ניתוח מוח נשמע לרבים כמו מוצא אחרון ובמובנים רבים הוא באמת כזה, אך עבור חולי פרקינסון ואפילפסיה קשים, שכבר ניסו לשלוט בתסמיני המחלה בתרופות שונות, מדובר על חזרה לחיים נורמטיביים של ממש.
ניתוח Deep Brain Stimulation, או בקיצור DBS, החזיר את התקווה עבור אותם חולים שתרופות כבר לא סייעו בשליטה על מחלתם, ובמסגרתו מושתלת אלקטרודה בעומק המוח המחוברת לקוצב תת עורי שמפעיל אותה על ידי שליחת אותות חשמליים.
3 צפייה בגלריה
זוג מבוגרים
זוג מבוגרים
הניתוח מאפשר לחזור להנאות החיים
(צילום המחשה: shutterstock, by goodluz)
מדובר על טיפול חדשני הניתן לבעלי הפרעות נוירולוגיות שונות שרק מעטים מבצעים בישראל, ובבית החולים בילינסון הוא מתבצע על ידי ד"ר עידית תמיר, מנהלת היחידה לנוירוכירורגיה תפקודית.
אז מתי בעצם כדאי להתחיל לחשוב על ניתוח מוח?
ניתוח ה-DBS נעשה במטופלים הסובלים מהפרעות תנועה או אפילפסיה. "ברוב המקרים חולי אפילפסיה יצליחו לחיות ללא התקפים כלל בעזרת תרופות, אבל כשהם לא מצליחים לעשות זאת זהו השלב להתחיל לחשוב על ניתוח כדי להגיע לשליטה מקסימלית בהתקפים", מסבירה ד"ר תמיר.
היא מספרת שכשמטופלים עם אפילפסיה ממשיכים לסבול מהתקפים חוזרים הם לא מצליחים לשמור על מצב תפקודי סביר ואיכות חיים טובה באמצעות תרופות בלבד, הזכרון והיכולת הקוגניטיבית שלהם יורדת, ואז הם מאבדים מהתפקודיות שלהם.
גם חולי פרקינסון, בשלב מסוים של הטיפול התרופתי, חווים שעות רבות ביום בהם התרופות לא משפיעות מספיק או גורמות לתופעות לוואי, והגוף קפוא, נוקשה, איטי, ורועד.
אז הם מתחילים לוותר לעצמם: "חלק מהם יוותרו על עבודה ועל בילויים, חלק על יציאה לאירועים ועם הילדים, חלק על רישיון נהיגה, לאט לאט הם יוצאים מיותר ויותר מעגלים חברתיים, משפחתיים ותעסוקתיים בהם היו מעורבים, והבדידות משתלטת. המטרה שלנו בניתוח היא לתפוס את הרגע הזה לפני שמוותרים על הכול, כדי לאפשר להם, באמצעות הניתוח, לא לאבד את כל אלה. לחזור לנהוג, לעבוד, לבלות, להיפגש, ולאהוב, ולחיות יותר בקלות לצד המחלה".
3 צפייה בגלריה
ד"ר עידית תמיר
ד"ר עידית תמיר
ד"ר עידית תמיר
(צילום: המרכז הרפואי רבין)
לדברי ד"ר תמיר השיפור באיכות החיים בעקבות הניתוח הינו משמעותי מאוד, וכמעט ודאי, והסיכונים שבניתוח נמוכים, כאשר הוא מתבצע באופן מקצועי. מדובר על ניתוח מורכב ביותר שמצריך שנים רבות של הכשרה.
"ישנם נוירוכירורגים בודדים בארץ אשר יודעים לבצע את הניתוח, מדובר בהתמקצעות מיוחדת הדורשת ראיה מרחבית, דיוק רב, והבנה של אותות חשמליים. אני משלבת את הידע והניסיון שלי במחקר מדעי המוח לצורך רישום הפעילות המוחית בזמן הניתוח. זה עוזר לי להשתיל את האלקטרודה המוחית באופן מדויק במטרה. הצלחת הניתוח והסיכוי לסיבוכים ותופעות לוואי תלויה מאוד ביכולת הדיוק של המנתח/ת", מסבירה תמיר.
השיפור הוא מיידי לאחר הניתוח?
