הכל התחיל בטיסה לספרד. שחר מאיר ואוהד פרג', חברי ילדות מכפר יונה, נסעו במהלך שירותם הצבאי לחופשה קצרה. בין טיול לטיול השניים נכנסו למסעדות וניסו כמה שיותר מטעמים. בעיקר שבה את לבם המטבח המקסיקני.
כשחזרו לישראל החליטו כי בבוא היום, כשישתחררו מהצבא, יביאו את המנות שטעמו בספרד אל השולחן הישראלי.
החליטו – וביצעו. לפני שנה פתחו השניים את "רפידוס", במתחם Y Center בנתניה, דיינר מקסיקני ראשון בעיר. הקונספט הוא בדיוק זה שחלמו עליו במהלך הטיול: מנות מקסיקניות מוכרות עם טאץ' מקומי. התגובות נלהבות. המקום הפך ללהיט ומושך אליו בליינים מכל רחבי הארץ.
לגדול יחד
הם חברים במשך שנים רבות, עוד מהתקופה בה למדו יחד בתיכון "איש שלום" בכפר יונה. "גדלנו יחד", מספר מאיר. "יש לנו את אותם תחביבים שזה כדורגל, מסעדות ומסיבות, ואפילו טיילנו יחד במהלך הצבא, למרות שאוהד שירת בשריון ואני כטבח''. למעשה, התקופה של שחר בצבא כטבח ביחידה מובחרת, היא ההכשרה הקולינרית היחידה שיש לשניים.
מאיפה מגיע החיבור למטבח המקסיקני?
"רק מהטיול שעשינו בזמן הצבא. טסנו יחד לספרד ושם נחשפנו למטבח הזה והתאהבנו כי טיילנו שם בכמה אזורים שהגישו את המנות האלו. זה תפס אותנו, גם את העין וגם את הבטן. הרגשנו שזה המטבח שצריך לחשוף לקהל הישראלי, עם האווירה הזו שהיא סקסית, צעירה ומודרנית, ולכן החלטנו להגשים את החלום הזה יום אחד, אחרי הצבא, לבשל אוכל מקסיקני. ברור שלא חשבנו לפתוח מסעדה מקסיקנית כל כך מהר, אבל החלום התחיל בטיול הזה".
שחר ואוהד מספרים שמה שזירז את ההחלטה לפתוח מסעדה, הייתה דווקא מגיפת הקורונה שקירבה אותם לסירים ולמחבתות.
"בתקופת הקורונה אני ואוהד התחלנו לעשות משלוחים של אוכל מקסיקני-אמריקני בכפר יונה", מספר שחר. "פשוט עמדנו במטבח ויצרנו מנות, החל מצ'יפס בצבעים ועד טורטיה קראנצ'ית, וזה הלך לנו בטירוף כך שהתחברנו לחברת שליחויות ועשינו משלוחים גם בעצמנו".
"מה שהכי הצליח היה הקראנץ' ראפ עם צ'יפס בצד או נאצ'וס", מוסיף אוהד. לדבריו, ברגע שהביקוש של הלקוחות למנה עלה, הם הבינו שעלו על משהו.
אז למה לגדול ולפתוח מסעדה?
שחר: "כי הרחוב שלנו הפך למתחם דרייב אין של אנשים שבאו לאסוף את האוכל וזה כבר ממש הפריע לשכנים וגם למשפחה שלנו, עבדנו מהבית, מהמטבח הביתי. לא יכולנו לעמוד בזה, כי היו ממש הרבה הזמנות".
אוהד: "זאת הייתה הנקודה בה הבנו שאנחנו צריכים מקום שיהיה קרוב לא רק לבית שלנו, אלא גם ללקוחות, לכן חיפשנו מיקום שיכול להתאים לנו, וככה הגענו ליכין סנטר בפולג. ברגע שמצאנו את המקום המתאים שיפצנו, טעמנו, עשינו בחינות והתאמות וככה בעצם הקמנו מאפס את ה'רפידוס', שנולד בגלל המנה שלנו הקראנץ' ראפ".
מה כל כך מיוחד במנה הזו?
שחר: "זה משהו אחר. קראנץ' ראפ אבל עם תוספות מטורפות כמו אסאדו מפורק, אמפנדס, נאצ'וס ועוד מנות שמצטרפות לחגיגה הזו של מנת קונספט שהיא חדשה בתחום הזה של האוכל המקסיקני. נכון שיש דברים דומים, אבל אף אחד לא לקח את המנה הזו לאיפה שאנחנו לקחנו אותה, מבחינת כמויות, טעמים, הידוק של המנה. והתגובות בהתאם".
הקטע שלנו
למה "רפידוס" ולא שם ישראלי קליט?
