"אנחנו מזהים עליה בכמות התאונות, וזה דבר שחייב להדליק נורה אדומה", כך אומר השבוע בדאגה עו"ד יניב יעקב, סמנכ"ל עמותת אור ירוק, בעקבות סדרת התאונות שאירעו לאחרונה בכביש מכבית 471.
קראו גם:
בשבוע שעבר, בכביש המחבר בין צומת נחשונים למחלף בר אילן, נהרג רוכב האופנוע, רונאל סלמה ז"ל מרמת גן. על פי גורמי ההצלה במקום, כתוצאה מעוצמת הפגיעה עף הכלי עליו רכב למרחק עשרות מטרים, ואדם נוסף שרכב עימו נפצע באורח קל עד בינוני.
בטרגדיה אחרת שאירעה שעות בלבד לפני כן, ובמרחק מטרים ספורים ממקום התאונה, מצא את מותו דוד דינרי ז"ל מפתח־תקוה לאחר שרכבו נשרף כליל כתוצאה מדליפת גז ממיכל גפ"מ אשר היה ברכב בו נמצאו גם מכלי חמצן. במקרה זה אין מדובר בהתנגשות בין רכבים, אבל נכון לכתיבת שורות אלה טרם נודע הרקע לאירוע.
למעשה, מאז חודש מרץ אשתקד נהרגו בכביש כבר ארבעה אנשים, שלושה מתוכם רכבו על אופנועים. בין ההרוגים הייתה תלמידת תיכון עמל א' בפתח־תקוה, סטאר מרדכי ז"ל, שנהרגה יומיים בלבד לפני שמלאו לה 16.
"ירידה באכיפה"
על פי נתוני עמותת אור ירוק, למרות הסגרים השונים שנכפו על המדינה כתוצאה מהתפרצות נגיף הקורונה, יש עלייה בכמות התאונות וההרוגים וכן בחומרת הפציעות ביחס לשנת 2019. לשם השוואה, בשנת 2020 אירעו בכביש המדובר 27 תאונות דרכים לעומת 25 ב־2019, אבל ההבדל המשמעותי הוא בחומרת הפגיעות. שני הרוגים ועשרה פצועים קשה ב־2020 לעומת הרוג ושני פצועים קשה בלבד לאורך 2019.
"העלייה בכמות התאונות מקבלת משנה תוקף מעצם העובדה ש־2020 הייתה שנת קורונה, בה התנועה פחתה באופן משמעותי", אומר עו"ד יעקב. "סביר להניח שהעלייה שאנחנו רואים מייצגת משהו משמעותי יותר בהתחשב בירידה בהיקפי התנועה".
כיצד ניתן להסביר זאת?
"למעט עיקולים מסוימים, הכביש די מוסדר מבחינה תשתיתית. על פי המידע שברשותנו, רוב הפגיעות בתאונות היו מסוג חזית-אחור, כך שאפשר לקשור אותן עם גורם המהירות. הקורונה, כאמור, הובילה לירידה בתנועה בכבישים, והנהגים שנסעו בכל זאת הרשו לעצמם לנהוג במהירות גבוהה יותר. תאונות במהירות נמוכה יחסית יסתיימו בפצוע קל או בנזק לרכוש, אבל ברגע שיש עלייה במהירות, עוצמת הפגיעה וחומרת הפציעה והנזק יעלו בהתאם.
"מעבר לכך, אנחנו חווים לאחרונה ירידה רצינית באכיפה המשטרתית. רואים פחות ניידות ושוטרים, כשגם התפרצות הנגיף הובילה להסטת משאבים של אגף התנועה לטובת אכיפה שקשורה להגבלות הקורונה. הירידה באכיפה מאפשרת לנהגים לנהוג בצורה פחות בטיחותית, בדגש כמובן על מהירות והתנהגויות נוספות כאלו ואחרות".
בחודש נובמבר האחרון, כתוצאה מריבוי תאונות ודיווחים של תושבים באזור על כלי רכב משופרים הנוסעים בפראות וגורמים למטרדי רעש, יצאה משטרת התנועה למבצע אכיפה לאורך הכביש. עשרות שוטרים וניידות מאגף התנועה, ביחד עם שוטרי מרחב שרון ומג"ב, נפרסו לאורכו של כביש מכבית וחילקו כ־60 דוחות לנהגים שחלפו במקום.
24 נהגים נתפסו במהירות גבוהה מעל המותר, 13 דוחות נרשמו לנהגים שנתפסו מדברים בטלפון הנייד תוך כדי נהיגה ו־24 דוחות נרשמו לרוכבי דו־גלגלי בגין עבירות שונות. לטענת עו"ד יעקב, גם על פי התוצאות בשטח, זה ככל הנראה לא מספיק.
