אם הגעתם לציר ז'בוטינסקי או לאזורי התעשייה אחרי שנים שלא ביקרתם בהם, ייתכן ושאלתם את עצמכם אם לא הגעתם בטעות לתל אביב. מגדלי משרדים חדישים, מרכזי תעסוקה ומסחר גדולי מימדים, בראשם מתחם בסר סיטי, ואינספור מקומות בילוי - הפכו לחלק בלתי נפרד מהנוף ומזכירים את אלו הנמצאים בעיר הגדולה הסמוכה.
1 צפייה בגלריה
הפרויקט. "מסייע לכלכלה המקומית, לפיתוח האזור ולהכנסות עבור הרשות המקומית"
(הדמיה: משרד אדריכלים יאסקי מור סיוון)
בקרוב הדמיון בין הערים ילך ויגדל, כשגם תושבי פתח־תקוה יזכו למרכז עזריאלי משלהם, וזאת לאחר שלאחרונה אושרה התכנית להקמתו בוועדה המקומית לתכנון ובנייה. אז אמנם לא יוקמו כאן שלושה מגדלים בצורות הנדסיות שונות כגון משולש, עיגול וריבוע, אבל גם המרכז שייבנה בסמוך לפארק הגדול ע"ש יצחק אוחיון, שמיועד למסחר ותעסוקה, יכיל שלושה מגדלים, כשכל אחד מהם בן לא פחות מ־40 קומות, ובניין נוסף בן 10 קומות "בלבד".
אז מתי יפתח המרכז? על פי ההערכות העירייה, בעוד כשלוש שנים יחנכו שניים מתוך שלושת המגדלים. עוד מגדל ובניין נוסף ייפתחו בשלב מאוחר יותר.
"פרויקט ייחודי"
המגדלים יוקמו בין הרחובות הרב משה מלכה, גרינשפן (שיוארך בקרוב) ובזל בקרקע על שטח כולל של 32 אלף מ"ר. הם מיועדים למסחר, תעסוקה ופנאי, כשבחלקו המזרחי של המתחם ייבנו שני מבנים בני 40 קומות וביניהם חצר רחבה. בצד המערבי, בו נמצאים היום שני מבנים בבעלות היזם שיהרסו, יוקמו מבנה בן 10 קומות ומבנה נוסף בן 40 קומות.
על הקרקע בה יוקם המתחם יוקצו 10.5 אלף מ"ר לטובת מסחר, שיכילו עשרות ואף ייתכן מאות חנויות ובתי עסק וכן 180 אלף מ"ר שיוקצו לטובת תעסוקה. כמו כן, יוקמו מרתפי חניה שיכללו קרוב ל־2,000 מקומות לכלי רכב, 1,000 מקומות לאופנועים ועוד כ־800 מקומות חניה לאופניים.
בין הבניינים יהיו שטחים פתוחים שישתרעו על כשני דונם לצרכי פיתוח, גינון, מערכת שבילים ופנאי. בסך הכל השטח הבנוי צפוי לעמוד על 350-400 אלף מ"ר, ובכך יהפוך המרכז למתחם העסקים הגדול ביותר בעיר.
לפי שעה, החלה הבנייה של שלב א' שכולל את שני הבניינים בחלקו המזרחי של המתחם שצפויה להסתיים בתוך כשלוש שנים, כשטרם ברור מתי יפונו שני המבנים בחלקו המערבי של המתחם אשר יאפשרו את הקמת שני הבניינים האחרים.
אז מי יאכלס את המרכז? עוד חזון למועד אבל בעירייה מסבירים כי תכנונו מאפשר למגוון של לקוחות להיכנס אליו, החל ממשרדים, מרפאות, אולמות אירועים וכנסים, דרך מרכז פיננסי גדול ומרכזי ירידים, ועד מכללות, מעבדות, מתקנים הנדסיים ועוד.
קראו עוד>>>
"הניסיון שלנו מלמד שמניפת שימושים רחבה עם ייחוד שכזה יכולה להתאים למספר לא מבוטל של לקוחות", אומרת ציפי גלבר, סגנית מנהל האגף לתכנון עיר בעירייה.
מה המשמעות של פרויקט כזה עבור העיר?
