למה פתח־תקוה?
"נולדתי בעיר וגם ילדיי נולדו בה. אני דור שביעי בארץ. הוריי במקור מחיפה. אימא שלי הגיעה לעיר כשהייתה בת 17 כדי ללמוד בבית הספר לאחיות בבילינסון. כעבור זמן קצר היא הכירה את אבי, ושניהם החליטו לקבוע את ביתם בפתח־תקוה. אני מתגוררת בעיר כל חיי ולא אעזוב אותה לעולם".
טלי גדישטלי גדיש
טלי גדיש
(צילום: ריאן)
דבר לא שגרתי שעשית באזור?
"לאחרונה עשיתי הסבת מקצוע – הייתי אשת מכירות במשך 30 שנים ועכשיו עברתי להדרכה בנושא טלפונים חכמים למען אזרחים ותיקים שלא מכירים את הטכנולוגיה החדשה. אני מגיעה לבתים שלהם ומלמדת אותם את כל החידושים והאפליקציות המעניינות והחיוניות כמו קביעת תור בקופת חולים ואיסוף דואר. מובן שהכול מתבצע בהתאם להנחיות בזמן הקורונה".
קראו גם >>
מהי הפינה האהובה עלייך בעיר?
"אזור המרכז המסחרי החדש ברחוב גיסין, סמוך לשכונת אם המושבות. שם היו בית האריזה המפורסם של פתח־תקוה, הפרדסים ופסי הרכבת. כשהיינו ילדים היינו באים לשם למפגשי חברה. באותם ימים האזור הזה נחשב לאזור מחוץ לעיר. הרבה רגעים מאושרים מהילדות שלי קשורים למקום הזה".
מה היית רוצה לשפר בפתח־תקוה?
"אני מתגוררת בשכונת אחדות והייתי רוצה לראות יותר פרויקטים של פינוי־בינוי. מדובר בבתים ישנים שחלקם מטים ליפול. מובן שגם אין בהם מעליות. יש כאן הרבה אנשים מבוגרים שמתגוררים בקומות גבוהות ומתקשים לצאת מהבית בגלל המצב הזה. דבר נוסף שהייתי רוצה שיקרה הוא חזרתו של קולנוע היכל שנסגר לפני שנים. חסרים בעיר בתי קולנוע וזה מורגש היטב בקרב משפחות, נוער וילדים. אני מקווה שכשתקופת הקורונה תסתיים קברניטי העיר ירימו את הכפפה".
עם מי הייתי רוצה לשבת לקפה?
"עם ראש העירייה רמי גרינברג. אני מעריכה מאוד את פועלו וניכר שמדובר ב'בולדוזר' שדוחף לבצע פרויקטים רבים. אם הייתי יכולה, כמובן גם עם אבי ז"ל שנפטר לפני 22 שנים. הוא היה אדם חברותי וחביב והוא חסר לי מאוד, במיוחד חסרים לי המשפטים החכמים וההיגיון הבריא שלו. אני מאמינה שהוא משגיח ושומר עליי מלמעלה".
מהי הרוח של פתח־תקוה?
"האנשים החמים והישן שמתערבב בצורה נפלאה עם החדש. במקומות מסוימים אני עדיין יכולה להריח את ריח הפרדסים בסתיו ובאביב וזה תמיד מעלה חיוך על פניי. מבחינתי, פתח־תקוה היא שילוב מוצלח של כל הרבדים בחברה ויש בה מקום לכולם".
כל העדכונים - חדשות פתח תקוה