איך הכל התחיל: "הקבוצה קמה בנובמבר 2017 כדי להעלות זיכרונות ותמונות מההיסטוריה של פתח תקוה", מספר אייל אחיאל, שעומד מאחורי היוזמה. "המטרה היא ליצור קשרים ולייצר חברויות בין תושבי העיר ולהגיע למצב של קהילה חדשה של מי שגדלו בשנות ה־60 והלאה בפתח תקוה".
החברים שלנו: "בקבוצה יש למעלה מ־25 אלף איש. בהתחלה חבר הזמין חבר, אנשים התלהבו וזה הוביל לקפיצה גדולה של הצטרפות. יש בקבוצה הרבה פיקים. אנחנו מקבלים בכל יום עשרות פניות, גם מתושבי ערים אחרות".
הייחוד שלנו: "אנשים רוצים היום להתרפק על העבר, לחזור לחיים של פעם. יש לנו כמה תנאים כדי להיכנס לקבוצה כך שרק מי שגר בעיר, גדל או למד בה יכול להצטרף. זמן קצר אחרי שפתחנו את הקבוצה ערכנו אירוע מיוחד בפארק יד לבנים והגיעו אליו מאות חברים. בעתיד אנחנו מתכוונים שהקבוצה תסייע לתושבים, לעסקים מקומיים במרכז העיר ולבעלי מלאכה מפעם שעדיין עובדים למרות התפתחות הטכנולוגיה".
הפוסט הכי ויראלי: "באוגוסט 2020 ניסים עמבר שאל את החברים: 'זוכרים שמות של חנויות שהיו פעם בפתח תקוה?'. הפוסט זכה ללא פחות מ־2,400 תגובות. אנשים הזכירו חנויות בגדים, צעצועים, כלי כתיבה וספרים מיתולוגיות שאותן פקדו כילדים. חלקן הגדול שייך לנחלת העבר אך יש גם כאלה שעדיין פועלות. חודשים ספורים לאחר מכן ניסים שאל: 'מי המחנך או המחנכת שתזכרו לטובה מבית הספר?'. גם כאן היו יותר מ־1,300 תגובות".
עוד משהו חשוב: "בזכות הקבוצה אנשים רבים נפגשו עם קרובי משפחה וחברים שלא ראו במשך שנים. אחד המקרים הכי מרגשים היה פוסט שהעלתה אחותה של ורד מישה (ביבי) ז"ל שנספתה בשריפה הטרגית ב'היפר חביב' בשנת 2000, ובו ביקשה מהחברים תמונות של אחותה. בעזרת הקבוצה היא קיבלה מספר תמונות וגם לא מעט זיכרונות ממנה. זה היה מאוד מרגש".
קציצות בקופסת גלידה: "סימן שאתה מרוקאי - דיאלנא אורגינל"
איך הכל התחיל: בשנת 2013 החליטו אביחי חזן (41) מאשדוד וגלי דרעי (54) מפתח תקווה, להוכיח עד כמה המרוקאים גאים להיות מרוקאים. "אנחנו גאים במנהגים, בתרבות, במאכלים ובחום ובאהבה של העדה", אומר חזן. "רצינו לשתף זיכרונות, מתכונים ומנהגים מהבית המרוקאי. הקבוצה יצרה תחושה שכולנו גדלנו באותו סלון, כמו משפחה אחת גדולה. דיאלנא במרוקאית זה 'שלנו'". כך עלתה לאוויר קבוצת "סימן שאתה מרוקאי". ולא רק מרוקאי אלא אורגינל.
החברים שלנו: כ־85 אלף חברים. מתקבלים גם בני עדות אחרות שנשואים למרוקאים. "אנחנו מקבלים באהבה את כולם".
הייחוד שלנו: "תחושת ה'ביחד', הצחוקים, הזיכרונות, הפתגמים. כל זיכרון של אחד גורר תגובות של 'גם אצלנו זה היה ככה', ומתפקעים מצחוק. אנשים מתרפקים על מאכלי חג ומנהגים מפעם, שהצעירים פחות זוכרים איך לעשות".
הפוסט הכי ויראלי: "העליתי פוסט ותמונה של דג טרם בישולו וזה גרר אלפי תגובות של סתלבט על יכולות הבישול שלי, שהן מופלאות, אבל שפטו אותי כי הוא נראה רע. הפוסט הראשון שאיתו פתחתי את הקבוצה וגרם להזדהות היה: 'אם ביום ראשון מתחשק לך משהו מתוק, אתה פותח את המקפיא ורואה בקופסת גלידה קרמיסימו קציצות מיום שבת, סימן שאתה מרוקאי'".
עוד משהו חשוב: פרט לאכול טעים, הקבוצה גם "מבשלת" היכרויות, זוגות ואפילו חתונות, והמפורסמים שבהם הם נטלי ומורדי אוקנין, שנעצרו בטורקיה והושבו לארץ בשלום. "הם הכירו אצלנו כזוג של פרק ב', והם לא היחידים", אומרת דרעי. "נוצרות חברויות נפש עמוקות בין אנשים מכל קצוות הארץ, והם מתארחים אחד אצל השני ומגיעים לאירועים.
"אני ואביחי גם חברים ומרגישים כמו משפחה". חזן מסכם: "אמא שלי עלתה ממרוקו בגיל 9, יש לה רק שתי תמונות ילדות. פעם מישהו העלה פוסט עם תמונה מבית הספר ואמא שלי אומרת, 'הנה, אני פה'. מסתבר שארבע נשים מהקבוצה למדו באותה כיתה בקזבלנקה. זאת התרגשות ענקית לראות תמונה של רחוב שגדלת בו".