"תלוי במחלה. בפרקינסון בדרך כלל רואים שיפור מיידי אחרי הניתוח בהליכה, בתנועתיות, ברעד. אנחנו מפעילים את הקוצב בשלב הראשון על אש קטנה ולאט לאט מעלים את העוצמה. באפילפסיה, האפקט של הקוצב הולך ומתעצם עם הזמן, והשלטה בהתקפים הולכת וגדלה, אפילו 5 שנים אחרי הניתוח".
וכיצד הניתוח מתבצע?
"בניתוח מבוצעת החדרה של אלקטרודה בעובי של ספגטי אל עומק המוח באמצעות פתח קטן בגולגולת, ותוך שימוש במערכת ניווט מתקדמת דמוית GPS. האלקטרודה אז מועברת מתחת לעור וללא צורך בחתך נוסף, ומחוברת אל הקוצב המושתל מתחת לעור בחזה".
החולה צריך להיות ער בזמן הניתוח?
במטופלים עם הפרעות תנועה, המטופל מתבקש להיות ער חלק מהניתוח, ונדרש ממנו שיתוף פעולה, על מנת להבטיח שהאלקטרודה תגיע למטרה באופן מדויק. בבילינסון, אנו עושים את רוב הניתוח בטשטוש".
ד"ר תמיר מסבירה שלמרות שהיסטורית הניתוח נעשה בערות מלאה, בבילינסון בודקים כעת במסגרת מחקר אפשרות לבצע את כל הניתוח בטשטוש, ללא צורך להיות ער במהלך הניתוח. תוצאות ראשוניות מהמחקר מראות כי גם תחת טשטוש ניתן לקבל את אותו דיוק בהשתלת האלקטרודה, ובכך לשפר את חוויית הניתוח עבור המטופל.
ומה לגבי אפשרות של צריבה במקום אלקטרודות?
"שנים רבות היו מבוצעים ניתוחים לצריבה (אבלציה) ממוקדת של רקמת מוח לצורך טיפול בתסמינים של רעד במחלת הפרקינסון וברעד ראשוני. הצריבה יוצרת נזק מוחי בלתי הפיך, ועל כן ניתן לבצעה לרוב בצד אחד בלבד (ועל כן לקבל שיפור תסמיני רק בצד הנגדי של הגוף).
"ניתוחים אלו היו יעילים מאוד, אך גרמו לאחוז סיבוכים לא מבוטל. כיום, ניתן עדיין לבצע ניתוחי צריבה בשיטות חדשות כגון אולטרסאונד, אך אחוזי ההצלחה לאורך זמן נמוכים משמעותית מ- DBS, ההטבה התסמינית הינה מוגבלת לצד אחד בלבד, והסיכון לנזק נוירולוגי בלתי הפיך עדיין קיים.
"באפילפסיה, ניתוח הבחירה עד היום הינו הסרה (כריתה) של המוקד האפילפטי במוח, אשר לו התוצאות הטובות ביותר לשליטה בהתקפים האפילפטיים. יחד עם זאת, מטופלים רבים אינם מתאימים לביצוע ניתוח זה, עקב מעורבות של אזורי מוח חיוניים באזור המוקד האפילפטי, קיומם של יותר ממוקד אפילפטי אחד, או חוסר יכולת למקם את המוקד האפילפטי.
"אלו יכולים ליהנות מניתוח DBS אשר לא גורם לנזק לרקמת המוח, ומאפשר הפחתה של כ 70% בתדירות ההתקפים. התחום של ניתוחי האפילפסיה עובר כיום מהפכה והולך לכיוון של מינימום פלישה ונזק לרקמת המוח. לא רחוק היום לדעתי שניתוחי השתלת האלקטרודות ישתפרו ויחליפו לחלוטין את ניתוחי הכריתה הקלאסיים".

מהפכה בקשר בין בית החולים לקהילה

לצד החדשנות בתחום הניתוחי, גם שיתוף הפעולה בין המחלקה בבילינסון עם הקהילה מהווה כלי נהדר לשיפור השירות והזמינות לחולים ולרופאים והודות לו מטופלים רבים נחשפים לאפשרות לעבור את הניתוח החדשני, כך מסביר ד"ר שגיא הרנוף, מנהל המערך לנוירוכירורגיה בבית החולים בילינסון.
