במשך שנים ארוכות נאלצים תושבי פתח־תקוה, שרוצים ליהנות ממרחבים ירוקים, להסתפק בפארק הגדול או בפארק יד לבנים. מי שלא מסתפק בכך, נודד לפארק הירקון או מרחיק אף יותר.
3 צפייה בגלריה
הפארק המתוכנן. "מקום פתוח ועצום שיהיה נגיש לתושבים"
הפארק המתוכנן. "מקום פתוח ועצום שיהיה נגיש לתושבים"
הפארק המתוכנן. "מקום פתוח ועצום שיהיה נגיש לתושבים"
(הדמיה: שלמה אהרונסון וארי כהן אדריכלים)
האם בקרוב הפתרון יהיה ממש כאן בסמוך לבתי התושבים, שלא יצטרכו לומר עוד שהדשא של השכנים מתל אביב ירוק יותר? בכלל לא בטוח.
לאחר שנים רבות של תכנונים תובא לקראת סוף החודש לדיון בוועדה המקומית לתכנון ובנייה התכנית להקמת פארק הירקון בפתח־תקוה יחד עם רשות מקרקעי ישראל.
התכנית הגדולה, שמשתרעת על פני כ־6,000 דונם בשטח שבין גדות נחל הירקון ועד תוואי דרך אם המושבות, תכלול פיתוח שטחי טבע שקיימים כבר היום, פארקים רחבי ידיים, גן לאומי, מסעדות, מגרשי ומתקני ספורט, אטרקציות שונות וכן אזור למגורים ותעסוקה.
אז מתי תוכלו ליהנות מכל הטוב הזה? אם הכל יילך כשורה, צופה מהנדס העירייה, איציק אוז'לבו, כי לפארק שיושלם בהדרגה תוכלו להגיע בין 2023 ל־2024. אלא שלמרות הכוונות הטובות הדרך להשלמת הפרויקט עוד ארוכה וייתכן שתלווה בהליכים משפטיים, בהם יהיו מעורבים בעלי הקרקעות באזור, וכן הליך נגד הקמת דיפו עבור המטרו צפונית לשכונת חן הצפון.

