סיפור אהבתם של תמר סרנגה (31) ואורין פנסו (38) ז"ל יכול בקלות להוות תסריט לסרט או ספר סוחט דמעות. אחרי הכל, יש בו את כל המרכיבים: אהבה טהורה בין שתי נשים שהגורל איחד ביניהן, מסירות ללא גבולות, מחלה קשה שהציבה אינספור אתגרים והתמודדויות, טקס אירוסין וחתונה בלתי נשכחים לקראת הסוף, ומוות בלתי נמנע ושובר לב.
שלושה שבועות עברו מאז שהלכה אורין לעולמה. היא חלתה לראשונה בסרטן שד גרורתי בגיל 27, ואחרי שהחלימה נאלצה להתמודד פעמיים נוספות עם לוקמיה. לפני כשנתיים חזר סרטן השד הגרורתי לגופה ולא הרפה עד הסוף המר.
החתונה המרגשת
בשלוש וחצי השנים האחרונות הייתה תמר לצידה, אוהבת ונאהבת, תומכת ונתמכת, מחזקת ומחוזקת. היא זוכרת כל רגע, כל תאריך, כל פרט. עכשיו היא מספרת על סיפור ההיכרות יוצא הדופן, רגעי האושר והשבירה, ומעל הכל - הגעגועים העזים לאהבת חייה, שהפיצה אור על כל סביבתה.
"מובכת ונרגשת"
"התגוררתי באילת מגיל תשע", מספרת תמר. "התאהבתי בעיר ועשיתי בה גם שירות צבאי במשך תשע שנים. את אורין הכרתי דרך אמא שלי, שחלתה בסרטן והחלימה. אורין הייתה פעילה מרכזית במאבק נגד הרפורמה של המדינה בכל הקשור לקבלת קנאביס לחולים הקשים. אמא שלי עזרה לה במלחמה בביורוקרטיה ובמחירים הגבוהים של המוצר הטבעי, שעוזר המון בשיכוך הכאבים.
"באחד הימים אמא שלי הזמינה את אורין אליה הביתה והחלפנו בינינו מבטים. באותו המעמד אורין סיפרה לאמא שהיא לוקחת את אחותה הקטנה לחופשה בתאילנד והציעה לה להצטרף. אמא הייתה הכי ספונטנית וישר אמרה כן. החלטתי להצטרף אליהן, ואחרי 10 ימים מרגע ההצעה נסענו ארבעתנו לתאילנד".
טקס האירוסין המרגש
איך הייתה החופשה?
"מהרגע הראשון שם ממש התאהבתי בה וחיזרתי אחריה. אורין הייתה קצת מובכת כי עד אז היא לא הייתה עם נשים, אבל כל יום גילינו משהו חדש ומקסים האחת על השניה".
מה משך אותה בך?
"העוצמות שהיא שידרה. היא הייתה מאוד מסקרנת, האנרגיות שלה ריתקו ומשכו אותי אליה. לא ראיתי ימינה או שמאלה. היא בדיוק קיבלה תשובות שהיא החלימה מהמחלה והייתה מאוד מאושרת".
לא חששת להתאהב במישהי שעלולה להיות חולה שוב?
"לא היה לי שום פחד בגוף. רציתי להיות איתה ולדאוג לאושר שלה. האמנתי בה באמונה שלמה".
אורין חששה ממערכת יחסים עם אישה?
"יום לפני החזרה לארץ היינו באי קוסומוי. שכבנו כל אחת על ערסל נפרד מחוץ לחדר, ופתאום הרגשתי שמשהו נופל עליי. פקחתי עיניים וראיתי שזה עלה ענק בצורת לב. באותו הרגע קמתי לאורין וביקשתי ממנה לעצום את העיניים. כשהיא עצמה אותן, נישקתי אותה על השפתיים בפעם הראשונה. היא הייתה מובכת ונרגשת, ונתתי לה את העלה.
"ואז היא לקחה אותי לים. היא אמרה לי שהיא מפחדת כי היא לא יודעת אם היא תחיה בעוד שנה או שנתיים, והיא חוששת להכניס אותי לכל הסיפור של המחלה שלה. אמרתי לה שזה לא מפחיד אותי ושאני רוצה להיות איתה. כשחזרנו לארץ הקשר רק התעצם. היא הייתה באה אליי לאילת, ואני נסעתי אליה לאורנית. לאט-לאט היא הכירה אותי לכל האנשים בעולמה, וככה זה התחיל".
