שבועיים חלפו מאז התעוררו מבקשי מקלט רבים בפתח־תקוה לשחר של יום חדש. לאחר מאבק משפטי ממושך נגד העירייה, מאבק שהחל עוד בשנה שעברה משום שהיא עיכבה את רישום ילדיהם למוסדות החינוך בעיר, הגיעו הצדדים להסדר בבית המשפט המחוזי מרכז.
לפי ההסדר, שכבר קיבל תוקף של פסק דין, משנת הלימודים הבאה תשבץ העירייה את הילדים בזמן, על פי הוראת הדין ובאופן שוויוני כך שלא ילמדו במסגרות נפרדות מילידי הארץ כמו שעשרות מהם לומדים היום בארבעה גנים נפרדים.
ההורים ל־129 הילדים, מבקשי מקלט מאריתריאה, שהגישו את העתירה קיבלו את ההסדר בקורת רוח, אבל עדיין חוששים מפני תהליך הרישום לשנת הלימודים הבאה ואינם שוכחים את ההשפלה ואת ההרגשה הרעה מהיחס הרע שחוו לדבריהם מהרשות שהם מתגוררים בה.
"לא רוצים אותנו"
"התנהגו אלינו כאילו אנחנו חיות ולא בני אדם", אומרת בכאב מיליון. היא גרה בעיר עם בעלה ועם שלושת ילדיהם, כולם ילידי הארץ. "אני מרגישה שרצו להקשות עלינו כדי שנעזוב". חברתה היוות מוסיפה, "הרגשתי שפשוט לא רוצים אותנו".
איך זה בא לידי ביטוי מבחינתכן?
מיליון: "בשנה שעברה אמרו שאסור לילדים שלנו להירשם לגן עירייה בגלל הוויזה שלנו. אמרו לנו, 'לא התחלנו ברישום שלכם, רק של הישראלים', וכך היה עד חודש אוגוסט. בכל פעם שהלכנו לעירייה אמרו לנו, 'אין לנו תשובה מראש העירייה, הוא לא אמר לנו לרשום אתכם'. שאלנו, 'מתי יש רישום? עוד חודש מתחילים הלימודים', אז ענו לנו, 'עדיין אין תשובה'. לא היה להם מה להגיד כי ראש העירייה לא נתן אישור לרשום אותנו.
"לפני תחילת שנת הלימודים הנוכחית התחילו כל פעם בסיפור אחר. הצגנו חוזה עד יולי, אז אמרו, 'אנחנו לא יודעים אם תהיי כאן בחודש ספטמבר'. אחר כך אמרו שהם רוצים לבדוק אם הילדים גרים בעיר ובאו לביקור בית. שאלתי אותם, 'למה שאגיע לכאן מעיר אחרת אם יש גן עירייה בכל עיר?' אז ענו לי, 'זה מה שראש העירייה אמר לנו'".
היוות: "השנה חוויתי פחות קשים בעקבות ההליך המשפטי שהתנהל, אבל בשנה שעברה זה היה קשה מאוד. הגענו לכאן ב־2008 ויש לנו ארבעה ילדים, כולם נולדו בארץ. הילדה הגדולה בבית ספר, ושם קיבלו אותה בלי בעיות, אבל אצל הילדה השנייה הקשו עלינו גם בגלל הוויזה. אמרתי להם, 'קיבלתם ילדה אחת לבית הספר, למה אתם לא מקבלים את הילדה השנייה לגן? אם יש חוק שאתם פועלים לפיו, אז תוציאו את הילדה הגדולה מבית הספר. איך קיבלתם אותה אם הוויזה שלי לא בסדר?' לא היה להם מה לומר לי".
בעירייה טענו לכל אורך הדרך שהסיבה לעיכוב ברישום נבעה מכך שלא הוכחתם שאתם תושבי פתח־תקוה.
מיליון: "הבאתי חוזה שבו צוין היכן אנחנו גרים. בנוסף הם הגיעו לבית שלי בחודש אפריל כדי לבדוק אם הילדים גרים שם. הם יודעים שאנחנו גרים בפתח־תקוה, זה נועד להקשות עלינו".
היוות: "איפה שלא הלכנו בהתחלה אמרו לנו שזה בגלל שהוויזה לא הייתה בתוקף. אחרי זה התחילו לשאול על שכר דירה וכו'. לא עניין אותם בהתחלה אם גרנו בפתח־תקוה או לא".
סוגיית מבקשי המקלט היא אחת הטעונות במדינה. יש הרואים בהם נטע זר, מסתננים ומהגרי עבודה, ויש הרואים בהם פליטים שנמלטו מאזור מלחמה ולכן ראויים להגנה. בשלב הזה המדינה אינה יכולה להחזירם לארצות מוצאם ולכן עליה לדאוג לרווחתם.
מיליון והיוות, מה אתן אומרות לאנשים שלא רוצים שישבצו את ילדיהם עם ילדיכן בגלל פערי שפה ותרבות?
מיליון: "לא ראיתי אף ישראלי תושב פתח־תקוה שאומר את זה או מתנהג איתי לא יפה. הנה, עכשיו יש לי ילדים שלומדים עם ישראלים, ההורים שלהם מקבלים אותנו כמו משפחה. הדברים הלא טובים שאני שומעת מגיעים רק מכיוון העירייה ואנשיה. אנחנו רואים גם עובדי עירייה שרוצים לעזור, אבל אין להם איך.