מפרט מגוון

לאחר שנים שהייתה על הפרק הורה ראש העירייה, רמי גרינברג, לגורמים הרלוונטיים ברשות המקומית להאיץ את קידום התכנית להקמת פארק ירקון בפתח־תקוה. בשבוע שעבר נפגש גרינברג עם צוות מינהל הנדסה וצוותי האדריכלות והתכנון, ובמהלך הפגישה הוצגה התכנית הסופית לפני הגשתה לאישור הוועדה המקומית לקראת סוף החודש.
קראו עוד>>
שטח התכנית המוצע כולל אלפי דונמים, שעיקרם שטחים פתוחים משני צידיו של כביש 40 מצומת סגולה ועד צומת ירקון. לדבריו של מהנדס העירייה, מתוך סך השטח, כ־4,000 דונם נחשבים לשטח אקסטנסיבי. כלומר, אזורים פתוחים שנמצאים כבר היום לטובת טיולים ופנאי, אבל יעברו שדרוג עם תוספת שבילים ונקודות תצפית.
3 צפייה בגלריה
אוז'לבו. "הפארק ייפתח בשלבים"
אוז'לבו. "הפארק ייפתח בשלבים"
אוז'לבו. "הפארק ייפתח בשלבים"
(מיקי לנגנטל)
2,000 דונם נוספים, שרובם על שטח הפאוור סנטר (מתחם ירקונים) לשעבר ומערבה לכיוון אם המושבות ואיצטדיון שלמה ביטוח, יעברו שדרוג משמעותי ויכילו מסעדות, מגרשי ומוקדי ספורט, אזורים לאירועים זמניים ופיקניק, פארק שעשועים, שלולית חורף, חניות ועוד.
במסגרת התכנית יותוו מסלולי גישה לפארק וממנו לעיר. בנוסף, מציעה התכנית פיתוח נרחב לגדות נחל שילה ונחל מזור העוברים בתחומי הפארק, וכן פיתוח מערכת ניקוז עירונית אשר תמנע הצפות בימים סוערים. כמו כן, שמה התכנית דגש על שימור מערכות ובתי גידול טבעיים וכן שיחזור ושימור אתרי המורשת הקיימים באזור.
התכנית כוללת גם מתחמי בינוי שיוקמו בסמוך לשכונות הצפוניות על שטח של כ־639 דונם ויכללו כ־5,000 יחידות דיור, שמחצית מהן אמורות לשמש למגורים בפועל, והיתרה לשמש למסחר ותעסוקה.
"ההכנסות שצפויות מכל אזורי הפיתוח הן כ־800 מיליון שקל ואמורות לממן את עלות הפארק עצמו", אומר אוז'לבו. "עם זאת, הקמת הפארק אינה תלויה בתחילת בניית המבנים. ההכנסות מגיעות מתהליך שיווק הקרקע ומהגשת היתרי הבנייה. נוכל להתחיל את בניית הפארק ברגע שהתכנית תאושר. המטרה היא לייצר סוג של משק סגור שמממן את עצמו".
3 צפייה בגלריה
השטח כיום
השטח כיום
השטח כיום
(דוברות העירייה)
על פי לוח הזמנים שצופה מהנדס העירייה, "עד סוף השנה התכנית תועבר לוועדה המקומית בתקווה שתאושר להפקדה בתחילת שנת 2022, ולקראת סוף השנה הבאה תאושר על ידי הוועדה המחוזית בתנאי שלא יהיו עצירות מנהליות כאלו ואחרות. לאחר אישורה אני מניח שתוקם מינהלת הקמה שתתחיל לפעול לשיווק הקרקעות ולביצוע בפועל של עבודות הפארק.
"בשורה התחתונה, אם הכל יילך לפי התכנית, במהלך 2023 כבר נראה פעולות בשטח. הפארק לא ייפתח ביום אחד אלא בשלבים, שכן פיתוחו יימשך מספר שנים. להערכתי בין שנת 2023 ל 2024 הפארק יפתח בשלב ראשוני".

בעיית הדיפו

אלא שכמו במקרים רבים, גם הדרך להקמת הפארק לא צפויה לעבור באופן חלק וככל הנראה תלווה בהליכים משפטיים כאלו ואחרים. את הראשון ביניהם מנהלת העירייה בעצמה בימים אלו נגד הכוונה להקים מרכז תחזוקה ותפעול (דיפו) של רכבת המטרו צפונית לשכונת חן הצפון.
"העירייה מתנגדת למיקום המרכז המתוכנן, ומעבר לפעולות הרשמיות גם ראש העירייה נפגש עם בכירים במשרד הפנים ובמשרד התחבורה מתוך כוונה להרחיק את הדיפו", אומר אוז'לבו. "מעבר לפגיעה בתושבים עצמם, יש כאן סוגיות של איכות הסביבה שלא נלקחו בחשבון. כרגע הוא אמור להיות מוקם בנקודה הכי לא נכונה מבחינתנו".
עד כמה למעשה הוא עלול לפגוע בתכנית להקמת פארק הירקון?
"הדיפו מתוכנן לשבת על אחד השטחים האיכותיים ביותר בתכנית ירקון ובעצם אמור לפגוע בהכנסות מפיתוח האזור הבנוי בשווי של 20-30 אחוזים".
כיצד העירייה מתכוונת לפעול בנושא?
"אנחנו מגישים התנגדות ונלך איתה עד הסוף, גם בהליכים משפטיים אם נצטרך. כרגע זה בדיונים אצל החוקרת בות"ל. אני מניח שההכרעה תהיה בקרוב ואז נוכל להגיש את העתירות במידת הצורך".
סוגיה נוספת שעלולה ליצור מכשולים בדרך היא השטחים באזור שנמצאים בבעלות פרטית. "התכנית מייצרת איחוד וחלוקה של 2,000 דונם, כך שבעלי הקרקע באותם שטחים יקבלו זכויות בשטחים שיעברו פיתוח, כל אחד באופן יחסי לשטח שהוא מחזיק היום", מסביר אוז'לבו.
כרגע יש התנגדויות מצד בעלי קרקעות?
"אנחנו עדיין לא בשלב ההתנגדויות שבמידה ויהיו הן יגיעו אחרי שהתכנית תופקד במחוז. בגלל שכל הפרטים נסגרו בתכניות מקדימות, אנחנו צופים שלא יהיו הרבה התלבטויות בוועדה המחוזית כי הכל כבר נסגר. ההחלטות המשפטיות והמורכבות כבר נעשו".