"וואו מטורף"
בנובמבר 2019 החליטה תמר לעזוב סופית את אילת ולעבור לאורנית כדי להתגורר עם אורין. "היא תמיד לימדה אותי שהחיים מפתיעים ושחלומות צריך להגשים", נזכרת תמר. "בגללה ובזכותה עשיתי שינוי מאוד משמעותי בחיים שלי, והתחלתי ללמוד הנדסת תוכנות באוניברסיטת אריאל. עד אז הייתי משוכנעת שאמשיך בקריירה הצבאית שלי".
מה אורין עשתה לפרנסתה?
"היה לה עסק במשך 14 שנה למוצרי קוסמטיקה טבעיים. היא רקחה שמנים וקרמים בעצמה ועשתה הכל מא' עד ת'. באפריל 2020 נכנסנו לעידן הקורונה. אמרתי לאורין שאני לא רוצה לעבור את חוויית הלימודים דרך הזום ולכן הקפאתי אותם. התחברתי לעסק שלה, בניתי לה אתר אינטרנט ועזרתי לה במכירות. היא שיתפה אותי בהכל וסמכה עליי בעיניים עצומות. ראינו שאנחנו טובות מאוד ביחד גם בפן הזה".
מערכת היחסים בין השתיים הלכה והתעצמה, וב־30 באוקטובר 2020 לקחה אותה אורין צעד נוסף קדימה. "היא הפתיעה אותי והציעה לי נישואין בחוף הים בתל ברוך, שהיה מאוד אהוב עליה", משחזרת תמר. "היא ממש עשתה הפקה עצומה בזכות המשפחות והחברים הטובים שלנו. היא הצליחה לעבוד עליי כי ממש לא ציפיתי לזה. אני זוכרת שהייתי בהלם והרגשתי כאילו אני צועדת בתוך ענן קסום. בשלב מסוים שתינו כרענו ברך האחת מול השניה. היא שמה לי את הטבעת על היד, וכמובן שהכינה טבעת גם עבורה, שאותה נתנה לי כדי שאענוד לה. זה היה וואו מטורף, עוד צעד במסע המדהים שלנו".
החתונה המרגשת
ב־12 בנובמבר 2020 חגגה אורין יום הולדת 36, ולרגל האירוע סגרה להן תמר צימר בצפון. "בגלל ההיסטוריה הרפואית שלה אורין עשתה סריקה של הגוף כל שלושה חודשים", מספרת תמר. "יום אחרי שהגענו לצימר היא קיבלה תשובה שהמחלה חזרה בפעם הרביעית. אורין הייתה הדוקטור של עצמה, הכירה את הגוף שלה היטב וידעה שמשהו לא בסדר".
איך היא קיבלה את הבשורה?
"היא ממש התפרקה באותו הרגע. לא האמינה שאנחנו בצימר, שבועיים אחרי שהתארסנו, והמחלה שוב הורסת לה את החיים. ידעתי באותו הרגע שנעבור את זה ביחד. כמה ימים אחרי כבר נפגשנו עם האונקולוגית שלה והתחלנו טיפולים שונים. בין לבין ראינו שיש החמרה ושהטיפולים לא מועילים. היה לאורין מאוד קשה והיא אפילו אמרה לי שהיא כל כך מצטערת שנקלעתי איתה למצב הזה. הסברתי לה שאני פה מבחירה ושאני הכוח שלה. היא הוציאה ממני רגשות שלא ידעתי שקיימים בי".
בינואר 2022 חלה הדרדרות משמעותית. אורין אושפזה למשך חודש וחצי בבית החולים בגלל קוצר נשימה, שנבע בגלל גרורות בריאה והצריך מתן חמצן. ביום הראשון לאישפוז היא קיבלה תשובה לסריקת הגוף האחרונה, והתברר כי הגרורות התפשטו.
"אני זוכרת שאורין נשברה והוציאה את מסיכת החמצן מהפנים מתוך מחשבה כי מה זה כבר יעזור", אומרת תמר. "זה היה אחד הרגעים הקשים שידענו".
הייתה בכל זאת תקווה?
"אורין הייתה טיפוס של מנצחת. באחת הפעמים במהלך האישפוז היא שאלה את האונקולוגית שלה כמה זמן נשאר לה. היה שקט בחדר, ואז הרופאה אמרה שהיא תעשה כל מה שהיא יכולה כדי לעזור לה, אבל רק ההוא למעלה מחליט. אורין הבינה באותה שניה שצריך לנצל כל רגע ממה שנשאר לה".
"נסיכות מהאגדות"
בתחילת פברואר 2022 השתחררה אורין מבית החולים לטובת אישפוז בית באורנית. "היא נכנסה הביתה בהליכה וכולנו נקרענו מבכי וחיבוקים", מספרת תמר. "נכנסנו לחיים חדשים של שיגרה אחרת. אורין קיבלה כוחות ממני, מהמשפחה ומהאחיינים המדהימה שלה".
