בני המשפחה והחברים כואבים והמומים: רועי רמות, נשוי לתמר ואב לשלושה ילדים, הלך לעולמו בגיל 44 בלבד. זה קרה במהלך טיול משפחתו בנחל עמוד שבצפון. לאחר שרועי חש ברע הוא הלך אל החנייה כדי לנוח ברכבו ולפתע התמוטט.
ביום ראשון האחרון רועי הובא למנוחת עולמים בבית העלמין במשגב. אחד ההספדים המרגשים והכואבים היה של אשתו תמר, שלא הותירה אף עין יבשה: "מחכה להתעורר לקום בבוקר לקול הנחירות שלך ולהתעצבן איך אתה יכול להמשיך לישון כשכל הבית המולה. מחכה שמישהו יבוא להגיד לי שזה סתם. שתיכנס בדלת עם שקיות מלאות בקניות שלא צריך, שתזרוק לי על הדרך 'שומעת?' הזמנתי חברים בקטנה להערב', ובסוף נסיים את הערב עם 30 איש בחצר.
"שתקנה לי מתנה בכל חג, יום הולדת ויום האהבה... תכף יחד 23 שנים יותר מחצי חיים ביחד. תודה על הזכות להכיר אותך, רק מלראות כמה אנשים פה אפשר להבין איזה אדם אתה. בכמה נגעת, לכמה התחברת, לכמה נכנסת ללב. תמיד צוחקים עליך שבכל מקום שאתה נכנס אתה יוצא עם חבר. כי כזה אתה, נכנס ישר ללב, ואיזה לב יש לך. חושב על כולם לפני עצמך, מפרגן ונותן באהבה.
"אני מודה על התקופה יחד, על הילדים המהממים שלנו. על זה שלא ויתרת עד שעברנו דירה ועכשיו אני מרגישה בבית בזכותך ויודעת שלא אהיה לבד. תנוח על משכבך בשלום, בשקט, בלי דאגות. אני אוהבת אותך".
חברתו מורן גולן כתבה בפייסבוק: "מי זה רועי? מכירים את האנשים האלה שכל כולם לב ענק? אז תגזימו תגזימו תגזימו ועוד קצת תגזימו-זה רועי. איפה שאפשר להתנדב - הוא שם, איפה שאפשר לייעץ - הוא שם, איפה שאפשר לתת - הוא שם, איפה שאפשר לעזור - הוא כבר שם מזמן. והכל עם חיוך ענק, שאי אפשר שלא לחייך אליו בחזרה, אפילו אם עובר עליך יום ממש מבאס.
"רועי, אני לנצח אזכור אותך. חבר טוב ואהוב על כולם, תמיד שמח, אכפתי, אופטימי, אדם ערכי מאד, הכי משפחתי והכי חם. הלב שלנו שבור, מרוסק ומדמם, ואין מי שיעודד אותנו. זה התפקיד שלך לראות הכל ורוד עם משקפי השמש מראות שלך! לא מעכלים מה שקרה פה, בשיא המסע ״ים אל ים״ של שכבה ט׳ האלופה, רגע לפני ארוחת שישי חגיגית ומרגשת של כולנו יחד… נוח על משכבך בשלום חבר יקר.
3 צפייה בגלריה
הלוייתו של רועי רמות ז"ל
(צילום: מתוך הרשת החברתית, שימוש לפי סעיף 27א לחוק זכויות יוצרים)
קראו גם:
מילותיו של ליאור נויפלד היו מרגשות במיוחד: "לפעמים לא צריך יותר מדי מילים כדי לתאר אדם. לפעמים מספיקה רק מילה אחת, שמקפלת בתוכה את כל מה שהוא היה. מילה אחת. ״גבר״.
עידו לזר, בן דודו, כתב: "אתמול בהלוויה הכרתי עוד חלקים של רועי. חלקים שראיתי רק פיסות מהן במפגשים המשפחתיים. כולם דיברו על האהבה שזרמה ממנו לכל אחד. על הנתינה האינסופית שהוא נתן לכל מי שהיה זקוק וצריך.
"על כמות הפרויקטים שהוא לקח חלק מהן ליצירת עולם טוב יותר. לשמוע את שחר הבת המתבגרת שלו סופדת לאבא שלה גרמה לי להתפעלות מהדרך שבה הוא חינך אותה. איזה מילים היא אמרה עליו. בזכות כל הדברים שהוא עשה כאן, הוא נטע וברא עולם שלם. שימשיך לתת ולהעניק לעוד אנשים את הערכים והאהבה שלו.
"כי בזכות כל העבודה שלו כאן, הוא המשיך לממד משוחרר וחופשי יותר מהעולם הקשה הזה בארץ הזו. כי בזכות כל המעשים וההוויה שהוא היה בה, נשארה משפחה שתעבור את זה ביחד עם עוד קבוצה אדירה של חברים ומשפחה שתתגבר על כל המכשולים של החיים ותברא עוד עולמות טובים ונפלאים.
"אנשים הולכים מהעולם הזה כל הזמן. ולכן כל כך חשוב לעצור מדי פעם להסתכל סביב ולהודות על מה שיש לנו כבר עכשיו לאהוב באמת ובלי תנאים. כי תכלס מה יש לנו עוד לעשות כאן. לא משנה כמה ננסה למצוא את החוקיות של המוות, זה גדול מאיתנו ומעבר לבינתנו. ולכן כדאי להתמקד בחוקיות של החיים. להקשיב, להתמסר, לאהוב, לתת ולקבל מברך את כולנו בימים מרחיבים לב. שנזכור היום יותר מתמיד, להיות בני אדם לפני הכל, תנוח על משכבך בשלום עשית כאן כל כך הרבה טוב".
יהי זכרו ברוך.
