אם לא די בתקופת הקורונה, במהלכה נקלענו למבצע "שומר חומות" בו נורו טילים לכיוון פתח־תקוה, כולל אחד שפגע בבניין ברחוב הרצל, מרגישים תושבי העיר כי בשבועות האחרונים חזרו כעשור אחורה, אז נרשמו שורת פיצוצים, נסיונות חיסול ואירועי פשיעה אשר הפרו את הסדר הציבורי.
לאחר רגיעה של שנים, בשבועיים האחרונים הרימה הפשיעה את ראשה בעיר עם שלל אירועים פליליים, שבין היתר כוללים ירי ומטען חבלה באותה חנות ירקות בהפרש של מספר ימים, הצתת חנות ירקות אחרת, השלכת רימון לבניין מגורים, הצתת כלי רכב ואירוע דקירה.
המשטרה הודיעה לפני כשבוע כי עצרה חמישה חשודים שמעורבים באירועים חבלניים באזור השרון, חלקם אף בפתח־תקוה, אבל לא נראה כי צעד זה יחזיר כל כך מהר את תחושת הביטחון לתושבים.
לתחושות אלו מצטרפים גם נצ"מ (בדימ'), אפרים ארליך ("קרמשניט") וגורם נוסף המעורה בתחום הביטחון בפתח־תקוה שטוענים כי המשטרה חייבת להפנות כוחות נוספים לעיר ולהראות יותר נוכחות ברחובות.
"מפחיד מאוד"
אחד האירועים הקשים בעיר בשבועיים האחרונים היה פיצוץ של מטען חבלה בשעת לילה מאוחרת בחנות הירקות "פירות השדה" בפינת הרחובות פינס וקלישר, ימים ספורים לאחר שאדם נורה בפתח המקום באמצע היום. קולות הנפץ שנשמעו החרידו את העיר וגרמו לבהלה גדולה.
קראו עוד>>>
"באותו הזמן טיילתי עם הכלבים ופתאום שמעתי בום אדיר", מספרת תושבת שמתגוררת בסמוך לחנות. "נבהלתי נורא, ובהתחלה חשבתי שזה טיל שנפל בעיר. הרחובות היו ריקים, לא הייתה נפש חיה, ותוך חמש דקות האזור התמלא בהמון אנשים וצוותי חירום".
תארי את התחושות כתושבת העיר ובמיוחד האזור בו היו מספר אירועים.
"זה מפחיד מאוד. בכל המדינה רואים את הפשיעה עולה. כלי נשק שלופים, אין אכיפה, אין משילות, עבריינים בכל מקום. תחושת הביטחון שלנו נפגעה מאוד. אני מרגישה שהאזור התדרדר והפך להיות שכונת עוני וסלאמס. כשקניתי כאן בית לא חשבתי שזה יהפוך לדבר כזה. איך הגענו לזה?".
יומיים בלבד לאחר אותו אירוע, הושלך באמצע הלילה רימון לכיוון בניין מגורים ברחוב חפץ חיים הסמוך וגרם לנזק רב בכניסה אליו. "לא חשבנו שזה יכול להגיע לבניין שלנו", אומר דייר בבניין. "זה פשוט נורא. יש כאן ילדים, אנחנו רואים מה קורה פה וזה בכלל לא נעים".
איך המצב כרגע משפיע על השגרה שלכם?
"מסתכלים לצדדים כשאנחנו הולכים הבייתה. כשהבת שלי חוזרת אני אומר לה שארד למטה לפגוש אותה".
יש אולי מחשבות לעזוב?
"עברה לנו מחשבה כזו אבל זה לא קל. זו פתח־תקוה, הבית שלנו. אנחנו גרים כאן מ־1990. לא חשבתי שזה יכול לקרות פה, במרכז, ובכלל בבניין בו אנחנו גרים. למרות שאומרים שהמצב בעיר משתנה לטובה, אני לא רואה שיטור מסתובב ברחובות.
"לא מספיק לרשת את העיר במצלמות אם בסופו של דבר זה מה שקורה. אנשים לא מרגישים ביטחון עם המצלמות. שיביאו כוחות שיטור למקום ויעצרו את מי שצריך. מספיק לנו גם ככה כל הבלגן במדינה".
"מאבקי שליטה"
גורם עירוני, שמעורה בתחום הביטחון ומעדיף להישאר בעילום שם, אומר כי "רצף האירועים האלו הם חציית מדרגה בגלל שמדובר בכניסה לאזורי מגורים והדבר יוצר אפקט של בהלה ציבורית.
