בני זוג שעמלו חודשים להביא ילד לעולם באמצעות טיפולי פוריות, נקלעו לסכסוך קשה, במהלכו ניסתה האישה להסתיר מבן זוגה לשעבר, כי הביאה לעולם את בתו.
טענות קשות אלו עולות מתוך בקשה לפסק דין הצהרתי בנושא אבהותו של הגבר, ובקשה להסדרי שהייה ומשמורת משותפת, שאת שתיהן הגישה עו"ד עינבר לב, המייצגת את הבעל, לבית המשפט לענייני משפחה.
מנימוקי הבקשות שהוגשו לבית המשפט עולה, כי בני הזוג לשעבר הכירו במסגרת עבודתם. על פי הנטען, הקשר הראשוני בין השניים כלל לא היה רומנטי, אלא נבע מרצונו של כל אחד מהם להביא ילד לעולם. במהלך ניסיונותיהם להרות, התהדקו הקשרים ביניהם והפכו לזוגיות. השניים עברו להתגורר יחדיו, מתוך מחשבה להקים משפחה, אך חרף כוונותיהם הטובות, וטיפולי הפוריות שבהם החלו, הניסיונות שלהם להרות כשלו.
לדברי עו"ד עינבר לב, בשלב זה התגלה כי הגבר לקה בסרטן, וכי יכולתו להעמיד צאצאים בעתיד מוטלת בספק. השניים עברו לטיפולי הפריה חוץ גופית, ואז באופן מפתיע, פרץ ביניהם סכסוך מר, והאישה החליטה לעזוב את הדירה המשותפת.
על פי התביעה, הגבר, שהמשבר ביחסים לא כיבה את אהבתו לבת זוגו, ניסה להכיל את השינוי ביחס אליו, בתקוה שהמשבר יעבור, אך לדברי עו"ד לב, האישה הפכה לקרה ומנוכרת, ושיחות הטלפון והמסרונים ביניהם, הפכו ללקוניים וחסרי רגש.
לדברי עו"ד לב, הגבר חש כי האישה מסתירה ממנו כי נכנסה להיריון. היות ושניהם התגוררו באותה עיר, נתקלו בוקר אחד השניים זו בזה ברחוב, ורק אז התברר לגבר סופית שהאישה אכן מצויה בחודשי היריון מתקדמים. בחילופי הדברים החטופים ביניהם, טענה האישה כי הרתה מבנק הזרע, וכי הריונה כלל אינו קשור לניסיונות ההפריה אותם עברו השניים במשותף.
הגבר התקשה להאמין לדברים, אך ניסיונותיו לתקשר עם האישה נתקלו בהתעלמות בוטה. כשסוף סוף הצליח לבקוע את חומת הסינון וההתעלמות, הבהירה לו בת זוגו לשעבר, באופן חד משמעי, שהיא לא מעוניינת יותר בשום קשר איתו.
בחלוף מספר חודשים, התברר לגבר מחבריו, כי האישה הביאה ילדה לעולם. הגבר ניסה לפנות אל האישה דרך מכרים משותפים, בבקשה לערוך בדיקת אבהות עם הילדה. לדבריו, ילדה זו עשויה להיות הסיכוי היחיד שלו להביא ילדים לעולם, והסיכוי היחיד להוריו להפוך לסבים. לדבריו, גם תשובה שלילית עשויה הייתה להרגיע אותו בשלב הזה, משום שאז יבין כי לא נטש את בתו היחידה. על כן בכל מקרה, ביצוע בדיקת הרקמות הפך עבורו לחיוני וקריטי.
קראו גם:
חרף פניות ממספר גורמים אל האישה, היא עמדה בסירובה העיקש, סירבה לבצע בדיקת רקמות, הכחישה כל קשר בין בתה לבין הגבר, ואיימה להוציא נגדו צו הרחקה, אם לא יעזוב אותה ואת בתה במנוחה.
בצר לו, פנה הגבר לעו"ד עינבר לב, העוסקת בדיני משפחה, אשר הגישה בקשה לביהמ"ש למשפחה, למתן פסק דין הצהרתי בדבר אבהותו של הגבר, תוך הוראה לבצע בדיקת אבהות בינו לבין הבת הפעוטה.
בית המשפט הורה לאישה לאפשר את ביצוע הבדיקה, אשר העלתה כי האישה כלל לא הרתה מבנק הזרע, וכי הגבר הוא אכן אביה של הילדה.
בשלב זה ביקש הגבר מהאישה להתראות עם בתו, אך גם בקשה זו נתקלה בסירוב עיקש מצדה. גם הפעם, בלית ברירה, הגישה עו"ד עינבר לב בשמו, בקשה לביהמ"ש למשפחה, להורות על הנהגת משמורת משותפת לגידול הילדה, במסגרתה לכל אחד מההורים יינתן זמן שווה לשהייה עמה.
לדברי עו"ד לב, התביעה למשמורת משותפת עדיין עומדת לפתחו של ביהמ"ש למשפחה, אשר מנסה לפשר בין הצדדים, ומעדיף להגיע להסדר מוסכם לגידול הילדה במשותף, על פני פתרון כפוי באמצעות פסק דין.
