הגל הראשון של הקורונה הביא איתו משבר כלכלי חמור, מהגדולים שידעה המדינה. מי ששרד בו נאלץ להתמודד עתה עם גל נוסף שמסכן את פרנסתו. רבים מאותם חברות ועצמאים שמנסים לצלוח את המשבר עובדים בפתח־תקוה, שהרי היא ידועה בשלושת אזורי התעשייה שבה – סגולה, קריית אריה ורמת סיב – שעובדים בהם אלפי חברות ועסקים, מאות מתוכם בתחום ההייטק.
איך הקורונה משפיעה על אזורי התעשייה האלה?
"קרה משהו בעיר בזמן המשבר ואנחנו בעצמנו לא מבינים כל כך", אומר שלמה בנימין, מנהל מִנהל אזורי התעשייה בעיר ב־18 השנים האחרונות. "יש לנו רמת דרישות וביקוש שאין להם אח ורע במדינה".
בנימין מסביר כי "בתל אביב־יפו ובערים אחרות חברות רבות סוגרות את משרדיהן בגלל המיסוי הכבד ומחפשות אלטרנטיבות. צו הארנונה שהגשנו מדבר על הנחה מדורגת וגדולה לבנקים ולחברות גדולות כדי למשוך אותם להגיע לכאן. אם בתל אביב־יפו משלמים אלף שקלים למטר למשך שנה, אצלנו התשלום הוא 600 שקלים בערך. יש לנו גם 40 חניונים שיש בהם יותר מ־12 אלף מקומות למען התעשיינים והמבקרים. כמו כן, יש כאן אבטחה ושיטור ברמה גבוהה ואוזן קשבת לכל פנייה".
"עובדים בקפסולות"
ואולם למרות התמונה הוורודה שבנימין מצייר גם הוא מודה שהמצב אינו פשוט. "אם בחודש ינואר שיעור האבטלה בפתח־תקוה עמד על 2.3 אחוזים, הנמוך בערים הגדולות, בחודש יוני עלה הנתון ל־22.71 אחוזים. היום יש כ־19.5 אלף עובדים בחל"ת או מפוטרים מתוך 200 אלף מקומות עבודה באזורי התעשייה. אם אותם אזורים מספקים מקום עבודה לכ־60 אלף מתושבי העיר בימים כתיקונם, זאת הבעיה הגדולה ביותר ואיתה אנחנו מתמודדים היום".
איך העירייה מסייעת במצב הזה?
"תושבי העיר שאיבדו את עבודתם פונים אלינו, ולכן העירייה הקימה פורטל דרושים באתר העירוני. אנחנו יוצרים קשר עם החברות, והן מעבירות לנו רשימה של משרות וכך מגייסים עובדים".
ומה מצב החברות עצמן? כמה סגרו בעקבות המשבר הזה?
"מבדיקה שעשינו לא ידוע על סגירת חברות. על פי הערכות, יש עסקים, ובמיוחד עסקים קטנים, שסיימו חוזים והוחזרו לבעלים ולא בגלל הקורונה אלא בגלל כוחות שוק. אין לנו נתונים על נטישה או סגירה. חברות ההייטק מוציאות את העובדים לעבודה מהבית ולהערכתי מדובר בכ־25 אחוזים מכוח העבודה.
זה לא גורם לסגירה וצמצום של משרדים שנשארים פעילים מאחר שכל מערכות המחשוב שם וגם חלק מהצוותים. אם לא עובדים מהבית עובדים בקפסולות. בהרבה מקרים המבנים שייכים לאותן חברות כמו אינטל שחתומה על חוזה ולא יכולה לסגור וללכת הביתה. אף אחד לא ביטל הסכמים ולא הודיע על סגירה לפי מה שאני יודע, וזה מה שמפתיע".
לדבריו, יש במנהלת ובעירייה רצון עז לסייע לעסקים ולחברות בדרכים שונות. "העירייה פטרה את מרבית העסקים מתשלום הארנונה לשלושה חודשים – מרץ, אפריל, ומאי – וגם חברות שסיפקו תפוקה מלאה קיבלו את ההטבה", הוא אומר.
"בינתיים המדינה שיפתה את הרשות בכ־90 אחוזים מהסכום. בזמן המשבר הגדול גם לא גבינו על חניה ברחובות שבאזורי התעשייה, פטרנו מתשלום הוצאת ריהוט לרחוב כמו כיסאות, שולחנות וכו' ודחינו תשלומים. מי שהתקשה קיבל פריסה. אני יודע שראש העירייה עמד על כך שהמשטרה תתעסק בהסברה מבחינת הנחיות משרד הבריאות ותמעיט בחלוקת דוחות".
מהו הנזק שנגרם לעירייה מהמשבר?
"מבדיקה שנעשתה בין יוני 2019 ליוני 2020 עולה כי יש הפחתה של שלושה אחוזים בערך בתשלום הארנונה למשקי הבית ולעסקים. על פי הצפי, עד סוף השנה הנתון יעמוד על חמישה אחוזים. סך ההפחתה מוערכת ב־140 מיליון שקלים שנכללות בהם גם ההטבות".
יכולתם לעשות משהו אחרת?
