איציק אוחיון היה אגדה עוד בחייו. אדם צנוע ועניו, בעל לב רחב, נדיב ונעים הליכות, שידע להקשיב לכל מי שפנה אליו ולתת עצה טובה או פתרון מהיר. היה לי הכבוד לעבוד לצידו ובעבורו במשך כמה שנים ובהן למדתי על התנהלות העירייה לפניי ולפנים.
איציק היה איש חינוך בכל רמ"ח אבריו. הוא החל את דרכו דווקא בחינוך הבלתי פורמלי כמנהל אגף הנוער, ושם הניח את היסודות למנהיגות הצעירה שצמחה בעיר אז ונתן תנופה אדירה לתנועות הנוער, ללהקות המחול והמשחק, למרכזי הנוער ולחוגים השונים.
איציק קידם מאוד את החינוך הבלתי פורמלי על כל ענפיו והאמין בתרבות בשעות הפנאי. בהמשך דרכו, כשהיה ראש העירייה, יישם את תפיסתו וקידם את בניית היכל התרבות העירוני, את הפארק הגדול ואת אצטדיון המושבה.
כששימש ראש העירייה ניכרה הבנתו בתחום החינוך כשקידם בניית בתי ספר חדשים, מרחבי למידה מתקדמים, ספריות ומגרשי ספורט. בתקופתו זכתה העיר לראשונה בפרס החינוך היישובי! איציק הקדים את זמנו בעצם אמונתו בחינוך מסביב לשעון וקידם את הנושא בכל מאודו, פשוט מתוך אמונה כי יש לתת לילדים ולבני הנוער מרחבים ליצירה ופעילות גם לאחר שעות הלימודים.
מלבד היותו איש ציבור הוא היה גם איש משפחה למופת, אבן שואבת ומרכזית למשפחת אוחיון הענפה. איציק, שהיה מורי ורבי, חסר לי כבר שנים רבות. עם לכתו הכאב רק גדל ומתעצם. מי ייתן וינוח על משכבו בשלום. יהי זכרו ברוך!
ראש העירייה רמי גרינברג