"אנו מקיימים קשרים כאלו עם מחוזות הכללית מצפון לדרום בפורמטים שונים בהצלחה ושביעות רצון גדולה. המחלקה מצידה מודעת לכך שהיא מחויבת בראש ובראשונה על רמת רפואה הגבוהה ביותר בארץ בצד שירות וזמינות מעולים".
לדבריו כל הרופאים מגוייסים לעניין, ושיתוף הפעולה המצויין מתקיים עם מחוז דן פ"ת בו קיימת מרפאה נוירוכירורגית בקניון קריית אונו של מוח ועקמות ועיוותים של עמוד השדרה לסירוגין.
"בנוסף, רופאי המחוז פונים בכל שאלה למייל מחלקתי בו רופאי המחלקה נותנים ייעוץ והכוונה. מנהל המחלקה ומנהלי היחידות במחלקה מעבירים הרצאות בחידושים וטכנולוגיות חדשות לרופאי המחוז".
"מדובר בטיפול מאוד חדשני שמשפר את איכות חייהם של חלק מהמטופלים עם אפילפסיה ופרקינסון ומגוון הפרעות אחר. בעבר לא הייתה לנו אפשרות לטיפול מן הסוג הזה לצורך איזון מחלתם", מסבירה ד"ר שגית פרינץ, מנהלת מרפאת נווה עוז של כללית בפתח תקוה, ומי ששימשה כסגנית המנהל הרפואי המחוזי.
3 צפייה בגלריה
ד"ר שגית פרינץ
ד"ר שגית פרינץ
ד"ר שגית פרינץ
(צילום: דוברות מחוז דן-פ"ת, כללית)
"הרופאים שלנו בקהילה מודעים לכך שכיום יש אפשרות להתייעץ עם נוירוכירורגיה והקשר הטוב מסייע לנו. ראוי לציין שיש תיאום מצוין בין כל מקצועות הנוירוכירורגיה השונים עם תשובה מאוד מהירה, תיאום תור והתאמת הטיפול למטופל. הנגישות היא מאוד גבוהה".
ד"ר פרינץ מוסיפה שלפני שנתיים החלו לעבוד במחוז על הנגשת שירותי הנוירוכירורגיה. "מדובר בנושא רגיש שקשור לניידות ועצמאות ולכן יש חשיבות בהנגשת השירות". כיום, כך היא מספרת, הטלפונים של מנהלי השירותים השונים בבית החולים נגישים עבור הרופאים בקהילה.
"לכל רופא יש אפשרות להתקשר ולהתייעץ והם זמינים מאוד. גם אני התייעצתי מספר פעמים, למשל במטופל עם מנינגיומה שגרמה ללחץ על רקמת המוח, התקשרתי וביקשתי שהרופא יראה את המטופל בהקדם. גם במקרה של התייעצות של מטופלת שקיבלה המלצה לניתוח בגלל שהייתה עם שבר בחוליה בעמוד השדרה ולאור גילה הצעיר הייתה זקוקה לייעוץ נוסף".
ד"ר פרינץ מספרת שכיום מטופלים יכולים להגיע עם הדמיות שכבר ביצעו ולראות את רופאי בית החולים בילינסון בקהילה. בתחום ההפרעות הנוירולוגיות קשת המטופלים שמגיעים למרפאות הנה רחבה. "אנחנו מדברים על גידולים, חלקם שפירים אבל כאלה שגורמים לפגיעה נוירולוגית, יש בעיות בכלי הדם שיכולות להיות דחופות, ויכול להיות לחץ מוגבר גם ללא גידולים. וכמובן שבנוסף שיש גם מקרי עמוד שדרה של פריצות דיסק או לחץ מקומי על חוט השדרה הגורם לבעיות ניידות".
מתי הרופא בקהילה מפנה לבית החולים?
"בשלבים מוקדמים, אנחנו יכולים במהירות להתייעץ עם רופאי בית החולים כיצד לעשות זאת, אם בכלל לעשות זאת. לא תמיד בטוח שניתוח יכול לשפר את הכאבים ולכן אנחנו בוחנים כל מקרה לגופו. ההתפתחות הדיגיטלית והקשר בין בית החולים ובין הקהילה מאוד חשוב ומסייע לנו במקרים של דחיפות רפואית לקבל מענה מהיר".
פורסם לראשונה: 17:20, 06.12.21