"הטווח הקצר של האירועים, העוצמות שלהם והשעות בהן אירעו, ובמיוחד אירוע שקורה בלובי בניין באמצע הלילה - גורם לטראומה אצל תושבים".
על פי ההערכות , כמה מהאירועים קשורים אחד לשני?
"אי־אפשר לדעת כרגע בוודאות אבל זה נראה שרוב האירועים קשורים אחד לשני כי חלק מהם סובבים באיזושהי צורה סביב חנויות ירקות. גם הרימון עושה רושם קשור לכך. רואים שמדובר באנשים שפועלים ללא חשש. אין להם בעיה לפוצץ משהו".
יש הערכה לגבי המעורבים?
"לא אכנס לחקירות כרגע, אבל מהשמועות עולה שכן. בשנים 2013-2014 היה מאבק גדול סביב השוק העירוני. כרגע לא ידוע לי בוודאות מי מעיר את השליטה שם אבל כנראה מדובר במאבקי שליטה וכוח על קו אספקה של פירות וירקות, הלבנת הון ואולי אפילו גביית פרוטקשן".
דיברת על אירועים שהיו לפני כעשור. למעשה, בין השנים 2011-2014, אירעו לא מעט נסיונות חיסול בעיר. איך האירועים דעכו באותה תקופה?
"המשטרה שמה את הנושא בראש סדר העדיפות שלה, ולתחנה עלה צוות קצינים שמתמחה בסוג הזה של האירועים. מה שיצר אז את ההצלחה היו פעולות נמרצות וחדות, כשהמטרה שלהן הייתה ללחוץ על העבריינים במשך יום יום, שעה שעה. היה אז גם שיתוף פעולה חזק עם העירייה והיו כוחות משותפים שהגיעו לעסקים.
"המשטרה הייתה נותנת את הדוחות שיכלה, והעירייה הייתה מגיעה עם הצוותים שלה שהיו מחפשים כל דבר, הופכים את החנות, ממפגעי חוק ועד מפגעי תברואה, בטיחות ורשיונות עסק.
"עשו הכל כדי להטריד עד שהעבריינים היו אומרים 'בוא נעשה את הכסף במקום אחר'. אבל לעבריינים היום יש יותר תעוזה ולמשטרה קשה לשלוט על כל מה שקורה".
מה הכשיר את הקרקע לפעילות שלהם כאן בשבועיים האחרונים?
"יכולות להיות הרבה סיבות, אבל כולם רואים מה קורה עכשיו בארץ ומזהים את ירידת ערכה של המשטרה בציבור. יש מחאות, שוטרים שעוזבים ופרשת הרוגלה, והעבריינים מנצלים את זה".
מה צריך לעשות כדי למגר את הפשיעה ולהחזיר את הביטחון לתושבים?
"קודם כל המשטרה צריכה להביא יותר כוחות. אלו שבתחנה מתקשים לטפל באירועים כאלו, אבל אני לא רואה איך זה קורה כי בכל הארץ יש עלייה בפשיעה. נכון, לא בכאלו עוצמות אבל צריך להבין שזו רק ההתחלה, אלו צופרי אזעקה".
אתה חושב שתהיה הסלמה?
"אני חושב שכל אחד יכול לראות מדרג עולה של פעולות. אני לא מבין למה מחכים, שנראה מכוניות מתפוצצות? ירי בסביבת אזרחים שיגרום לחפים מפשע להיפגע? זה לא מספיק שתושבים מתעוררים בפחד אימים בגלל פיצוץ בלובי הבניין שלהם? המדינה צריכה לבוא ולעשות משהו כי יש לה משאבים".
"תן לי למנוע"
גורם נוסף שמבין דבר או שניים בפעילות של גורמי פשיעה הוא נצ"מ (בדימ'), אפרים ארליך ("קרמשניט"), שאומר השבוע כי "המשטרה צריכה לשפר את התנהלותה בלשון המעטה, מאחר והמצב גרוע. אם חשבנו שרק במגזר הערבי יש בלגן, אז גם במגזר היהודי לא חסר".
לצד האירועים בפתח־תקוה, אנחנו רואים גם מקרים באשקלון ובערים נוספות. מה מאפשר לעבריינים לפעול בלב שכונות מגורים?