"הקרקע שלנו"

נכון לימים אלו באזור ירקון עדיין פועלים מספר עסקים, ולפי אוז'לבו הם יאלצו להתפנות ממקומם, כשאחד מהם הוא גן האירועים "58" שלא מכבר פסק בית משפט העליון כי הוא פועל כחוק ועל פי כל ההיתרים הדרושים. "לא אמרו לנו עדיין שום דבר", אומר ידידיה בן שטרית מבעלי הגן.
"בבית המשפט העליון הוחלט שאנחנו שם על פי כל ההיתרים ולא יכולים לבוא יום בהיר ולומר לנו 'צאו החוצה'. אנחנו צריכים להתכנס כל השותפים ולהחליט מה לעשות".
אם יציעו להתפנות תמורת זכויות בקרקע?
"צריך לבדוק מה מתאים לנו. יש לנו הכנסה, אנחנו אנשים מבוגרים, עבדנו שנים רבות ושילמנו מיסים כחוק. לא השתלטנו על הקרקע, היא שלנו. העירייה יכלה להגיד לנו 'לא' בזמנו, כך אמר גם שופט בית המשפט, ואז לא היינו משקיעים כל כך הרבה כסף. נתכנס ונחליט מה טוב לנו".
מתחם אחר שכבר פונה כידוע הוא הפאוור סנטר, שאף הוא בבעלות פרטית ושטחו ישמש חלק מהתכנית. "כרגע לא הציגו כלום בפנינו", אומר לוי שטרית, אחד מבעלי הקרקע. "אני לא יודע בדיוק מה אומרת התכנית, אבל אני סומך על הרשות המקומית שתוציא תכנית שנאותה ורצויה גם לנו, גם לתושבים ולכל בעלי הקרקע. נשמח לשתף פעולה ואני לא צופה התנגדות אם נקבל את הזכויות שמגיעות לנו".
יחד עם זאת, מביע שטרית את אכזבתו מכך שהמתחם נסגר זמן רב לפני הוצאת התכנית לפועל. "בעקבות סגירת המקום אנשים איבדו את פרנסתם והעירייה לא קיבלה ארנונה", הוא אומר. "אם הוא יפתח מחדש בקרוב בקונספט אחר, למה לא ניתן היה להשאיר אותו? כך כולם היו מרוצים. היום יש שם חורבות, מי הרוויח מזה?".
מלבד הסוגיות המשפטיות, מציין מהנדס העירייה כי "האתגר העיקרי הוא לשווק נכון את אזור המתקנים המסחריים וליצור תמהיל כזה שיוקמו בסינרגיה מול הפארק עצמו במטרה להביא אנשים למקום בעזרת המתקנים וההפך.
"הפארק מעניק שטח עירוני ואיכותי, ריאה ירוקה, מקום פתוח ועצום שיהיה נגיש לתושבים וכבר היום אפשר לצאת לאזור וליהנות", הוא מסכם. "עם ביצוע התכנית אנחנו נשלים את כל המתקנים והאטרקציות המבוקשות שם".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה