איך התחלת?
"לאחר 22 שנה בתפקידי ניהול שיווק ומכירות בענף המלונאות, עזבתי והתחלתי לעבוד כתומכת הוראה בכיתות חינוך מיוחד, למדתי אימון במספר תחומים ופתחתי את הקליניקה בבית. כתומכת הוראה אני נתקלת בכל הבעיות וההתמודדויות האמיתיות של הילדים בבית הספר והשילוב עם העבודה בקליניקה, זו נוסחה מנצחת, כך אני רואה באמת מה הילדים עוברים ולמה הם זקוקים והעבודה איתם זו מתנה דו כיוונית".
מה חשבה המשפחה שלך?
"בתחילה הרימו גבה, בכל זאת שינוי גדול מעבודה במלונאות שנראית "נוצצת". הילדים שלי גאים בי וכיום כשכולם רואים את ההתפתחות, את הנתינה ואת התשוקה שלי לזה, מבינים שאני במקום הנכון".
איזו תלמידה היית?
"חברותית, חרוצה, ביישנית אך משתתפת, היו לי ציונים טובים. ביסודי אני זוכרת שדאגתי לגשת גם לילדות הנחבאות אל הכלים ולחבור אליהן. לא להתעלם מהאחר ולהיות שם עבורו טבוע בי מאז".
מי היה המנטור שלך לעולם העסקי?
"עו"ד מייקל בן דוד אצלו למדתי אימון אישי ורמי דבורה אצלו עברתי סדנאות, שניהם מאמנים בכירים שגרמו לי להתאהב בתחום".
מה היה הרעיון שהוביל אותך בתחילת הדרך? האם השתנה?
"עצם זה שאני ילדה נצחית וההבנה שיש בי את היכולת להקשיב ולהכיל את האחר מבלי לשפוט, לשמחתי זה לא השתנה".
מה הלקח הראשון שלמדת? והאחרון?
"לא לקח שלי, אבל חייבים לטפל לאלתר בכל נושא החרמות לעשות משהו עם הילדים ה"שקופים", לבי יוצא אליהם, אני לא יכולה להישאר אדישה אליהם, ומודה שאני לא".
איזה פידבק קיבלת מתושבים וגורמים שונים בעיר?
"כיף לקבל תגובות מההורים ויותר מזה הודעות מהמתאמנים על עוד הצלחה שקצרו בדרך ועוד התמודדות שצלחו, זו ללא ספק הפריה הדדית".
ספרי על החיבור שלך לעיר.
"נולדתי בעיר, בעבר תמיד רציתי לברוח למקומות שקטים אך חזרתי, יש לי חיבור לעיר ולא מהמקום של עיר ללא הפסקה ובילויים, אלא ממקום של ביטחון ובוודאי כשהמשפחה האהובה שלי סביבי".
מה הבנת על לקוחות במרוצת השנים?
"שההורים חייבים לעבור תהליך ולא רק הילדים ובנוסף שבנים ובנות מביעים תסכול ורגשות בדרך שונה בגיל ההתבגרות, כך זה לפחות אצלי בקליניקה".
איך את מאזנת בין תחום העיסוק לחיים האישיים שלך?
"אני יושבת הרבה עם עצמי וכותבת, עושה ספורט, בשנת הקורונה למדתי שחייה ושפות. זמן עם המשפחה שלי הוא התרפיה שלי, במיוחד עם הבנים שלי".
תארי את לוח הזמנים של יום ממוצע שלך.
"בבוקר אני הולכת לבית הספר ועובדת עם תלמידיי האהובים עד הצהריים, כשמגיעה הביתה, אני מארגנת את פגישות האימון. בנוסף אני מעבירה שיעורים בהוראה מותאמת. בערב זמן ספורט לנפש ואז עם עצמי או עם המשפחה ".
איך השפיע עליך משבר הקורונה?
"מבידוד לבידוד, לא קיבלתי מתאמנים לביתי השנה. שיווקתי את שני ספרי ילדים שכתבתי, האחד 'חלום של מחשבות' על ילד שמתמודד עם מחשבות שליליות בצורת חלום ואימו עוזרת לו בדרכים יצירתיות. השני נקרא 'מר קשב ואדון ריכוז' והוא על ילד שמתמודד עם בעיות קשב וריכוז שמופיעות כשתי דמויות שמתיידדות אתו ועוזרות לו להתמודד בחיי היומיום. הספרים הם הבייבי שלי והתגובות עליהם מחממות את ליבי".
מתי את מרגישה הכי הרבה סיפוק מהעבודה?
"במהלך האימון כשהמתאמן משתף אותי בחוויות השבוע וכיצד צלח את המשימה שסיכמנו עליה בפגישה הקודמת. זה חד משמעית הסיפוק שלי".
למי את מרגישה חוב של תודה על הצלחתך?
"להוריי שלימדו אותי ערכים מהם ולילדים שלי, עברנו מסע ארוך ומפותל ולמדתי המון דרך התמודדות שלהם. כיום כשהם כבר גדולים, מרגש אותי כשהם משקפים לי איזו אמא אני עבורם".
ספרי לנו משהו שרק מי שקרוב אליך יודע.
"שאני מתחרטת על כך שלא הבאתי עוד ילדים. אני אוהבת ילדים ואני חושבת שאחת כמוני הייתה צריכה לחיות כמשפחה מרובת ילדים. בקורונה הרגשתי את זה מאוד".
תני טיפ אחד לאנשים שרוצים להתחיל בתחום שלך.
"אם אינכם מחוברים לעולם הילדים באופן עמוק וכזה שמבין את נפשם, אל תיכנסו לתחום שהרי בכדי לגעת בנפש בפרט של ילד צריך אחריות מאוד גדולה והכי חשוב, עיברו תהליך בעצמכם".
איפה את חולמת להיות בעוד 10 שנים?
"החלום שלי הוא להקים מקום שהוא פתוח לבני נוער שבאים ומוצאים מפלט, לשבת, להקשיב ולהעביר את הזמן באופן איכותי ומעצים. שיהיה להם כמו בית, פלא של בית".
פרטים ליצירת קשר:
רונית רונה כהן
052-3288239
פורסם לראשונה: 10:31, 16.06.21
