"אני רוצה ללמוד ולהיות כמו כל האחרים". את המשפט הזה אמר סמ"ר אסצ'אלו (אסי) סמה בשנת 2009, כשהיה בן שש, ועמד במרכזה של סיטואציה משפילה, שהותירה אותו מחוץ לכיתה א' בבית הספר הממלכתי-דתי מורשה בפתח תקוה.
שעות ארוכות המתין אז הילד שרק שנתיים קודם לכן עלה מאתיופיה, וכל כך רצה להשתלב, אבל כמו ילדים נוספים בני העדה האתיופית, נשאר בחוץ. מבלי שהתכוון לכך הוא הפך אז לגיבור המאבק באטימות ובאפליה.
גיוסו לצה"ל, לגדוד 932 בחטיבת הנח"ל, הפך את סמה שוב לגיבור – הפעם של כולנו.
מלאך משמיים עם גומות
שבועיים וחצי מטלטלים ומלאי דאגה ותקווה עברו על פירנוס וזמנה סמה, הוריו של אסי סמה ז"ל. ב-14 בנובמבר הוא נפגע מאש מחבלים בעזה ופונה לבית החולים במצב קשה מאוד כשהוא סובל מפציעות בבטנו וברגלו. לדברי הרופא המנתח, הוא היה הפצוע שהגיע מעזה במצב הכי קשה. במשך שבועיים וחצי נלחם אסי להתגבר על הפציעה, ולאחר מספר ניתוחים מצבו אף התייצב, אבל בסוף השבוע שעבר חלה התדרדרות והוריו נכנסו להיפרד ממנו.
אסי הוא הבן הבכור מבין חמישה אחים. משפחתו מתגוררת בשכונת עמישב בפתח תקוה. בכיתה ט' הוא הגיע אל כפר הנוער מוסינזון בהוד השרון, שם, לדברי הצוות, היה אהוב מאוד על חבריו. "אסי הגיע אלינו בגיל 14, נער עם שתי גומות וחיוך מטורף", מספרת חיה בלחסן, מנהלת הפנימיה בכפר הנוער. "הוא בא מבית ערכי מאוד, משפחה נעימה, מכבדת ואוהבת את הארץ. אסי תמיד נלחם בכל האתגרים שהיו לו וגם כדי להיות לוחם. זו הייתה מטרתו וכך היה. היו לו שני משפטים מאוד חזקים: 'תהיה יותר חזק מהפחדים שלך' ו'תנצח את החולשות שלך'".
קראו גם:
בלחסן זוכרת היטב את החיוך של סמה. "גם כשעשה שטויות אי אפשר היה לכעוס עליו", היא אומרת. "הוא ידע לומר סליחה ולקחת אחריות. תמיד דאג לחברים שלו וכולם אהבו אותו. מאות בוגרים הגיעו להלוויה שלו".
"אסי היה ילד מדהים, חבר טוב, מלאך משמים", אומרת גילי מזרחי שהייתה מדריכתו. "גם כשסיים ועזב את הפנימייה נשארנו בקשר הדוק וחזק, וגם כשהוא נכנס לעזה נשארתי מעודכנת. ב-26 באוקטובר הוא שלח לי תמונה וכתב שהם מורידים חלודה בהומור. אמרתי לו 'תשמור על עצמך' והוא ענה, 'ברור', וסיים ב 'עכשיו אני חי'. אסי היה אגדה. היה לו לב גדול ומעבר לכך הוא היה חבר טוב מאוד, שכיבד את כולם ועזר לכל מי שהיה צריך. כולם בשוק כרגע והלב מסרב להאמין שזה קרה".
