חודש המודעות לסרטן השד נגמר זה עתה, אך המומחים של שירותי בריאות כללית במחוז דן-פ"ת ובבית החולים בילינסון מזכירים שבדיקות הסקר נערכות לאורך כל השנה. נשים מעל גיל 50 מקבלות גלויה ממשרד הבריאות ונקראות לבצע בדיקות ממוגרפיה, ונשים מגיל 30 ומעלה צריכות להיות מודעות בעצמן לקבוע אחת לשנה תור לכירורג השד לביצוע בדיקה.
גילוי מוקדם הוא הגורם המרכזי בסיכויי נשים להירפא מהמחלה, כאשר סיכויי ההחלמה של נשים שאובחנו בשלב מוקדם עולה על 90%. במחוז דן-פ"ת בכללית, המטפל בכחצי מיליון מטופלות ומטופלים המתגוררים באזור גוש דן והמרכז.
הנשים המאובחנות עוברות "מסע" מקוצר במרחב השד המשותף למחוז עם בית החולים בילינסון. המסע נמשך מרגע ההגעה לבדיקות הסקר התקופתיות, דרך גילוי הממצא, הטיפול בבית החולים ועד המשך מעקב בקהילה, כאשר במרפאת רוטשילד בפתח תקוה הפנים הראשונות שהן פוגשים הם של ויויאן דהאן, מתאמת מרחב השד במחוז דן-פ"ת.
"אלינו מגיעות הנשים גם מכירורג השד, גם בזימון התורים לביצוע בדיקות הסקר מגיל 50 וגם נשים שמגיעות בלי תור. כל מטופלת היא עולם בפני עצמה והמטרה שלנו היא לחסוך מהן כמה שיותר חסמים בדרכן לקבלת שירות מהיר ומקצועי", מסבירה ויויאן דאהן, שעובדת בתפקידה כבר 34 שנים.
"אחרי ראיון אישי קצר המטופלת מגיעה לטכנאיות הממוגרפיה ואם נמצא ממצא אני מיד מתאמת לה תור לביצוע אולטרסאונד עם ביופסיה במכון מור או בבית החולים בילינסון. אנחנו ניגשים בעדינות למטופלות, הן יכולות להיות מאוד מבוהלות בשלב הזה ואנחנו דואגות שהן לא ייפלו בין הכיסאות".
1,300 ממוגרפיות בשנה
במכון הדימות רוטשילד של כללית בפתח תקוה מתבצעות כ-1,300 ממוגרפיות בשנה. סמדר לילו, הרנטגנאית המחוזית ומנהלת יחידת הממוגרפיה, מספרת שיש עליה של נשים שמגיעות לבצע את הבדיקות, בזכות מודעות וגם בזכות גידול האוכלוסייה הטבעי.
"גם גיל ביצוע הממוגרפיה הולך ויורד", מסבירה לילו, "אם בעבר היו אלה מטופלות בנות 50, היום יש כירורגים שממליצים לבצע את הבדיקה בגיל 45 וגם 40". היא גם מסבירה שהנגישות גדלה, ואם בעבר היו שתי ניידות ממוגרפיה בקהילה, הרי שכיום יש הרבה יותר והן מגיעות לקבוצות אוכלוסייה שחוות קשיי נגישות לביצוע הבדיקה החשובה.
לילו מספרת שהחשש של הנשים ניכר בכך שהן מודאגות. "יש גם נשים שלא יגיעו לבצע את הבדיקה בשל החשש, הן אומרות לעצמן שלא כואב להן ואין להן בעיה, אז למה להכניס ראש בריא למיטה חולה?" אומרת לילו ומסבירה שמה שמייחד את מכון הממוגרפיה ברוטשילד היא המעטפת שכל מטופלת מקבלת מרגע הכניסה למכון ועד לקבלת התוצאות.
"אחרי שמטופלת מקבלת תשובה ובמידה ויש ממצאים, אנחנו מלווים אותה במסגרת מרחב השד של המחוז – אם היא צריכה תור אנחנו נבצע אותו, ונדאג שהיא תגיע למקום הספציפי שהיא צריכה להגיע אליו, המענה מהיר וממוקד ואנחנו מאוד גאים כשאנחנו רואים את המטופלת חוזרת לביקורת כשהיא בריאה. מדובר בהליך מציל חיים!".
מירי נחמן, האחות המתאמת של המרחב, העובדת במרפאת רוטשילד של כללית, מספרת שעבורה התפקיד הוא סגירת מעגל בחיים. לאחר שחוותה על בשרה את מה שמשפחה עוברת כאשר אחד מבני המשפחה מתגלה כחולה, היא שמה לעצמה למטרה להיות כתובת עבור מטופלות, כדי להקל עליהן את הבירוקרטיה הרבה. "אני פוגשת את המטופלות ביום שהן מגיעות לביופסיה, אני יושבת איתן, שומעת אותן ומדריכה אותן, והן מקבלות ממני את הטלפון האישי שלי ואני זמינה עבורה לאורך כל ההליך", מסבירה נחמן.
"אני רואה את תפקידי כשליחות, הליווי הוא לא רק טכני אלא באמת להיות כתובת עבור המטופלת, היא יכולה לשאול שאלות, לדבר על הפחדים שלה ולבכות, זה גם חלק ממה שהיא עוברת וזה לא פחות חשוב", אומרת נחמן.