"לכל מדינה ועם יש תקופות פחות טובות, וגם לישראלים וליהודים היה ככה בעבר. אז שינסו לשים את עצמם במקומנו. לא רציתי לעזוב את המשפחה שלי ורובה עדיין שם. אדם לא סתם לוקח את התיק ועוזב את הבית. באנו כדי שיהיה לנו טוב, אבל פה מקשים עלינו. כולנו בני אדם ואני מצפה שיקבלו אותנו ככאלה".
היוות:" לא, אני לא מבינה. הילדים נולדו פה. הם צריכים ללמוד יחד בלי קשר למוצא. כולנו בני אדם ולכולנו זורם דם אדום בגוף. צריכים להתקדם כמו שצריך ולא להישאר מאחור. אם הם יישארו בנפרד איך הם ירגישו כשיגדלו? זה פוגע מאוד שיש גנים נפרדים. קשה מאוד לתאר במילים כשלא מקבלים את הילדים כמו שצריך".
"טוב שיש חוק"
כאמור, משנת הלימודים הבאה (תשפ"ב) יירשמו כל ילדי הזרים ומבקשי המקלט המתגוררים בפתח־תקוה והם בגיל חינוך חובה למסגרות החינוך בעיר וישובצו בהן על פי הוראות הדין. הרישום למוסדות החינוך בעיר, ובכללם לגני הילדים, ייעשה ללא מסגרות נפרדות לילדי זרים ולילדים ישראלים. בנוגע להוכחת מקום מגוריהם נקבע כי הורי התלמידים "יציגו חוזה שכירות בתוקף למועד הרישום ו/או חשבונות ארנונה ומים לכתובת המגורים ו/או התצהיר המופיע בחוברת הרישום של העירייה".
בית המשפט קיבל את טענותיכם ונראה שאתם בדרך הנכונה מבחינתכם.
מיליון: "כן, תודה לאל. החזירו לנו את החיוך לפנים. טוב שיש חוק בישראל, ובהזדמנות הזאת אני רוצה לומר תודה רבה לעורכי הדין שסייעו לנו. בהתחלה לא האמנתי שיש אנשים כל כך טובים פה בישראל ואני מקווה שיהיה באריתריאה חוק כמו שיש בישראל".
היוות: "אנחנו שמחים מאוד ומקווים שהעירייה תכבד את החוק ולא תשאיר אותו באוויר".
אתן חושבת שהרישום יתנהל כמו שצריך בפעם הבאה?
מיליון: "בכל פעם מחפשים דרך לעשות בעיות, אבל יהיה בסדר. אני מקווה שפסק הדין ישים לזה סוף ויפתור אותן".
עו"ד טל חסין ועו"ד הרן רייכמן הם שייצגו את העותרים. לדבריהם, "הכרה בזכותם של ילדי מבקשי המקלט להשתבץ במסגרות חינוך מעורבות וחיסול התופעה המזעזעת של גנים נפרדים לילדים שחורים הם הישג אמיתי ומשמח. עיריית פתח־תקוה הפנימה סוף־סוף את זכותם של הילדים האלה לחינוך ולשוויון בחינוך. יותר מכך: השילוב בגנים מעורבים כבר בגיל הרך יקנה להם נקודת זינוק שתאפשר להם לממש את הפוטנציאל של כל אחד ואחד מהם ולגשר על הפער הגדול בשפה וביכולות לימוד שנבע משיבוצם הנפרד. זה פותח להם סיכוי אמיתי להשתלב לחלוטין בחברה בישראל".
וכמו שקורה לא אחת, גם לסיפור הזה יש שני צדדים. לעומת שמחתם של מבקשי המקלט ושל עורכי הדין שייצגו אותם יש תושבים ישראלים שנרגשים פחות, בלשון המעטה, למשמע ההחלטה. "אני אנטי באופן עקרוני לכל השהות שלהם בארץ, על אחת כמה וכמה במוסדות החינוך", אומרת תושבת העיר. "הפערים הם עצומים בין האוכלוסיות, הן מבחינת הרמה והן מבחינת התרבות. קשה לי עם מה שקורה כאן, בין היתר עם בתי התפילה שפתחו כאן, בתי המרזח ושהם אינם יהודים בכלל".
רבים מהילדים נולדו בארץ. הם לא אמורים להרגיש שווים?
"ההרגשה שלהם טבעית וזה נכון, אבל עדיין זה לא מקנה להם זכות להישאר פה ולעשות כאוות נפשם. אני חושבת שהם צריכים לשמור על הערכים שלהם במסגרת הקומונות שלהם".
תושבת אחרת הייתה תקיפה ממנה ואמרה ש"זאת פשוט טעות. במקום להחזיר אותם למדינה שלהם עוד משלבים אותם פה? תראה מה קורה בדרום תל אביב, הם מתנהלים שם כאחרון השליטים. בגלל שמפחדים מהם מנסים לצאת בסדר ומתחשבים, אבל על הדרך רומסים את שאר אזרחי המדינה".
מהעירייה נמסר בתגובה: "העירייה פועלת בהתאם לחוק, והעובדה היא שמאות מילדי העובדים הזרים משולבים בגנים ובבתי הספר בעיר בצורה מיטבית ולשביעות רצון כל הצדדים. בפועל הרישום לילדי העובדים הזרים מתבצע כמו הרישום של כל תלמידי העיר. על כן הדרישה להוכחת המגורים בפתח תקוה תקפה לכל הילדים כמו שהיא תקפה לכל אזרח ישראלי אחר וכן גם לעובדים הזרים. מדובר בבקשה לגיטימית שמתבקשת בשוליים, וכל טענה אחרת חוטאת למציאות".
- קראו עוד בחדשות פתח תקוה
