דווקא בתקופה בה מוטל סגר כמעט מלא על תושבי המדינה בשל משבר הקורונה, מתחננת תושבת פתח תקוה, אם חד הורית לארבעה לעזרה, לאחר שנקלעה לקשיים כלכליים. לדבריה, "בעוד שבועות ספורים מוציאים אותי לרחוב".
מיכל (שם בדוי), 39, גרושה בפעם השלישית. יש לה שתי בנות, אחת נשואה ואחת בת 16, משני נישואיה הראשונים ועוד שתי בנות (2, ו-8) מבן זוגה השלישי איתו חיה 12 שנים בעיר. אלא שהתמכרותו לסמים ואי עמידתו בהחזר הלוואה גדולה הובילו לעיקול הדירה שבה גרו.
למרות שניתנה למיכל הארכה של מספר שבועות עד לפינוי הדירה, היא החליטה לעבור להתגורר בדירת 3 חדרים קטנה יחד עם הוריה, אחיה, ושתי בנותיה הקטנות.
"לא הצלחנו להסתדר", אומרת מיכל בכאב. "ישנתי על הספה בסלון עם הילדה הקטנה שלי והילדה בת ה-8 ישנה על הרצפה. ההורים שלי ששניהם נכים ואחי גרים בשני חדרי השינה שקיימים בדירה. אנחנו אמורים לחיות מהמשכורת שלי, שגם היא לא גבוהה אבל גם אותה עיקלו בעקבות חובות. כל היום אני בוכה ליד הילדים, ומתחננת למזונות מהאבא של הבת השנייה שלנו. התחננתי היום שיביא לי 200 שקלים כדי שיהיה לי במה להאכיל את הילדים".
"בתחילת השבוע אמא שלי זרקה אותנו. קשה לה, היא אומרת שהבית קטן מדי ושאני יכולה לגור בינתיים עם הבנות בדירה הקודמת. ודירה מחל"ד אני לא יכולה לקבל כרגע כי אני לא עומדת בכל הקריטריונים".
את מקבלת סיוע מבן זוגך האחרון?
"אין לי ממי לתבוע מזונות, אין לו שקל ואין לו מה לאכול. גם אם אתבע ייקח זמן עד שאתחיל לקבל כספים מהביטוח הלאומי. הוא כרגע מקבל טיפול מונע מסמים, לך תדע איפה הוא מסתובב. מדי פעם הוא מגיע לכאן בגלל שהוא עדיין אבא של הבנות אז כואב לי הלב עליו".
ומה אומרים גורמי הרווחה?
"מהרווחה בעירייה אמרו לי שבגלל הקורונה לא יכולים להוציא אותי מהדירה, אז אני יכולה לחיות בה עוד שבוע-שבועיים. מצידי שיתנו לי חדר איפשהו שנוכל לישון בו והבנות יהיו בו רגועות בלי שיוכלו לפנות אותנו בכל רגע. אנחנו לא רגועות כרגע, ומפחדות שלא יגיעו. כל דפיקה בדלת מקפיצה אותנו".
מעיריית פתח תקוה נמסר: "המקרה מוכר לגורמי הרווחה ומטופל באופן הדוק ואישי גם ע"י גורמי מינהלה בעירייה. בנוגע לדיור, נציין כי הגברת אינה עומדת בקריטריונים של משרד השיכון לקבלת דירה ועל כן המשרד העמיד לרשותה סיוע בשכר דירה. בתוך כך, ניתנת לה האפשרות לערער על החלטה זו בוועדה הציבורית של משרד השיכון".
