותר.
"אחרי זה הוא גילה שיש לי פגיעה בכבד והוסיף שיש לי בעיות בברכיים. הלסת שלי נשמטה, כי אף אחד מלבד הוריי לא ידע על הבעיות האלו. להבדיל מהקרחת, זה לא משהו שנראה לעין. למחרת הפגישה איתו, הגעתי בפעם הראשונה ללימודים בלי הפיאה, ועד אז לא הרשיתי לעצמי להסתובב ככה אפילו ליד בני ביתי.
"כולם היו בהלם ממני. התחלתי להיות דעתנית, אחרי ששנים לא פציתי פה בכיתה. לבסוף סיימתי את הלימודים בהצטיינות אחרי ששנים הייתי תלמידה ממוצעת ומטה. הפכתי להיות מרכז העניינים. התחלתי לבלות והיו לי חיי חברה פעילים עד שרצון החליט שלא לשם הוא כיוון את חיי, לא לחיי החירות והאושר".
התנתקות מההורים מעיין ורצון שמרו על קשר מאז אותו טיפול, ולטענתה הוא החל להפעיל עליה מניפולציות רגשיות שהראשונה שבהן הייתה הפרדה מהוריה. "הוא עשה הפרד ומשול ביני לבין הוריי. הוא גרם לי לחשוב שהם האויבים שלי ושהשיער שלי נשר בגללם", היא מספרת.
"הוא היה אומר לי שאבא שלי רוצה לנצל אותי מינית ועוד כל מיני דברים איומים. כל מה שהוא אמר בדיעבד על ההורים שלי, זה דברים שהוא עשה".
מה היה טיב הקשר בינך לבין הורייך לפני שפגשת את רצון? "היה לנו קשר מצוין. הערצתי אותם. הם היו הורים דאגנים וטובים. כאלו שיושבים איתנו לעשות שיעורי בית וקונים לנו בגדים ממותגים הכי יפים, ולמעשה עושים הכל כדי שיהיה לנו טוב. הקשר התערער בפגי