יחסיהם של בני זוג שנמצאים בקשר רומנטי מזה זמן רב, הגיעו לאחרונה לפרשת דרכים.
הסיבה: רצונה של האישה להביא ילדים לעולם, כל עוד היא עדיין יכולה, אלא שבן זוגה, שטען בפניה בעבר כי הוא אל-הורי סירב לכך בכל תוקף. השניים הגיעו אליי רגע לפני שעמדו להינשא, ולאחר ששוחחתי עמם הם הגיעו לסיכום יוצא דופן.
"אנחנו יוצאים יחד כבר כמה שנים, נהנים מאוד האחד עם השנייה, ולאחרונה החלטנו למסד את הקשר בינינו", סיפרה לי האישה. "התחלנו לדבר על החתונה ועל המשמעות שלה לחיים שלנו ואז העליתי את נושא הילדים.
"מאחר ואני בשנות הארבעים לחיי, אמרתי לבן זוגי שאני ממש רוצה ילדים כי עוד מעט כבר לא אוכל. הסברתי לו גם, שחוץ מזה שאנחנו יכולים ליהנות מילד או מילדה, יהיה בעוד כמה שנים, כשנזדקן, מישהו שיוכל לדאוג לנו, אבל לצערי נתקלתי בחומה בצורה.
"הוא אמר לי בעבר שהוא לא מעוניין בילדים אבל חשבתי שאולי דעתו תשתנה עם הזמן. כשניסיתי לשכנע אותו בפעם האחרונה הוא ענה לי, 'כיף לנו יחד, אנחנו נהנים, יוצאים לבלות, טסים לחו"ל, מפתחים קריירות יפות, למה אני צריך עוד גורם במשוואה שיקשה עלינו וישאב מאיתנו זמן והרבה אנרגיות? את דואגת לעתיד? יהיה לנו מספיק כסף בשביל מטפל או מטפלת ויש לנו קרובי משפחה אחרים".
במהלך השיחות עמם, הבנתי עד כמה רצונה של האישה גדול, אך יחד עם זאת, סירובו של בן הזוג היה גדול לא פחות. בשלב כלשהו פניתי לגבר והצעתי כי במידה והוא לא מעוניין לטפל בילד, הוא רק יממן את העלויות הכרוכות בגידולו.
קראו גם:
הוא הסכים לכך בתנאי שהם חותמים על הסכם לחיים משותפים לפני נישואין, לפיו הוא אכן יישא בהוצאות הכרוכות בגידול הילד אך לא יעשה דבר מבין המטלות השוטפות - לא יחליף חיתולים, לא יאכיל, לא יקלח, לא ירדים אותו, לא ייקח אותו במידה ויצטרך וכו'.
מרוב כמיהתה להפוך לאמא, האישה ששמעה את הצעתי ואת התנאים שהציב בעלה לעתיד, הסכימה לכך ואמרה לבן זוגה: "לפני שהכרנו, כבר חשבתי להפוך לאם חד הורית ולגדל ילדים לבד, ככה זה לפחות יהיה איתך".
בכך למעשה תמה הסאגה ובימים האחרונים חתמו הצדדים על ההסכם לשביעות רצונם.