מאיפה את קיבלת כוחות?
"אורין העצימה את כל התכונות הטובות שקיימות בי. כמו שאני חיזקתי אותה, ככה היא חיזקה אותי. למדנו שהאהבה מנצחת את הכל. לא זזתי ממנה לרגע ולא פחדתי. הייתי גאה בה על האומץ שלה. מכל דאון או נקודת שבירה שהייתה לה, היא תמיד הצליחה לקום". במרץ קיבלה אורין טיפול חדש ונדמה היה שהמחלה נעצרה, אלא שאז גילו לה גרורה מאחורי עין ימין שפגעה בראיה. היא עברה ניתוח מורכב, וזמן קצר אחרי גילו גרורה נוספת בראשה. "זה הפך להיות שיגרה מטורפת של בדיקות וטיפולים", אומרת תמר. "היו לנו את הפיקים הטובים האלה של יציאה מהבית והליכה לים, ואז פתאום הגיעו נפילות. המון תנודות במצב הרפואי.
"בחודש אוגוסט אמרנו שחייבים לקדם את החתונה. נפגשנו כבר עם מפיקת אירועים, ופתאום הגיע אישפוז נוסף והכל הוקפא ונשכח.
קראו גם:
ב־28 בספטמבר אורין התאשפזה שוב לשבוע. יומיים אחרי זה היה לי יום הולדת, והיא תכננה לנו סוף שבוע מהאגדות. היא מאוד רצתה להשתחרר, אבל המצב שלה לא היה טוב. אמרתי לה: 'אורין, הכל יחכה, צריך לטפל בך, העיקר שנהיה יחד, לא משנה איפה'. ב־30 לחודש המשפחה שלה הגיעה לבית החולים והביאה לשנינו מתנה: בלוק מעץ שהיה רשום עליו שאנחנו מוזמנות לחתונה שלנו בעוד 21 יום בדיוק. באותו הרגע כולם התפרקו מאושר וחיבוקים".
ב־3 באוקטובר השתחררה אורין לביתה. "היו לנו שבועיים של סידורים וארגונים, התרגשות של לפני החתונה", נזכרת תמר. "מי שהרימה את כל ההפקה הייתה המשפחה שלה. האמת, זה היה קצת כמו חתונמי מהטלוויזיה. לא ידענו איפה האירוע, מי מחתן אותנו, מה השיר חופה, ממש כלום. זה הרגיש לנו כמו שתי נסיכות מהאגדות, חלום יפה כזה. בסופו של דבר האירוע היה הכי מדהים בעולם, ללא ספק היום הכי מאושר בחיינו. יומיים אחרי החתונה אורין התאשפזה שוב עם כאבים בכל הגוף. היינו שם שלושה שבועות ויום, עד שהיא נפרדה מאיתנו לעולם טוב יותר".
את זוכרת את הרגעים האחרונים?
"ארבעה ימים לפני שהיא נפטרה, ב־12 בנובמבר, אורין הספיקה לחגוג יום הולדת 38. כמו לאורך כל השנים המשפחה הייתה שם ועזרה ותמכה בכל דבר קטן. ביומיים האחרונים כבר היה לה מאוד קשה לדבר. היא הייתה תחת השפעת מורפיום בגלל הכאבים ולא כל כך מפוקסת. אמרנו אחת לשניה כמה שאנחנו אוהבות. כשהכל נגמר היא נראתה כמו אורין של לפני שנה, ישנה במיטה שלה. לא עיכלתי את הסיטואציה, קראתי לה: 'אורין, אורין'. אמרתי לה שאני כל כך אוהבת אותה".
איזה חלומות את רוצה להגשים בשבילה?
"הדבר הראשון זה ילד. אורין תמיד חלמה להביא ילדים לעולם והקפיאה ביציות. יש במדינה שלנו המון ביורוקרטיה בכל מה שקשור להליך, וכמו שאורין לימדה אותי - גם את זה אנצח. בנוסף, אני רוצה להמשיך את העסק שלה ולשמור עליו כי זה מה שהיא רצתה".
לסיום, את עדיין צעירה וכל חייך לפנייך. איך תמשיכי הלאה?
"אני יודעת שאורין תלווה אותי כל חיי, היא איתי ושומרת עליי מלמעלה. היא האמינה שצריך לחבק את החיים ולנצל כל רגע בהם. היא תמיד רצתה שאהיה מאושרת ואני מקווה שיום אחד זה גם יקרה".