טיפולים חדשניים לסרטן השד
סרטן השד הוא אחד השכיחים בעולם בכלל ובישראל בפרט, וכל העת ישנם חידושים שמסייעים להגדיל את סיכויי הריפוי במטופלות השונות. פרופ' רינת ירושלמי משאלי, מנהלת היחידה לאונקולוגיה של השד במרכז דוידוף בבילינסון, מסבירה שבבדיקות הסקר צריך לשים לב לא רק לסיכום של הרנטגנולוג - האם יש או אין ממצא חשוד, אלא גם כיצד הוא מדרג את סמיכות השד. נשים עם שד סמיך נמצאות בסיכון של עד פי שישה לחלות בסרטן השד.
שד סמיך עלול למסך ממצא פתולוגי. במקרים של שד צפוף, צריך להוסיף בדיקת אולטרסאונד שדיים ולעיתים גם בדיקת MRI וזאת בכדי לוודא שהבדיקה אכן תקינה. אישה שמשוחחת עם הרופא המטפל על תוצאות בדיקות הדמיית השד, צריכה לשאול גם על נושא הצפיפות. לגנטיקה יש השפעה מכרעת בנושא סמיכות השד, אולם יש השפעה גם לגורמים סביבתיים כגון תזונה.
מה ניתן לספר על הסיכויים להבראה היום בהשוואה לעבר?
"אחוזי ההצלחה תלויים בשלב גילוי המחלה, ובסוג הסרטן השד", מסבירה פרופ' ירושלמי משאלי.
"ככל ששלב המחלה באבחון יהיה מוקדם יותר, הסיכוי לריפוי יהיה יותר גבוה. על פי דווחים עדכניים של משרד הבריאות, רק בכ-3.5 אחוז מהמקרים החדשים של סרטן השד, הגילוי של הממאירות בשד מלווה בגילוי של גרורות מהמחלה. במילים אחרות, במרבית המקרים כשנשים נפגשות לראשונה עם אונקולוג, ניתן להציע להן טיפול במגמת ריפוי. הישג זה הוא כמובן תוצאה בין היתר של תכנית הסקר שהונהגה במדינת ישראל וזוכה להיענות יוצאת דופן.
מחשבים מסלול מחדש
מה השינוי הבולט ביותר שרואים בטיפול בסרטן השד בשנים האחרונות?
"בעבר המסע של המטופלת התחיל בבירור אצל כירורג שד. היא הייתה עוברת ניתוח, וכשהייתה מתקבלת תשובה פתולוגית (המבחינה בין גידול שפיר לסרטני), המטופלת הייתה מופנית לאונקולוג כדי לקבל טיפול מונע", מסבירה פרופ' ירושלמי משאלי.
"כיום הטיפול הטרום ניתוחי מאפשר הקטנה של הגידול ולעיתים גם השמדה של תאים שהתפזרו לבלוטות הלימפה. צמצום הגידול מאפשר ניתוח קטן יותר הן בשד והן בבית השחי. בנוסף, קיימים פרוטוקולים המשלבים טיפולים מתקדמים שנכון להיום הוכחו רק בזמן שניתנו לפני הניתוח, כך שאישה שהולכת ישר לניתוח, לעיתים יכולה לפספס אופציה טיפולית מתקדמת. כמו כן, אסור לשכוח שההחלטה לגבי כריתה מלאה אל מול ניתוח משמר שד יכולה להיות תלויה בסטטוס נשאות למוטציה גנטית. הטיפול הטרום ניתוחי מאפשר את חלון הזמן הנדרש עד תום הבירור הגנטי לפני שמגיעים לניתוח".
ומה לגבי התרופות? האם יש תרופות חדשות?
"נשים מבקשות לדעת מה הסיכויים להחלמה וכיצד הטיפול שמוצע להן משפר את הסיכויים האלה. למעשה הטיפול הטרום ניתוחי מסייע לנו גם במתן תשובה לשאלה כל כך חשובה וטעונה זו. אנחנו יודעים שיש קשר בין התגובה לטיפול הטרום ניתוחי ובין הסיכויים להחלמה. במילים אחרות, ככל שהגידול הצטמצם יותר, הסיכויים להחלמה טובים יותר. מכאן יוצא שהיעלמות שלמה של הגידול היא המטרה שלנו.
"היעלמות מחלה במהלך הטיפול לא מבטלת את הניתוח בסוף התהליך. למעשה נוכל לאמוד את שארית המחלה רק אחרי שהכירורג ישלח את אזור הגידול למכון הפתולוגי לבדיקה. חשוב להבהיר – אין הכוונה שהכירורג השאיר חלק מהמחלה בגוף, אלא שהטיפול שהאישה קיבלה לא העלים את כל הגידול. במקרה כזה נציע לאישה טיפול נוסף שיפחית באופן משמעותי את סיכויי חזרת המחלה.
"קצרה היריעה מלספר על כל החידושים. האפשרויות הטיפוליות הן רבות ומגוונות ומשלבות טיפולים וותיקים מועילים וטיפולים חדשניים פורצי דרך. במקביל יש תרופות חדשות שמאפשרות נטרול של תופעות לוואי במסע אל הריפוי. זו הודעה משמחת למי שחלתה".
פורסם לראשונה: 19:00, 03.11.21
