הביטוח הלאומי ניסה לטעון כי הקטטה פרצה על רקע סכסוך אישי ולכן אין המדובר בפגיעה שאירעה תוך כדי ועקב העבודה, אך טענה זו נדחתה תוך קביעה שתפקידו של מציל ים אינה רק "להציל" אלא אף "להגן" על באי חוף הים וכי הפציעה אירעה תוך כדי ועקב העבודה.
סקירה משפטית באדיבות מה שמגיע
המציל הגן על חברתו בחוף והוכה על ידי צעירים
התובע עבד כמציל ים בחוף ים ביפו. באחד הימים הגיעה חברתו בסמוך למועד סיום עבודתו בשעה 17:00 והמתינה לו בשטח החול ליד סוכת המציל.
לפתע הגיחו מספר צעירים בני מיעוטים רכובים על אופניים חשמליים לכיוון חברתו של המציל ותוך שהם מקיפים אותה מכל הכיוונים, קיללו אותה והציעו לה לקיים עימם יחסי מין.
המציל ניגש אליהם מיד ודרש מהם לעזוב את המקום והצעירים אכן התרחקו אך התיישבו והמתינו, כך הסתבר, בסמוך לסוכת המציל.
כאשר התכוון המציל לעזוב את החוף, התקרבו אליו הצעירים ודרשו ממנו כי יאפשר להם לאנוס את חברתו (כך ממש) כאשר המציל בתגובה איים כי יתקשר למשטרה, אך זה לא הועיל והצעירים המשיכו לקלל ולהתריס כלפי המציל, עד אשר אחד מהם הרים סלע והטיח אותו בברכו של המציל.
המציל עוד הספיק לרדוף אחרי הצעיר שהיכה אותו ותפס אותו עד אשר הגיעו כוחות משטרה ומד"א למקום.
המציל טען כי פגיעתו אירעה בשל עבודתו
המציל טען, באמצעות עורך דין תאונות עבודה כי החתמת כרטיס הנוכחות שלו בסיום יום העבודה, אינה מסיימת את עבודתו כמציל מאחר ובין היתר, כל עוד הוא מצוי בחוף הים הוא מחויב בהגשת עזרה לכל באי החוף בדיוק כפי שאם היה רואה אדם טובע למשל לאחר השעה 17:00 היה מגיש לו סיוע.
הגדרת תפקיד מציל ים הינה רחבה הרבה יותר ואינה מוגבלת רק להצלת אנשים מטביעה, אלא אף לסייע באופן אקטיבי למי שמותקף או מוטרד בצורה כזו או אחרת בחוף הים.
הביטוח הלאומי דחה את תביעת המציל להכרה בתאונת עבודה
הביטוח הלאומי טען, כי פגיעת המציל נגרמה במהלך קטטה שפרצה על רקע סכסוך אישי ולכן, אינה קשורה לעבודתו של המציל כמציל ים ולא נגרמה עקב עבודתו זו.
נטען, כי המציל עשה בחירה אישית לסכן את עצמו עבור חברתו ולכן אין המדובר ב"פגיעה בעבודה".
בית הדין קבע – כי אף הגנה על באי החוף מהווה חלק מעבודת המציל
בית הדין קיבל את תביעת המציל כי פגיעתו מהווה תאונת עבודה ובין היתר, מאחר :
1. גרסת המציל נתמכה במסמכים הרפואיים שצירף לתביעתו.
2. עבודת המציל אכן אינה מוגבלת רק להצלת אנשים מטביעה וכוללת גם הגנה על באי החוף והגשת סיוע לכל מי שמוטרד או מותקף בו.
3. הביטוח הלאומי לא הצליח להראות כי הקטטה פרצה על רקע של סכסוך אישי שכן, לא נטען (ובלאו הכי לא הוכח) כי המציל הכיר את הצעירים או היה מצוי בסכסוך כשלהו עם מי מהם.
4. פציעת המציל אירעה תוך כדי עבודתו ואף עקב עבודתו שאם לא היה חש מחויב מתוקף עבודתו להגן על אדם המצוי בסכנה כלשהי (ואין חשיבות לזהותו של האדם), הרי שלא היה נפצע.
עו"ד דוד סער, מבכירי עורכי הדין בתחום ביטוח לאומי ונזקי גוף, מסביר את ההשלכה הרחבה של פסק הדין:
"המקרה הזה מדגיש שבית הדין בוחן את מהות העבודה ולא רק את האירוע הספציפי. כאשר תפקיד כולל אחריות לציבור - כמו עבודת מציל - גם אירועים שנראים במבט ראשון כעימות אישי עשויים להתברר כחלק בלתי נפרד ממילוי העבודה. זהו עיקרון חשוב שמרחיב את ההגנה על עובדים במקצועות שבהם הגבולות אינם תמיד ברורים."
נראה, כי גם במקרים בהם לא ניתן היה להעלות על הדעת שיוכרו כתאונות עבודה שיזכו את הנפגע בקבלת דמי פגיעה ועוד קצבאות והטבות, מנסה בית הדין (לעיתים אף תוך לוליינות משפטית מרתקת) להרחיב את הגדרת "תאונת עבודה" וללכת לקראת העובד.
*לקריאת פסק הדין המלא ראו: 43974-11-21.
מוגש מטעם: פורטל מה שמגיע