שחר: "רפידוס זה אוכל מהיר. חיפשנו שם שמתאים למה שאנחנו עושים שזה טורטייה מהירה. הרעיון של המקום שלנו זה בעצם להנגיש את כל הקטע הזה של הראפים, הטורטיות והאוכל הזה. משום מה הקונספט הזה של מסעדות מקסיקניות לא הצליח פה עדיין. אני לא זוכר טירוף כזה של טורטיות כמו פה. בתכל'ס זו לא איזה טורטיה רגילה שאני מגיש אותה עם מילוי, אלא יש לה את הקטע שלנו שמבדל אותה מהאחרות. היא מגניבה, חדשנית, מקורית וקראנצ'ית".
לא חששתם לפתוח עסק כזה בלי הכשרה קולינרית?
אוהד: "בשביל זה עשינו את הפיילוט בכפר יונה. ככה התחלנו וראינו שהמוצר טוב ואנשים אוהבים. בנוסף, לפני זה עבדנו במסעדות אחרות, היינו ברמנים, מלצרים, אחראי משמרת וגם עבדנו באולמות אירועים".
איך קיבלו אתכם בנתניה, ועוד עם מקום לא כשר?
שחר: "לנו זה מרגיש שאנחנו רק גדלים וזה מתבטא בכמות המשלוחים והלקוחות שמגיעים אלינו למסעדה לאכול. יש לנו באמת ימים מטורפים כמו חמישי ושבת שהמסעדה מלאה וזה הכי כיף בעולם. גם לקוחות חוזרים אלינו. אני חושב שבגלל זה אנחנו לא מפחדים לגדול ואנחנו נמנף את הדבר הזה הלאה. חוץ מזה שיש בנתניה אוכלוסייה שכן מחפשת את מה שאנחנו מציעים, בעיקר באזור שלנו בקריית השרון, עיר ימים ופולג".
אוהד: "ידענו מי הקהל שלנו, קהל צעיר שרעב למשהו צעיר. בצהריים יש לנו את עובדי ההיי טק, וזה אומר שהמסעדה שלנו מלאה מ-12 בצהריים ועד הלילה. יש דרישה מטורפת למה שאנחנו מגישים. חשוב להבהיר כי כשעבדנו במסעדות באזור ראינו מי הקהל ומה הוא אוהב ולכן באנו מוכנים לזה. כיוונו לאוכלוסייה שמחפשת משהו חדש".
ברגע שתיכנסו ל"רפידוס" תשכחו שאתם בנתניה. המסעדה מעוצבת כמו דיינר אמריקאי עם כסאות אדומים, פריטי וינטג', תקליטים, תמונות של דולי פרטון ואלביס פרסלי ודמויות מקסיקניות. מוזיקה קצבית מנוגנת ברקע כל היום.
"פתחנו את רפידוס אחרי שבאמת חיפשנו מקום שיתאים לווייב שאנחנו רוצים להעביר, שהוא ווייב צעיר, קליל, ממש כמו המנות שלנו, ולכן העובדים שלנו אנרגטיים, חייכנים ומסבירי פנים, הם אלו שמכניסים את הלקוחות שלנו לקטע הזה של מסעדה קלילה", מסביר מאיר.
מאיפה המימון?
"גייסנו את המשפחה והבנק לטובת פתיחת המסעדה. ברור שזה לא קרה מיד אחרי הצבא, כי אז הייתה הקורונה, אבל שנינו חסכנו כסף ובאנו מוכנים לזה. בנוסף, כיום כבר לא צריך להשקיע מיליונים בשביל לפתוח מסעדה. אם אנשים יודעים לעשות סקר שוק ולנתח את הדברים אז עלויות ההקמה הן לא גרנדיוזיות כמו שהיו פעם".
מה צופן העתיד ל"רפידוס"?
אוהד: "אנחנו מחפשים מקומות נוספים להתרחב אליהם. יש לנו תוכניות להמשיך להתרחב לדרום השרון, הרצליה, כפר סבא ורעננה. אנחנו מתכננים בשנה הבאה לפתוח עוד סניף אם הכל ילך כמתוכנן. המטרה שלנו היא להפוך לרשת מקסיקנית-אמריקנית".
אם תהפכו לרשת לא תאבדו את הייחודיות?
"אנחנו לא מפחדים לגדול. אנחנו כן רואים את התגובות, הביקוש והפידבקים והם רק גורמים לנו לרצות לספק לעוד אנשים את המוצר הזה".
קראו גם:
אז מהו סוד הקראנץ' רול? ניסינו לפצח:
הקראנצ' רול הוא טורטייה גדולה ועליה בצק תירס שמפריד בין הבשר העסיסי לירקות ולתוספות לבחירה, שעוברת דרך טוסטר דו צדדי.
"אנחנו משחקים איתה בכמה וורסיות כמו המקסיקנית שהיא עם טעמים חזקים וחריפים או בגרסה האמריקאית שכוללת קורנביף או גבינות. הלקוח בוחר את הראפ שהוא רוצה, כשיש גם אופציה צמחונית, ויש את הצ'יפס הצבעוני שלנו - האדום עם פפריקה והירוק עם עשבי תיבול".
