"כל החברים שלי יכולים לחזור מתי שהם רוצים, בחצות או באמצע הלילה, ולהורים שלהם לא אכפת. הם לא מגבילים אותם, אלא סומכים עליהם. ואני? כל הזמן מקבל שיחות טלפון, כל הזמן חייב להיות מחובר לנייד עם אפליקציית 'מצא אותי'. העובדה שיודעים בדיוק איפה אני מגבילה לי את החופש, פשוט נמאס לי, גם מהמריבות האינסופיות על הנושא".
כך סיפר לי השבוע נער (15) בנוכחות הוריו, וניכר כי שורר מתח רב בין הצדדים. הוא הוסיף וסיפר כי "אני מבין שהם דואגים לי ורוצים את טובתי, אבל הדרך שלהם להראות זאת היא בבחינת 'אנחנו לא סומכים עליך'. הם חייבים להפנים שאני מספיק גדול ולא צריך שירדפו אחריי כמו ילד קטן".
הנער הנסער המשיך בשטף הדיבור והטיח בהוריו: "אתם ממשיכים להתנהג אליי כאילו אני עדיין ילד, ההתייחסות הזאת אף פעם לא הפסיקה. אתם כל הזמן מעירים לי, כועסים, מאיימים ולא נותנים לי להיות עצמאי. אפילו בשיחות הטלפון האישיות שלי אתם מתערבים. בחיים לא תהיה לי חברה, אם תמשיכו ככה".
להורים קשה לשחרר את ילדיהם, בעיקר נוכח ריבוי המקרים והסיפורים הקשים אליהם אנו נחשפים מדי יום הקשורים לבני נוער. הילדים, מנגד, רוצים יותר עצמאות ולהרגיש כי הוריהם סומכים עליהם.
חשוב לזכור כי אין כלל אחיד התקף לכולם. מה שמתאים למשפחה אחת לא חייב להתאים לאחרת. ההורים חייבים להבין שהתערבות אינה מעידה על מעורבות. להיפך, ההתערבות עלולה להרחיק אותם מעולמם של ילדיהם, שימצאו את הדרכים להמרות את פיהם מבלי שירגישו.
איך בכל זאת ניתן למצוא את שביל הזהב בין גבולות לעצמאות?
תהיו מאמנים ולא שחקנים. ההתנסות מאוד חשובה לילדים. תהיו שם, תחזקו, תעודדו, תעירו תזהירו, אבל תנו להם להתנסות וגם לטעות.
ככל שמתחילים בגיל צעיר יותר, הטעויות והנפילות קטנות יותר, והלמידה משמעותית יותר.
שבו עם המתבגרים לשיחה שבה כולם יהיו פנויים להקשיב אחד לשני. הקשיבו לאמירות שלהם, תשאלו שאלות ונסו לרדת לעומק ולהבין מה הם אומרים לכם.
אל תתנו פתרונות מיידיים. קחו את הזמן וחשבו על הדברים ותחזרו אליהם עם החלטותיכם.
מהרגע שהחלטתם, אתם חייבים לאכוף את ההחלטה. אל תתנו לשום אירוע לשבש זאת. למשל, אם קבעתם שעה שבה הם צריכים לחזור הביתה, הקפידו כי הדבר יתבצע כדי לא ליצור תקדים.
השתמשו בטכנולוגיות כדי להגן על הילדים, אבל הפעילו שיקול דעת והתחשבו בכבודם ובפרטיותם.
שוחחו ושתפו את ילדיכם המתבגרים בדברים שאתם שומעים, קל יותר לדבר על סיפורים של אחרים ומתוך השיחה תוכלו גם לתת עצות.
זכרו, ככל שנרגיל את הילדים לשיח משפחתי באופן קבוע מגיל צעיר, כך יהיה לנו קל יותר להמשיך ולנהל את השיחות הטעונות בגיל ההתבגרות.