"מדובר בפרויקט ייחודי בנוף של אותו אזור, שכן הקרקע הזו עמדה שנים ארוכות ריקה והיא מהווה חתיכה נוספת מהפיתוח שנרקם על ציר הרב משה מלכה וקרית אריה. יש לנו עוד כמה מגדלים בפתח תקוה אבל לא בסדר גודל שכזה.
"ברמה הפרקטית, המשמעות של פרויקט כזה היא פיתוח שירותים נוספים לטובת התושבים ועוד מקומות תעסוקה. אנחנו דואגים בראש ובראשונה לתושבים שלנו, אבל המקום יהווה אבן שואבת גם לאוכלוסיות בסביבה הסמוכה וגם הרחוקה.
"אם קרית אריה היה בעבר אזור תעשיה מקומי, אז עם פרויקט עזריאלי ופרויקטים נוספים הוא מהווה אבן שואבת להרבה עובדים שמגיעים מחוץ לעיר. כמובן שזה מסייע לכלכלה המקומית, לפיתוח האזור ולהכנסות עבור הרשות המקומית".
פתרונות תעבורתיים
כשחושבים על פרויקטים מסוג זה, הדבר הראשון שעולה בראש הוא עומס תעבורתי. עם פרסום הודעת העירייה על הקמת המרכז הביעו תושבים ברשתות החברתיות חשש מפני צפיפות ופקקי תנועה שיתווספו על אלו הקיימים היום לאורך ציר ז'בוטינסקי, שספק אם הרכבת הקלה תפתור.
"מבחינת שינויים תנועתיים, תינתן כניסה למתחם גם מכיוון רחוב הרב מלכה", אומרת גלבר. "יהיו כניסות גם מרחוב בזל ומרחוב גרינשפן. השטח ישתנה ללא היכר.
"ככל שנבנה יותר, כך נמנף יותר את האזור. כשהתכנית המתארית של קרית אריה נידונה בוועדה המחוזית, נבחנו כל הרבדים השונים שהיא צריכה להכיל, ביניהם גם המענה התנועתי. אותו מענה לא יוכל להתבסס על הרכב הפרטי, לא על הרכבת הקלה, לא על אוטובוסים ולא על אופניים, אלא על כולם יחד.
"כל האפשרויות האלו מובילות אותנו לקבלת תמונה מלאה של הנגשה בין אוכלוסיות לבין המקום עצמו. השימוש בתחבורה הציבורית יילך ויגדל, כביש 4 עתיד להיות משודרג עם מערך תחבורה ציבורית, בציר ז'בוטינסקי תעבור הרכבת הקלה בנוסף לנתיב תחבורה ציבורית ויישארו עוד נתיבים לרכב פרטי. כל אלו תורמים לטובת ההנגשה למקום".
בינתיים הציבור בארץ פחות נותן אמון בתחבורה הציבורית, ומספר כלי הרכב בכביש ממשיך לעלות בכל שנה.
"זה טוב שהציבור ממשיך לדרוש שהתחבורה הציבורית תשתפר. זה מסייע לנו כרשות מקומית ללחוץ על משרד התחבורה וזו משימה משותפת לכולם.
"אני בטוחה שגם ראש העירייה פועל בנושא, וכולנו כאחד נצטרך להביא יותר תוצאות. יש תכניות רחבות לתחבורה הציבורית שעד שהפרויקט יוקם הן יבואו לידי ביטוי בשטח, ביניהן הרכבת הקלה שכבר תצא לדרך.
"מערך התחבורה הוא מורכב. הציבור מבין שלהסתמך על הרכב הפרטי בלבד זה לא יקרה. לסמוך רק על הרכבת הקלה זה גם לא מספיק. לכן ברור שחייבים להשתמש באמצעים משלימים כמו אוטובוסים, שאטלים, הליכה ברגל שחלקנו לא עושה היום, צירים שמיועדים לטובת תחבורה ציבורית וגם המטרו שיוקם בעתיד. כולם יצטרכו לתת מענה וכנראה שגם את זה יצטרכו לתחזק".
אילו אתגרים את רואה בהקמת הפרויקט?
"אני חושבת שהאתגר הגדול ביותר הוא לוודא שהפיתוח נעשה באופן כזה שכל מערך הקשרים יהיה רציף, נוח, שמיש ומזמין קהל לעבור בו, ליהנות ממנו ולהשתמש בו. אם מה שתכננו ייצא לפועל וישמרו על כך, הצלחנו במשימה".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