"אני שלם עם כל מה שעשיתי ואני חושב שגם העירייה פעלה באופן הוגן מאוד בתקופה הזאת. גם ראש העירייה וגם איתי שונשיין, מחזיק תיק התעשייה, תומכים בנו. אני לא חושב שצריך לעשות דברים אחרים. אם בכל זאת יש משהו כזה, הייתי רוצה לראות יותר אכיפה בנושא איכות הסביבה שחשובה לנו מאוד בכל אזורי התעשייה. אנחנו רוצים לראות את המקומות האלה נקיים יותר מעסקים מזהמים, וזה מה שיהיה בתב"ע החדשה. אנחנו עובדים על זה".
"בנייה רצינית"
בגלל המצב הקשה במשק, העתיד באזורי התעשייה לוט בערפל. למרות זאת העיר צפויה לקלוט בקרוב חברות חדשות כגון פלאפון, והיא תפעל בפארק אזורים (עופר), ומתנהלים מגעים גם עם חברת ישראכרט, עם הנהלת קופת חולים מאוחדת ועם ישראייר. אם אותן חברות אכן יגיעו לפתח־תקוה הן צפויות להצטרף לחברות גדולות אחרות שכבר פועלות בעיר כמו אינטל, IBM, שטראוס, בזק בינלאומי, מגדל והראל.
"אין לנו אינדיקציה מה יהיה בעתיד", אומר בנימין. "אנחנו מנסים להקל כמעט בכל דבר כדי שלא נהיה חוצץ בין החברות לפרנסה שלהן. בארצות הברית השלטון המקומי מפעיל את הדברים, אבל אצלנו זה לא כך, ולכן הרשויות המקומיות רק נותנות את השירותים בלי שיש להן יכולת לסייע כלכלית. אנחנו לא עושים שום שינוי שיכול לפגוע באותם עסקים אלא להפך".
מה למשל?
"אנחנו ממשיכים לאסוף פסולת לכולם למרות שמשרד הפנים הוציא תקנות חדשות שלפיהן הפעילות עתידה להצטמצם. כל מה שקשור לחניונים עובד כרגיל, אנחנו מטפלים בכל הרחובות, נותנים לפיתוחים משמעות יתרה בתקופה הזאת. אזורי התעשייה עוברים שינויים גדולים מבחינת התנועה. למשל, יש לנו עשרה פרויקטים ענקיים כרגע כמו רמזורים, כיכרות, ונתיב תחבורה ציבורית בציר רבין".
איך ייראו אזורי התעשייה בעוד חמש שנים?
"אזורי התעשייה יגדלו בטווח של בין מיליון וחצי לשני מיליון מ"ר, חלקם לגובה. בסגולה כל הבניינים החד־קומתיים יפנו את מקומם לבניינים של כמה קומות. בקריית אריה יש תוכנית מתאר שתהפוך את האזור למטרופולין רבת־עוצמה. הבנייה האורבנית לגובה היא תוצאה של חוסר בקרקעות פנויות. לא תראה היום חברה שבאה ומקימה מרכז לוגיסטי. יכול להיות שבשורה התחתונה יצטרפו פחות חברות בגלל הקורונה, אבל תהיה בנייה רצינית".
איך אתה מרגיש היום, אחרי הוותק שצברת, כשאתה מביט על אזורי התעשייה?
"גאווה גדולה מאוד וסיפוק אדיר. אני רואה מה קורה במדינה ובערים הקטנות. כשמגיעה חברה גדולה כולם מהללים, ואצלנו זה הפך להיות עניין שבשגרה".
"כולם מצפים לירידת מחירים"
רוברט בויביץ', בעלים "תיווך עוצמה פתח־תקוה", מספר כי כמו בכל הארץ גם בעיר עסקים מצטמצמים, נסגרים ומפנים מקומות מסחר. "לא תמיד אפשר לדעת באיזה היקף, אבל אנחנו כן יודעים שיש פעילות של צמצום ועזיבת משרדים", הוא אומר. "בתקופה האחרונה פנו אלינו לפחות תשע חברות בכל מיני גדלים שרצו לצאת מהמשרדים וחיפשו שוכר משנה או שוכר חלופי.
"יש חברת הייטק שעברה למתכונת של עבודה מהבית ומחפשת שוכר משנה. הם רואים שזה עובד מצוין, ואני חושב שזה המודל שיעבוד בעתיד. המודל הזה מניב תפוקה גדולה יותר, בין היתר, כי אנשים מבזבזים פחות זמן בנסיעות הלוך־חזור. חברה גדולה שתפסה אלף מ"ר יכולה לצמצם ל־300 מ"ר כי העובדים שלה עברו לעבוד בקפסולות. השטח יכול להיות קטן יותר, ובמקרה כזה הם חוסכים בעלויות ויכולים לתת חזרה לעובד, בתור שכר או הטבות, וכולם יוצאים נשכרים".
ומה המצב בשוק עכשיו מבחינת הביקוש למשרדים?
"עכשיו קשה למצוא שוכרים חלופיים כי כולם מצפים לירידת מחירים. שוכרים שפונים מחפשים מחירים נמוכים יותר. נכון לעכשיו השוק מנסה להבין לאן כל הדבר הזה הולך".
איך אתה רואה את הדברים בעתיד הקרוב?
"אני חושב שאם המצב יימשך כמו שהוא עכשיו יותר חברות יתחילו לפנות".
