אדריכלות סטייל אודסה


10 צפייה בגלריה
בית סווטיצקי
בית סווטיצקי
בית סווטיצקי
(צילום: מצנר צבי, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

המבנה: בית סווטיצקי
איפה? מונטיפיורי 3
אברהם סווטיצקי עלה לארץ בשנת 1881 כשהוא בן 18 ונמנה על מחדשי המושבה פתח תקוה. הוא בנה את ביתו בשנות ה-20 של המאה הקודמת לפי שרטוטים שהכין בטרם עלה לארץ, כדוגמת אחד הבתים היפים באודסה. הבית היה מבנה אקלקטי עם עמודים מעוטרים בכותרות קורינתיות.
בתחילת שנות ה-30 הושכר המבנה לבנק אפ"ק (אנגלו פלסטינה קומפני), שהיה משותף לממשלת המנדט הבריטי ולסוכנות היהודית ולאחר מספר שנים חזרה המשפחה להתגורר בו. בהמשך שימש המבנה כמשרד עורכי דין וחנות.

10 צפייה בגלריה
בית סווטיצקי
בית סווטיצקי
וכך הוא נראה פעם
(צילום: הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, עיריית פתח תקוה)
והיום? באוקטובר 2013 נפתח במקום בית שיח נשים, ומאז הוא משמש כמרכז מבקרים שמעלה על נס את תרומתן של נשות פתח תקוה.

סולחות ומפגשי "ההגנה"


10 צפייה בגלריה
בית אברהם שפירא
בית אברהם שפירא
בית אברהם שפירא
(צילום: פרג' סמי, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

המבנה: בית אברהם שפירא
איפה? הרצל 20
בשנת 1905, בנה אברהם שפירא, ממייסדי העיר, את ביתו מלבני כורכר בקצה המזרחי של המושבה על גבעה השולטת על סביבתה, שממנה ניתן היה להגן על המושבה ממזרח. חצר הבית שימשה להתכנסות שומרי פתח תקוה ולימים לכינוסים של חברי ארגון "ההגנה". בבית ובחצר נערכו סולחות עם נציגי הערבים השכנים, מסדרים חגיגיים וקבלות פנים לאורחים נכבדים שהגיעו למושבה. ב-1965, לאחר פטירתו, הועבר הבית לרשות עיריית פתח תקוה.

10 צפייה בגלריה
בית אברהם שפירא
בית אברהם שפירא
וכך הוא נראה פעם
(צילום: הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, עיריית פתח תקוה)
והיום? המקום משמש כבית תרבות המספר את סיפורו של השומר האגדי ומציג את ההסיטוריה של השמירה וההגנה במושבה.

חותמת לתפוזים


10 צפייה בגלריה
בית הדפוס בפתח תקווה
בית הדפוס בפתח תקווה
בית הדפוס בפתח תקווה
(צילום: הופיין דן, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

המבנה: בית הדפוס ההיסטורי
איפה? חובבי ציון 12-14
בשנת 1891 עלה לבדו מבלארוס חיים זלמן פישצנר כשהוא בן 17 בלבד. בשנת 1895 הוא בנה את ביתו, חלקו מלבני בוץ מעורבב בקש וחלקו ב"שיטה הבגדדית", בה ממלאים מסגרת מלוחות עץ בחומרים שונים. עם השנים נישא פעמיים וגידל באותו הבית את ילדיו דוד ועמנואל זמיר, לימים מלחין מוכר. בשנת 1932 שכר את המבנה שמואל לייב גרינבוים שהפעיל בו בית דפוס שהתמחה בהדפסת הנייר בו עטפו תפוזים שנשלחו גם לחו"ל עם החותמת Jaffas. בית הדפוס פעל כ-30 שנה ולאחר מכן שימש לחיתוך נייר בלבד. בשנת 2007 פרצה שריפה במקום שגרמה לנזק רב. העירייה שיקמה את המבנה ואף שיפצה את מכונת הדפוס העתיקה.

10 צפייה בגלריה
בית הדפוס
בית הדפוס
וכך הוא נראה פעם
(צילום: הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, עיריית פתח תקוה)

והיום? ב-2009 נחנך הבית מחדש כמרכז מבקרים, אליו מגיעים תלמידים וחובבי היסטוריה כדי לשמוע את סיפורו.

ותודה לברון רוטשילד


10 צפייה בגלריה
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול
(צילום: דוברות העירייה)

המבנה: בית הכנסת הגדול "בית יעקב"
איפה? חובבי ציון 37
בנייתו של בית הכנסת, אותו תיכנן דניאל הכהן ליפשיץ שהיה מהמתיישבים הראשונים בפתח תקוה, החלה בשנת 1890 אך לאחר מספר שנים היא נעצרה בעקבות בעיות כלכליות, עד שהברון רוטשילד תרם את הסכום הדרוש להשלמת העבודות ב-1900.
המבנה כולל אולם תפילה גדול עבור הגברים שמכיל כ-400 מקומות ומעליו עזרת נשים שמכילה כ-250 מקומות, וכן אולמות קטנים יותר.

10 צפייה בגלריה
בית הכנסת הגדול
בית הכנסת הגדול
וכך הוא נראה פעם
(הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, עיריית פתח תקוה)
והיום? בעשור האחרון בוצעו עבודות שיפוץ ושחזור המבנה בעלות של מיליוני שקלים. בין היתר שופצו חזיתות המבנה הראשיות, שוחזר חלק מהגג וכן שוקם פנים בית הכנסת.


התכנון מפולין, האבנים מתל אביב


10 צפייה בגלריה
בית גודמן
בית גודמן
בית גודמן כיום
(צילום: שויץ צבי, הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני)

קראו גם:

המבנה: בית גודמן-רוטברד
איפה? רוטשילד 62
המבנה הוקם בשנת 1927 כביתה של משפחת גודמן שעלתה לארץ מפולין. מי שבנה אותו היה הקבלן מרדכי רוטברד שהתבקש לבנות את הבית באופן זהה לביתם הקודם של משפחת גודמן בפולין. כשכר לעבודתו קיבל רוטברד את אחת משתי דירות המגורים במבנה. הבית נבנה בסגנון אקלקטי ייחודי וחזיתו כוסתה באבני סיליקט עמידות שהובאו מתל אביב וסותתו בידי אומן.

10 צפייה בגלריה
בית גודמן
בית גודמן
וכך הוא נראה פעם
(הארכיון לתולדות פתח תקוה ע"ש עודד ירקוני, עיריית פתח תקוה)
והיום? המבנה עומד על תילו ועדיין משמש כבית מגורים.