סמ"ר איתי בוטון היה תלמיד מצטיין, אוהד מושבע של מכבי תל אביב, ובן אהוב ומסור, שהספיק להגיע במיוחד לחגיגת יום ההולדת של אמו בסוף השבוע האחרון. היום (רביעי) הותר לפרסום שאיתי נהרג בקרבות ברצועת עזה. "בדיעבד לא הבנתי שהוא בא להיפרד מאיתנו", אומרת אמו בכאב.
בסוף השבוע האחרון עוד הספיק סמ"ר איתי בוטון לשהות לצד משפחתו, וחגג יחד עם אימו שלי את יום הולדתה. אלא שהקרבות העזים ברצועת עזה גבו את חייו. הוא נפל כגיבור ישראל כשהוא בן 20 בלבד. "הוא יחסר לי מאוד", סיפרה אמו שלי ל"מיינט פתח תקוה" בדמעות.
קראו גם:
איתי, בוגר בית הספר היסודי הס, חטיבת בן צבי ותיכון ברנר, ואוהד מושבע של מכבי תל אביב, שירת כלוחם בגדוד שקד בחטיבת גבעתי.
"איתי היה מלח הארץ, תלמיד מצטיין וחכם שכל מה שעשה הצליח", סיפר בכאב אביו יוסי. "היה תמיד ראשון בלחימה ולא היה בבית 76 יום".
שלי, אימו של איתי, המשיכה וסיפרה: "ביום שישי האחרון הוא הגיע לסוף שבוע. היה לי יום הולדת ואמרתי שזו המתנה הכי גדולה שיכולתי לבקש. ביום ראשון לקחו אותם ללילה באשקלון להתרעננות ולמחרת ב-11 בצהריים הם הפקידו את הטלפונים שלהם ונכנסו לרצועת עזה. בשיחה האחרונה הוא נשמע די מצוברח. ניסיתי לשכנע אותו לא להכנס, אבל הוא אמר 'לא, אני התחלתי אז אסיים, אני לא מפקיר את החברים מאחור. אני רוצה להכנס ולסיים עם זה'. זו הייתה המנטרה שלו".
"איתי היה ילד חכם מאוד. דחפנו אותו למסלול צמרת בצבא, שיהיה רופא, אבל הוא סרב ורצה להיות רק לוחם. הוא ידע טוב מאוד מה הוא רוצה והיו לו גם תוכניות לשחרור. הוא רצה לטייל בדרום אמריקה ואמר שהוא רוצה ילד בגיל 25. לא הבנתי מאיפה זה הגיע כי צעירים בגיל הזה רוצים לטרוף את העולם", אומרת האם.
שלי מוסיפה ומספרת: "הוא היה ילד טוב. הוא היה משתף ומספר על מה שקורה איתו. הבנתי שהוא כתב יומן מאז הכניסה לעזה. זה הפך לטרנד בקרב הלוחמים כדי שלא ישכחו. פתחתי אותו ומיד סגרתי, זה לא הזמן לעבור על מה שכתוב שם. מאז שהוא התגייס היו לנו שיחות נפש והוא יחסר לי מאוד. הוא היה ילד מאוד ביתי. פעמים רבות שהיה יוצא הביתה, היה נשאר בבית לשחק בסוני וזה הספיק לו. הוא היה אומר 'אני רוצה שקט, רוצה קצת את הבית'. כשהוא נולד גידלנו אותו בצמר גפן והוא היה כל עולמי".
איתי הותיר אחריו הורים ושני אחים. הלווייתו תתקיים היום (רביעי 27.12) בשעה 15:00 בחלקה הצבאית בבית העלמין סגולה.
יהי זכרו ברוך.