"האכיפה היא לא כדי לתת דוחות", הוא מבהיר. "המטרה היא לא להעמיד שוטר כדי לתפוס נהגים שנוסעים מהר או מבצעים עבירה כלשהי. המטרה של האכיפה היא כדי ליצור הרתעה. כשנהגים רואים שוטר או ניידת, הם באופן אוטומטי מורידים את הרגל מהגז, לא נוגעים בנייד ולא נוהגים בבריונות".
מה כן אפשר לעשות לדעתך?
"צריך לנתח את התאונות הקטלניות מצד אחד ולבדוק מה נעשה מבחינת אכיפה. אם רואים שמרבית הדוחות שניתנים הם בגלל מהירות, ניתן להבין שזו כנראה הבעיה. בתור התחלה, צריך להרחיב את האכיפה שם. במקביל, יש לבצע בדיקה של מהנדסים במשרד התחבורה, בנתיבי ישראל וברשויות המקומיות כדי שיבואו ויבחנו את הכביש על מנת לבדוק שאין בעיה תשתיתית של עקומה חדה, היצרות נתיבים או כל בעיה אחרת. בואו נטפל ונעצור את זה בזמן לפני שהעלייה תימשך".
"בעיה לא פשוטה"
מי שמכיר מקרוב את הפציעות השונות הוא מנהל סניף איחוד הצלה פתח־תקוה, אבי מיארה. לדבריו, "רק בתחילת השבוע, ובתוך כחצי שעה, היו לנו שלוש תאונות לאורך כביש 471. אין ספק שיש עלייה מתמדת בכמות הקריאות מהכביש הזה".
מה עובר לך בראש כשאתה רואה קריאה מכביש מכבית?
"אני אומר לעצמי 'שוב הכביש הזה?' כי הקריאות משם הפכו כבר להיות עניין יום-יומי. יש גם חשש לראות שוב תוצאות קשות בשטח, בין אם הרוגים או פציעות קשות. ברוך השם כמעט כל הפציעות מסתיימות בקל עד בינוני, אבל פעם בחודש לפחות יש תאונה קשה עם פצועים קשה, שלפעמים זה כמה שנים טובות בבית חולים ושיקומים. זה לא פשוט".
מיארה מחזק את דבריו של עו"ד יעקב. "אנשים יודעים שאפשר 'להרביץ' 150-180 קמ"ש כי אין להם מצלמות בדרך", הוא אומר. "בשעות היום אמנם הכביש יותר עמוס, אז זה יותר אופנועים שנוסעים במהירות. אבל בשעות הערב והלילה הנהגים, ובמיוחד המקומיים, יודעים שאין אכיפה בכביש וזה משפיע. זה כביש שמאוד נוח בו לפתח מהירות.
"תאונות נוספות מתרחשות לפני היציאה לאלוף שדה, בין אם בגלל נהגים שמאבדים את הסבלנות בפקק וחותכים לכיוון הנתיב השמאלי יותר שמוביל לכביש 4, או בגלל אלו שמנסים לעקוף את הפקקים ולהיכנס לנתיב ממש לפני העיקול".
מהן הפתרונות לדעתך שיובילו למיגור התאונות בכביש?
"מדובר בבעיה לא פשוטה, צריך לערב את כל הגורמים הרלבנטיים. כמעט בכל בוקר בין השעות 8 ל־10 נמצאים על הגשר שבין כפר מעש לשעריה אופנועים של מתנ"א (משטרת התנועה הארצית) עם מצלמות. הם לא מסתכלים על מהירות אלא בעיקר על ניידים. זה אמנם חשוב מאוד, אבל מצלמה אחת שתאכוף מהירות באמצע הכביש הייתה פותרת הרבה יותר לדעתי".
איזה מסר אתה רוצה להעביר לנהגים בכביש?
"לאור ריבוי התאונות, תנקטו במשנה זהירות בכביש הזה".
ממשטרת ישראל נמסר בתגובה: "משטרת ישראל נאבקת בעבירות התנועה ובעבירות המסכנות את חיי המשתמשים בדרך. המשטרה מפעילה אמצעים טכנולוגיים ומבצעת פעילות מבצעית מגוונת הממוקדת בצירים מרכזיים והכל כדי לשמור על חיי המשתמשים בדרך ולהביא לצמצום אירועי תאונות הדרכים".
כל העדכונים - חדשות פתח תקוה