"כשעבריינים מחליטים לעשות משהו, הם יעשו אותו. לפענח פשעים זה לא דבר פשוט, זו עבודה מורכבת, ופתאום צצים עניינים נוספים, כמו תוכנת הרוגלה. לכן משטרת ישראל צריכה לשנות את כל הפעילות ודבר ראשון זה מניעת עבירות. במצב שנוצר, לפני שאני רוצה לפענח, תן לי למנוע".
כיצד?
"בין היתר בנוכחות מסיבית של שוטרים טובים ומקצועיים בשטח שימנעו את העבירות. איפה עקב האכילס של העבריין? בחשש להיתפס, ואם הם רואים שיש ניידות, בילוש ומסתכלים עליהם, אז יש סיכוי סביר שלא יבצעו את הפעולה באותו רגע כי יפחדו שיקלטו אותם. י
"ש אמנם גם אמצעים טכנולוגים אבל הם מוגבלים, גם אם כל העיר מרושתת".
גם התושבים בעיר טוענים שלא מספיק רישות העיר במצלמות.
"ברור. אם העבריינים לא רואים משטרה בסביבה, הם לא ירתעו. מנסים לפתור את הבעיה עם מתנדבים, אבל העבריינים לא סופרים אותם. גם מה יעזרו מצלמות אם הם באים רעולי פנים ולא משאירים ממצאים פורנזיים.
5 צפייה בגלריה
נזקי הרימון בלובי הבניין ברחוב חפץ חיים
(איחוד הצלה סניף פתח־תקוה, דוברות הצלה פתח־תקוה)
"במצב הנוכחי, גם במגזר היהודי וגם בערבי, חייבים יותר נוכחות שוטרים בשטח, שוטרים טובים ומקצועיים, ולא שוטרים לואי דה פינס שעושים לידם מה שרוצים".
ואיך עושים את זה?
"היום במשטרה יש 32 אלף שוטרים, רובם במטות. אז עד שיגיע התגבור ועד שיגייסו שוטרים נוספים, צריך להזיז שוטרים לשטח על מנת להחזיר את תחושת הביטחון ואת אמון הציבור במשטרה".
מה החלק של העירייה בנושא?
"אני יודע שעיריות מקצות כוחות לשיטור עירוני משולב שהוא חיוני, אבל אפשר להסתכל על זה גם כפשיטת רגל של משטרת ישראל. משטרת ישראל אמורה לאכוף את רוב החוקים שאוכף השיטור המשולב. אז שמו שוטרים עם פקחים ביחד, אבל פקח הוא לא ממש שוטר מקצועי ואין לו סמכויות של שוטר.
תגובות
המשטרה: "במסגרת המאבק העיקש וחסר הפשרות למען שלום הציבור וביטחונו מבצעת המשטרה אכיפה מוגברת במישור הסמוי והגלוי, המתמקדת בכנופיות פשע ובכלל זה מעצר חשודים ותפיסת אמל"ח ופריטי חבלה, בסיוע יחידת הכלבנים המשטרתית וחבלני המשטרה.
"בהקשר זה, נדגיש כי המשטרה עצרה בסוף השבוע האחרון חמישה תושבי השרון בחשד למעורבות באירועי האלימות האחרונים באזור, כשברשותם שכפ"צים ואמצעים נוספים. בית משפט האריך את מעצרם בהתאם לממצאי החקירה המואצת וצורכיה.
"מדובר בהישגים מבצעיים וחקירתיים מצילי חיים, כחלק מהאסטרטגיה ההתקפית שמנהל מחוז מרכז כנגד גורמי פשיעה במטרה לשמור על שלום הציבור".
העירייה: "בשנים האחרונות השקענו במעטפת ביטחונית בהיקפים חסרי תקדים והרחבנו את מצבת כוח האדם בנושא מדי שנה. הוקם משל"ט המחובר למאות מצלמות שהותקנו ברחבי העיר, הורחבו סיירות הביטחון אשר נותנות מענה 24/7 וקיים קשר שוטף עם משטרת העיר.
"כלל הפעילות הענפה בתחום הביאה לנתונים שפורסמו לאחרונה ע"י המשרד לביטחון הפנים ומשטרת ישראל, מהם עולה כי פתח־תקוה במקום השני מבין הערים הגדולות שבהן נרשמה ירידה המשמעותית בפתיחת התיקים. על פי מדד איכות החיים של הלמ"ס לשנת 2020, פתח־תקוה במקום הרביעי במדד תחושת הביטחון באזור המגורים.
"לצד האמור לעיל, העירייה והעומד בראשה בקשר הדוק עם הפיקוד הבכיר במשטרת פתח־תקוה גם בנוגע לאירועים האחרונים".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
