בעוד זמן מה, כשמשבר הקורונה יהיה מאחורינו, יחזרו ילדים ובני נוער שנמצאים היום בבתיהם אל מסגרות החינוך השונות. אלא שנכון להיום, ישנם לא מעט פעוטות שלא יוכלו לעשות זאת מכיוון שגנים פרטיים רבים נמצאים על סף קריסה כלכלית ובמידה והמשבר ימשך תקופה ארוכה חלקם אף ייסגרו.
"אנחנו נמצאות בתסבוכת", אומרת בכאב מנהלת פעוטון ומשפחתון בשכונת עין גנים. "המדינה לא הציעה לנו שום דבר ורובינו לא זכאיות למענק של העצמאיים בגובה עד 6,000 שקלים בגלל שהם מסתכלים נטו על מחזור ולא על הרווח של הגן. בעקבות המצב, התארגנו, קבוצה של אלפי גננות כדי להקים קול צעקה".
"מחזור של עצמאיים ובעלי עסקים קטנים, בדרך כלל לא זהה לסדר גודל של מחזור בגן ילדים, לכן הוא כן יהיה זכאי למענק מהמדינה. מחזור של גן הוא אמנם גדול אבל לגן לא נשאר הרבה ממנו. יש הרבה הוצאות מסביב, ארנונה עסקית, שכירות גבוהה, ציוד, ביטוח, משכורות וכן הלאה . ההבדלים הם משמעותיים והמדינה משאירה אותנו להילחם מול ההורים".
איזה מתווה הצעת להורי הגן אותו את מנהלת?
"ביקשתי מההורים שיעזור עם תשלום על חול המועד, שגם כך היו אמורים לשלם עליו למרות שהגן לא פעיל בכל מקרה באותם ימים. מדובר על סכום שנע בין 200-500 שקלים וגם כאן יש מלחמות. נוצר משבר אמון. אנחנו מבקשים סיוע, אבל לא כולם יכולים. מצד אחד יש כמה בודדים שהסכימו ושלחו הודעות תמיכה ומצד שני יש שתיקה רועמת מצד השאר".
"התחושות הן קשות מאוד. מדובר במשק משמעותי, משק שמחזיק המון אנשים שבחרו ללכת למסגרות פרטיות בגלל היחס האישי, ואנחנו עומדות בפני סכנת סגירה. אם לא יעזרו לנו לצוף בתקופה הזו לא ישאר לנו שום דבר. אנחנו בונות על השיקים שנכנסים בשביל לשלם על ההוצאות השוטפות. גם אם יאשרו את דחיית הארנונה, מדובר עדיין רק בדחייה. אצלי הארנונה היא 1,500 שקלים בחודש, כשהשכירות מגיעה לכמעט עשרת אלפים שקלים חודש בחודשו, וזה עוד כשאנחנו מחוייבות למשכורות של הצוות. אין לי מאיפה לשלם כבר, ואם המצב יימשך איאלץ לסגור את המקום. אני לא מצליחה לדמיין את הגן נסגר".
איך את מסתדרת בינתיים?
"אני לא מפסיקה לבכות כבר שבועיים. בעלי ואני עצמאיים, לא זכאים למענק ועומדים כרגע בפני 0 שקלים הכנסה עם שלושה ילדים בבית. לכן ביקשתי סכום סמלי, על ימים שכביכול הייתי אמורה לקבל עליהם כסף בכל מקרה כשיש לציין שעבדתי בימים שגנים פרטיים אחרים לא עבדו אם זה בסוכות או ימים אחרים.
"אני לא בן אדם קר, אלא עובדת מכל הלב ומבינה את ההורים. אבל נוצר מצב של התכתשויות בין הורים לגננות ואנחנו בסך הכל מנסות לנשום עם קשית מתחת למים. כשיגמר המשבר, הילדים יצטרכו לחזור למסגרות ואנחנו רוצות להיות כאן שזה יקרה ,לא רוצות להרוויח כסף על אף אחד 500 השקלים מהווים מכונת הנשמה של הגנים".
"יש בי הרבה עצב ממה שקורה", אומרת מנהלת גן אחרת משכונת אם המושבות. "כרגע אני נוגסת בכל החסכונות ששמרתי בצד, אין לי אפשרות אחרת. אם הם יגמרו אצטרך לפנות לאפיק של הלוואות מהבנק, אבל לא אוותר על הגן בגלל המשבר. העניין הכלכלי מבאס אותי מאוד אבל קשה לי יותר הניתוק. עצוב לי מאוד שאני לא רואה את הילדים, אני מתגעגעת אליהם מאוד, ועצוב לי שקשה להורים. אני יודעת שרוב הגננות בחוסר ודאות מוחלט ויש לא מעט שממש על סף סגירה".
שוחחת עם ההורים על העניין הכלכלי?
השנה אני מתכננת לפתוח קייטנה באוגוסט כדי לכסות על הנזקים בתקופה הזו. פניתי להורים ושאלתי אם הם יכולים לשלם על הקייטנה עכשיו במקום באוגוסט, ואמרתי שזה יעזור לי מאוד. מי שלא יוכל ,גם יתקבל באהבה. מבינה אותם.
מה היו התגובות שלהם?
"כולם אמרו שזה רעיון טוב והם בעד. מעבר לזה , נשארו להם כספים בוועד אז הם שלחו לי הודעה שהם רוצים להעביר לי אותו כדי לסייע. המערכת יחסים עם ההורים מאוד מיוחדת. אני פותחת את הדלת ורואה עוגה מהם, ביום שישי שעבר השאירו לי חלה מחוץ לדלת. אני נפגשת עם ילדים בעזרת ההורים כמובן ביישומון 'זום' ועושה להם מפגש בוקר, אנחנו כל הזמן ביחד. ההורים רוצים לעזור. ליבי עם הגננות, עם ההורים, עם הילדים, עם כולם אבל הבטחתי להורים שנחזיק מעמד".
