אסון בלתי נשכח: בחג החנוכה לפני 28 שנים (10.12.1993) נספו מיכה נשיא (34) ובנו הקטן חן (4) כתוצאה משריפה שפרצה בעת שישנו ביחידת דיור מעל הפיצרייה המפורסמת "הפיצה של מיכה" ברחוב שטמפפר בפתח תקוה.
רבים מתושבי פתח תקוה הוותיקים לא שוכחים עד היום את הלילה הנורא ההוא. הפיצרייה המוצלחת היתה מוכרת היטב לתושבים ועד היום לא יודעים בוודאות מה גרם לשריפה, אולם ההערכה היא כי מדובר בהצתה.
לפניכם חלק מהכתבה של חיים ברוידא, כפי שפורסמה בעיתון "ידיעות האחרונות" בתאריך 12.12.1993:
ריח חריף נתערבב באוויר הצח של הלילה. במוקד המשטרה בפתח תקוה זעקה אישה לטלפון: "תגיעו מהר, יש שריפה בפיצריה של מיכה". תוך דקה הגיעו השוטרים למקום. האש כבר אכלה בכל המיבנה החד קומתי.
חלפו חמש דקות עד שכבאי האש פרסו את הצינורות והתיזו כמויות אדירות של מים.
מתוך המבנה שברחוב שטמפפר בפתח תקוה נשמעו התנפצויות של זגוגיות לוהטות. ואז קרבה אישה אל צוותי ההצלה וצרחה לאוזנו של אחד הכבאים: "יש בפיצריה גם חדר מגורים. בעל הפיצריה נוהג לישון שם, אולי הוא בפנים".
אמבולנס של מד"א הוזנק למקום. חום הלהבות הרחיק את קהל הסקרנים, כמה עשרות מטרים ממוקד האש. בקהל פשטה השמועה על לכודים. כל מי שצפה מבחוץ, ידע שנחרץ גורלו של מי שנמצא בתוך האש. מיכה נשיא (34) ובנו חן, בן ה-4, היו שם.
האחרונה שפגשה את מיכה וחן נשיא היתה מירב, ידידתו של מיכה, בעל הפיצריה בפתח תקוה. שלושתם בילו בערב, בחדר שבקומת הביניים בפיצריה. מאז התגרש מיכה נשיא, הוא נהג להתגורר בדירות שכורות. בחודשים האחרונים העדיף לישון בחדר שמעל הפיצריה שלו.
בשעה 1 לפנות בוקר של יום שבת עזבה הידידה מירב את החדר. שעתיים לאחר מכן עלתה הפיצריה באש.
האב מיכה, שבצהרי יום שישי לקח אליו לסוף שבוע את בנו חן, כמתחייב מהסכם הגירושין, התעורר כשסביבו הכל בוער. הוא מיהר להחזיק את חן הקטן בזרועותיו, כדי למלט את שניהם מהאש. אבל היציאה דרך המדרגות לאולם הפיצריה, היתה אפופה עשן ולהבות.
החלונות סביב מסורגים והאב ובנו נלכדו בתוך מערבולת אש. לפי העדויות, מילט האב את בנו חן לחדר השירותים הצמוד, בתקווה שנותר שם מעט אוויר לנשימה, אבל האש כילתה את הכל ויצרה מסך עשן סמיך.
בחוץ התמקדו מאמצי הכבאים בחדר שבו התגורר מיכה נשיא. הם הצליחו לחדור אל שרידי החדר. מאחורי דלת המקלחת, ראו את התמונה הקשה.
הצוות הרפואי של מד"א מיהר לבצע פעולות החייאה, אך ללא הועיל. האב ובנו מתו מחנק.
באותו זמן נראה בכביש הראשי גבר המגיח בריצה ממרחק. מתנשף, הוא הדף את קהל הסקרנים ופרץ בריצה לתוך המבנה. היה זה גיסו של מיכה. איש לא היה יכול לעצור בעדו. הוא טיפס עד לחדר וראה את המחזה המזעזע.
כשהגיעה הידיעה על הדליקה לבני משפחת נשיא, הם החלו להגיע בזה אחר זה למקום. הגיעה גם גרושתו של מיכה נשיא, אמו של חן. היא לא שלטה ברגשותיה והתחננה: "בבקשה, אני רוצה לראות אותם. תנו לי רק לראות אותם".
"חן היה כל עולמו", סיפר ידיד משפחה. "היה ביניהם קשר מיוחד. מיכה תמיד קנה לחן מתנות. בזמן האחרון הוא דיבר על רכישת בית פרטי באזור חקלאי".
כוחות גדולים של משטרה, בפיקוד מפקד משטרת פתח תקוה, סנ"צ דוד מנצור, שהו כל הלילה במקום השריפה, בניסיון להשיב על השאלה: האם האש פרצה כתוצאה מקצר חשמלי, רשלנות או הצתה?
אילן ישעיהו, שותפו של מיכה נשיא בפיצריה, היה חד משמעי: "זו היתה הצתה. אין אפשרות אחרת. בחודשים האחרונים ניהלנו תחרות קשה במכירת פיצות. הורדנו מחירים. זה לא מצא חן בעיני המתחרים שלנו. ידענו שירצו לפגוע בנו. כנראה ששילמנו מחיר כבד".
עדות נוספת של השכנה שהזעיקה ראשונה את המשטרה: "התעוררתי מפיצוצים. יצאתי למרפסת וראיתי את הפיצריה ממול בוערת. אני בטוחה שראיתי מישהו בורח".
יהי זכרם ברוך.
