מציל נפש אחד: הלוחם רס"ר במיל' ידידיה בלוך ז"ל השתתף בקרבות קשים בדרום לבנון, עד שנפצע באורח קשה באחד מהם. לאחר ימים ספורים נפטר בדרום לבנון בגיל 31 והותיר אחריו אשה בהריון, הורים ושבעה אחים. ואיבריו נתרמו בבית החולים שניידר בפתח תקוה לשישה חולים, בהם ילד בן 9 - איתן קניגר בן התשע, תלמיד כיתה ד' בבית חינוך "רימון" בכפר יונה: "אתה כמו אח שלי".
קניגר בן התשע חלה בסרטן כבד מורכב והיה זקוק להשתלה. אימו, עינת קניגר, רכזת מקצוע ההיסטוריה בבית הספר השש שנתי איש שלום, עשתה את כל המאמצים למצוא תורם, אך קרובי המשפחה לא נמצאו מתאימים, וחייו של איתן היו בסכנה.
קראו גם:
עינת קניגר: "שלישי, 30 באוקטובר, חוזרים מביקורת בשניידר. הרופאים מתלבטים אם יהיה ניתוח ויימצא כבד ממועמד חי או שצריך עוד טיפול כימו, שאולי יחזיק את איתן עד שיימצא, אם בכלל יעזור. מחייכת ומחבקת כשאני לידו, לא מראה את הדאגה והמתח שקורעים אותי מבפנים. כשהוא יוצא מחדר הרופאה האונקולוגית, אני נשברת ובוכה, מה יקרה אם לא יימצא כבד? מה יקרה אם הכימו לא יעזור והסרטן יחליט להתפרץ יותר? לאף אחד אין תשובות, מביטים בי ומבקשים לחזק.
"חזרנו הביתה וכל הדרך מסתירה דמעות. לא הספקנו להיות יותר משעה בבית, וטלפון... תחזרו מהר, יש כבד, יש ניתוח.
"שלושה וחצי שבועות מאותה ההודעה, מאותו הניתוח. שבוע בטיפול נמרץ ועוד שבועיים וחצי במחלקה. אם חשבתי עד עכשיו שיש לי ילד גיבור, אז השבועות האלו הוכיחו איזה גיבור על הוא! ילד פלא מדהים, בוגר ומבין. ילד של הבנה וחקירה, ילד עם כוחות פנימיים שלא ידעתי שבכלל קיימים.
"בדרך החדשה הזו שיצאנו אליה פגשנו אנשים מקסימים ונפלאים, שהיו שם, שהושיטו יד, שחיבקו, שעזרו. אנשים שאנחנו בכלל לא הכרנו לפני כן, וכאלו שהיו סביבנו ופשוט התבלטו בשותפות ובחום שהרעיפו. אנשים רבים שהפכו חלק מהמשפחה הקטנטנה שלנו ולעד ילוו אותנו. אם אתחיל למנות שמות, זו תהיה רשימה ארוכה ארוכה ובטוח אשכח מישהו... אז אתם יודעים מי אתם ושאתם חלק מהבית הזה שלנו.
"אז לכם, רציתי לומר - פשוט תודה! אין תחושה טובה יותר, מלדעת שאתה עטוף ונאהב. תודה שאתם שם, תודה. ומשפחה אחת, מיוחדת במינה, שעוד תהפוך לחלק מאיתנו, משפחה שבכאב הגדול שלה העניקה לאיתן שלי חיים פעם שנייה, משפחת בלוך היקרה, משפחתו של ידידיה ז"ל, שלעד יהיה חלק מאיתן. משפחה יקרה שתודה לעולם לא תספיק".
בסרטון מרגש מבית החולים, הודה לו איתן: "למי שלא יודע, הכבד שלי היה של חייל שקראו לו ידידיה. אני מאוד פחדתי מהניתוח, אבל הצלחתי לעבור את זה - בזכותך ידידיה ששם בשמיים. אני מאוד מעריך אותך ומבחינתי אתה כמו אח".