התחנה המרכזית בפתח תקוה


אחד המקומות החשובים בפתח תקוה הוא התחנה המרכזית הישנה, שהוקמה בשנת 1957 וכבר שנים רבות אינה מספקת מענה הולם לצרכים התחבורתיים של העיר שצמחה וגדלה ומשמשת כמטרופולין, אשר מהווה אבן שואבת לתושבי ערים רבות סביבה.

3 צפייה בגלריה
התחנה המרכזית פתח תקוה
התחנה המרכזית פתח תקוה
התחנה המרכזית פתח תקוה
(צילום: ניצן ינקו)

במקומה יוקם מתחם תחבורתי מתקדם וחדשני, מהמובילים בארץ, בן 10 קומות, שיכלול כ- 70,00 מ"ר בנוי, מתוכם כ-17,000 מ"ר טרמינל אוטובוסים, כ-15,000 מ"ר שטחי מסחר, כ-14,000 מ"ר שטחי משרדים להשכרה, מתוכם 6,000 מ"ר לשימוש אגפי עיריית פ"ת וחניונים תת קרקעיים עם כ-700 מקומות חנייה.
מסביב לתחנה תוקם רחבה וכיכר גדולה ומטופחת לרווחת המשתמשים בתחבורה הציבורית והמבקרים במתחם החדש. התחנה תכלול קווים עירוניים ובין עירוניים של מפעילי התחבורה הציבורית השונים ומיקומה לצד תחנת הקו האדום של הרכבת הקלה יהווה מתחם מרכזי למשתמשי התחבורה הציבורית בעיר ובערים הסובבות לה.
על פי התוכנית, אל הקומפלקס הענק הזה יגיעו אלפי אנשים מדי יום מכל רחבי גוש דן והוא ייתן דחיפה כלכלית גדולה לעסקים בכל האזור.

שוק פתח תקוה


השוק של העיר פתח תקוה היה בעבר המקום הכי עמוס ושוקק חיים בעיר, אליו היו מגיעים מדי יום עשרות אלפי תושבים לצורך קניות של פירות, ירקות ובשר. בעשורים האחרונים נפתחו המרכולים הגדולים שגזלו מהשוק לקוחות רבים, שרצו לעשות קניות במקום יותר נוח עם מיזוג אוויר ועגלה.

3 צפייה בגלריה
שוק פתח תקוה
שוק פתח תקוה
שוק פתח תקוה
(צילום: ניצן ינקו)

מתוך רצון לרענן את השוק ולהפוך אותו שוב לאטרקטיבי, נעשה ניסיון להקים בשוק פאב ובית קפה בסביבתו. עכשיו אנחנו הולכים לקראת "המפץ הגדול", אם תרצו: השוק עומד לשנות את פניו עם מגוון של עסקים חדשים עם קריצה לקהל הצעיר. מדובר על בית קפה חדש, בר עם מבשלה עצמאית, מסעדת שוק, בר ספורט וגם מתחם אומנות ייחודי. וזוהי רק ההתחלה, שכן בהמשך צפויים להיפתח עוד עסקים מגוונים בסגנון הזה.
עסקים אלו מצטרפים לבר העירוני "באסטה 43" הפועל במקום בשנים האחרונות, והם מהווים חלק ממגמה רחבה של התחדשות מרכז העיר הוותיק. היוזמה משתלבת בעשרות פרויקטים עירוניים לעידוד אוכלוסיות צעירות וסטודנטים במרכז העיר, וביניהם: שדרוג שדרת המסחר המרכזית ברחוב חובבי ציון; חידוש רחובות רבים במרכז העיר, וביניהם מדרחוב ההגנה ורחוב בר כוכבא; הקמת מעונות סטודנטים ברחוב איכילוב וברחוב רוזוב; פעילות “כפר הסטודנטים” ברחוב גוטמן; שדרוג מתחמי מורשת, כמו בית ספר פיקא, כיכר המייסדים וחידוש היקב ההיסטורי שיהפוך למרכז צעירים.
יש לציין כי לפני מספר שנים כבר נעשה שיפוץ משמעותי בשוק, כולל הקירוי שלו והקמת משטח חדיש נגד החלקה. היוזמה העכשווית משלימה את אותו שיפוץ וצפויה להחיות את השוק מחדש עבור הצעירים.

קולנוע היכל


כל פתח תקוואי שהיה כאן בשנות השמונים זוכר את המאבקים הגדולים על פעילות קולנוע היכל במרכז העיר בימי שישי בערב. הפגנות ענק היו נערכות בין חרדים ודתיים לבין חילוניים שרצו לראות סרט בשעות הפנאי שלהם, כשראש העירייה דב תבורי ז"ל תמך בצד החילוני.

3 צפייה בגלריה
קולנוע היכל. דרוש הפי אנד
קולנוע היכל. דרוש הפי אנד
קולנוע היכל
(צילום: ריאן)

מתחם קולנוע היכל פעל עוד שני עשורים עד שלפני כעשרים שנים הפסיקה פעילותו באופן טבעי. עכשיו יש סיכוי לא רע שנוכל לחזור אל מתחם מחודש שבו יוקרנו סרטים, ממש כמו שראינו פעם.
קצת רקע: בית הקולנוע היכל המיתולוגי הוקם בשנת 1934 בין הרחובות ההסתדרות, חיים עוזר ונורדאו, ובמשך עשרות שנים היווה מוקד בילוי מרכזי לתושבי העיר והאזור.
החל משנת 1984 ולאורך תקופה ארוכה, נערכו כאמור הפגנות מדי שישי בעקבות החלטת ראש העירייה דאז, דב תבורי, לפתוח אותו בשבת. "מלחמות השבת" סביב הקולנוע הפכו עם השנים לנקודת ציון היסטורית במאבקים בין דתיים לחילונים.
בתחילת המאה הנוכחית נסגר בית הקולנוע סופית על ידי ההסתדרות ואיש העסקים יורם גלובוס, שהיו שותפים בזמנו בבעלות על המבנה, בטענה כי "אין כל הצדקה להפעילו בהתאם לייעודו המקורי".
במרוצת השנים הוחלט, כי המבנה הוותיק יצטרף למבנים מיתולוגיים נוספים בעיר שמיועדים לשימור.
על פי התוכנית, שהוכנה כבר לפני מספר שנים, יתקיים פינוי-בינוי של המבנה ההיסטורי ובמקומו יקום בניין רב קומות, כשקומת הקרקע והקומה הראשונה שלו הוקצו לשימוש הציבור. בעירייה ביקשו שבאחת הקומות יוקם אולם תרבות או קולנוע, כחלק מהרצון לשמר את השימוש המקורי של הקולנוע. עם זאת, בשנים האחרונות התוכנית הזאת לא יצאה לפועל ולא בטוח שיוקם במקום מגדל רב קומות. בתקופה האחרונה מתבצעות עבודות תשתית רבות במבנה קולנוע היכל, שכוללות פינוי של כל התכולה שלו אחרי שעמד נטוש כשני עשורים.
אז האם נזכה לראות שוב סרטים בקולנוע היכל? ימים יגידו.