המלחמה נגד איראן נגמרה, אבל בזמן שרוב האנשים כבר חזרו לשגרה למעלה מ-400 משפחות משכונת נווה גן עדיין מפונות ועדיין לא ידוע מתי יחזרו לבתים שלהן. זאת ועוד, חסרות מאות דירות להשכרה בעיר כדי לשכן את כולן בינתיים.
3 צפייה בגלריה
"אין מספיק דירות להשכרה בנווה גן"
(אברהם אקילוב עם שתי בנותיו. צילום: באדיבות אברהם אקילוב)
"המדינה משאירה אותנו באוויר", אומרת סימה ניסים שבבניין שבו היא גרה פגע הטיל. "המצב על הפנים. מצד אחד אמרו לנו שנלך לשכור דירה ומצד שני מס רכוש כבר רוצים שנצא כבר מבית המלון שבו אנחנו נמצאים בהרצליה. יש לי כבר חוזה שכירות לבית שנמצא באזור הקרייה האקדמית החדשה, אבל אני לא יכולה לקחת כלום מהבית שנפגע כי אסור להיכנס אליו. אני לא רוצה כלום מהמדינה, סך הכל מבקשת תקופת חפיפה של שלושה שבועות כדי שאספיק לקנות ציוד חדש, אל תגידו לי שאני שוהה בלתי חוקית במלון. יש לי ולבעלי ארבעה ילדים ואני צריכה ריהוט עבורם, הבית החדש ריק כרגע, אני צריכה מינימום שבועיים-שלושה עד שהציוד יגיע".
סימה התגוררה בקומה השביעית בבניין שנפגע. "כל החלונות יצאו מהמקום, הארון התעקם, המשקופים יצאו. אני לא רוצה תרומות, שום דבר. סך הכל צריכה אישור שאני יכולה להישאר בתקופת החפיפה במלון".
אולי יעניין אתכם:
"הסיוט רודף אחריי"
סימה היא רק דוגמה אחת מתוך מקרים רבים של חוסר אונים שחווים הדיירים המפונים, גם כשהם נמצאים במלונות. נזכיר כי כתוצאה מהטיל הקטלני ההוא נרצחו 4 תושבים ועוד עשרות נפצעו.
"הסיוט הזה רודף אחריי כל הזמן", משחזרת ורד בורשן את מה שקרה. "אני ובעלי יחד עם שני הילדים שלנו נכנסנו לממ"ד בזמן האזעקה. ברגע שסגרנו את הדלת, אחרי 10 שניות, שמענו את השריקה של הטיל ואז פיצוץ חזק מאוד. הבת שלי אמרה לי 'אמא, זה פה'. אני גרה בקומה ה-14 בבניין הסמוך לזה שנפגע ישירות וכל הבניין רעד. בעלי והבן שלי עפו באוויר. הבן שלי מתוך אינסטינקט פתח את הדלת. היה ריח חזק של שריפה, אבל אמרו לנו לא לצאת מהממ"ד. כשיצאנו החוצה ראינו את כל הבית 'חרבו דרבו': ויטרינות עפו לתוך הבית והסלון החלונות התנפצו, התריסים בחדרים עפו, הכל הפוך".
מה הרגשת ברגע שראית את הנזק?
"הרגליים רעדו לי כל היום מהפחד ואז ראינו את גודל האסון. אמרתי תודה לבורא עולם שאנחנו בחיים. הפחד והחרדה הזאת שאתה נכנס אליה זה פחד אלוהים. לא הצלחנו לפתוח את הדלת של הבית, פתחנו אותה בסוף בכוח".
איפה אתם עכשיו?
"אנחנו במלון ניקס בהרצליה. מס רכוש הגיע אלינו הביתה כדי לבדוק מה נפגע. אמרו לנו שייקח חודש וחצי-חודשיים כדי לתקן הכל, הבעיה היא שאין מספיק חומר גלם ולכן זה ייקח זמן. יש פה טיפול פסיכולוגי, יש לנו ראש עירייה שמטפל ודואג. יש פה מכונות כביסה, מייבש, מפנקים ילדים בצעצועים וממתקים, בשישי הייתה קבלת שבת עם די.ג'י, הסעות ילדים לבית הספר. יש פה הרבה שכנים שאני מכירה".
"יש מלחמה על דירות בשכונה"
בעקבות פגיעת הטיל והפינוי, חסרות מאות דירות להשכרה בשכונת נווה גן כדי לשכן את המשפחות. פעיל הציבור יהודה דרור חבר בקבוצת ווטסאפ שבה הוא מנסה לסייע להן למצוא דירות. "יש כבר מאות אנשים בקבוצה ואנחנו מפרסמים דירות ומנסים לחבר בין המשכירים לשוכרים". דרור ומתנדבים נוספים סייעו למפונים גם במזון, ביגוד ובכל מה שהם צריכים יחד עם עוד אנשים טובים באמצע הדרך.
לדברי אברהם אקילוב, שגר בקומה ה-12 בבניין שנפגע ברחוב אסירי ציון, "אין מספיק דירות בנווה גן ולכן אנשים התפזרו לאזור יכין. יש כאלה שעוברים לתל אביב או רמת גן, כמוני. יש ממש מלחמה על דירות בשכונה בגלל שיש הרבה משפחות עם ילדים קטנים וזה מטורף. אף הורה לא רוצה להוציא את הילדים שלו מהמסגרת בגלל שהוא עובר דירה לשנה".
אקילוב, שף במקצועו, נמצא בימים אלה במילואים. הוא יו"ר ועד הדיירים שנפגעו ויש לו שתי בנות שהיו במילואים בפיקוד העורף: "באותו הלילה שתיהן יצאו למשימות חילוץ לאוכלוסייה אחרת שנפגעה. לפתע קראו להן ואמרו שיילכו הביתה לעזור למשפחות שלהן. הבנות הלכו לעזור לאחרים ובסוף עזרו לנו.
"אני ביום מקבל בין 800 ל-1,200 ווטסאפים מדיירים שצריכים סיוע, אנחנו כולנו מתנהלים כמו חיילים, דרך העבודה שלנו היא לצאת מההלם קודם כל".
חלק מהמשפחות התבקשו כבר לצאת מהמלון.
"מס רכוש רוצה שנתחיל לצאת החוצה ולמעשה יש מילכוד - אתה עדיין לא יכול להוציא את החפצים מהבית כי אי אפשר להיכנס לבניין. הדבר השני שמהווה קושי הוא שלמעשה עד היום לא ידענו מה גובה השכירות שנקבל. ככל הנראה מדובר על 80% ממחיר השכירות שמשכירים היום בבניין שלנו. הסכומים הם בין 8,000 שקלים לדירת 4 חדרים ל-9,000 שקלים לדירת 5 חדרים".
