"אני רוצה להיות אופטימי אבל קשה לי. למרות שאני מאמין שאבי לוזון יעשה הכל כדי שזה לא יקרה, אני מפחד שזה מאוחר מדי".
כך אומר השבוע שלמה ("סולי") צמח (40), מסמליה הגדולים של מכבי פתח־תקוה, ששיחק במועדון בין השנים 2000-2009. למרות שימי הזוהר על הדשא מאחוריו, הוא עדיין משחק להנאתו בספורטינג תל אביב מליגה ב' ושומר על קשר עם חבריו ששיחקו איתו יחד במועדון נעוריו.
עכשיו הוא מתפנה לדבר על קבוצת נעוריו, הקריירה הארוכה, הכסף שמרוויחים בליגת העל, החזרה בתשובה והעבודה בסופרמרקט המשפחתי בשכונת הדר גנים. "בודדים מסתדרים בחיים מכדורגל", הוא אומר. "
יש כאלה שמצליחים למשל לקנות בית, אבל מה עם לחיות? רובם ככולם צריך לעבוד אחרי סיום הקריירה כדי להתפרנס".
"נהננו ובילינו"
צמח שלם לגמרי עם הקריירה שלו, בעיקר על ההחלטה לשחק בליגה הלאומית בסביבות גיל 30. "הכל היה מבחירה", הוא מסביר. "התחלתי לרדת ליגות כי חזרתי בתשובה, וזה התאים לי".
ספר איך התהליך התחיל?
"אחרי שעזבתי את מכבי פתח־תקוה עברתי לקריית שמונה, עליתי איתה ליגה, זכיתי בגביע הטוטו וסיימנו במקום הראשון בלאומית. הציעו לי חוזה מעניין עם אופציה לשלוש שנים, אבל הרגשתי שאני לא יכול.
קראו עוד>>>
"זה פגע לי בימי שישי והאימונים היו בשבת. היו גם נסיעות לבית מלון וזה לא התאים. בנוסף, נולד לי הבן הבכור והחלטתי שזהו - אני חוזר בתשובה. משם התחלתי להכיר את ליגה א".
הסכומים שהרווחת לאורך הקריירה לא סידרו אותך?
"מה סידרו? לא לעבוד כל החיים? אין כמעט דברים כאלה בישראל. מי שיגיד לך אחרת משקר. חיינו טוב, נהננו, בילינו וקנינו. ברוך השם גם חסכנו, אבל ברור שזה לא מספיק. נולדים ילדים ואתה כבר לא מרוויח את הסכומים שהרווחת. שחקן שפורש מתישהו יפתח עסק או יעבוד במקום כלשהו, אלא אם כן קוראים לך ערן זהבי שמרוויח סכומים אדירים".
אז ממה אתה מתפרנס היום?
"מנהל סופר של המשפחה בשכונת הדר גנים, אבל לא כבעל הבית".
עדיין מזהים אותך ברחוב?
"כן, ברוך השם. זה משהו שנשאר ותמיד עושה טוב".
אתה מאוד מזוהה עם מכבי פתח־תקוה. מה אתה אומר על מה שקורה שם?
"כאב לב, קשה. לא האמנתי בהתפטרות של גיא כי אני לא חושב שהוא הבעיה. מה שאני רואה זה אוי ואבוי".
מה זה אומר, ירידת ליגה?
"אני רוצה להיות אופטימי אבל קשה לי".
מה עשו שם לא נכון?
"אני לא יכול להצביע על משהו מסוים, אבל זה כדור שלג. אני מאמין שאם גיא לוזון היה נשאר, הוא היה מוציא אותם מהבוץ. מה שעשה לו הקהל היה לא לעניין. נכון שהוא מזוהה עם אבי, אבל אומר זאת בריש גלי - הוא שם את מכבי פתח־תקוה על המפה נקודה.
"התברכתי שזה היה הדור שלנו. עשינו איתו ניצחון גדול בבלגרד, עונה אחת סיימנו מקום שני, אחריה במקום השלישי והיינו הקבוצה הישראלית הראשונה שעלתה לשלב הבתים בליגה האירופאית. הוא עשה דברים גדולים".
השבת ואני
קשה להוציא ממנו את המשחק, ולכן הוא לא יודע מתי יתלה סופית את הנעליים. "אין לי מושג, זאת האמת", הוא אומר. "אני יושב עם האישה והמשפחה ואומרים לי: 'די, עד מתי תשחק? עד גיל שבעים'? אבל זאת מחלה בריאה. אני יותר מדי אוהב את הדשא".
אתה עדיין פתוח להצעות?
"לכדורגל כן. עד לפני שנה היו לי מלא, אבל אני מנהל סופר וזה לא פשוט. בנוסף, אני עסוק בגידול הילדים שלי בכל רמ"ח איברי ולא מוכן לוותר על שום לימודים ושיעורים. לכן אני לא פנוי לארבעה אימונים ומשחק בליגה א'. בגלל זה ירדתי לליגה ב', ששם זה שלושה אימונים בשבוע. אני הולך לשניים מהם אחרי ששנתיים הייתי הולך רק למשחקים".
מה עם אימון?
"יש לי תעודת מאמן, אבל לא פרו. אופיר לוזון כל הזמן מציע לי לאמן נערים במכבי פתח־תקוה ואנחנו בקשר ממש טוב. אבל זה לא מתאפשר לי גם בגלל השבת שהיא הכי חשובה לי. כנראה שאלך לאמן את קביליו יפו מתישהו, שאחרי מכבי פתח־תקוה הפכה גם היא לסוג של בית עבורי".
הרבה כדורגלנים מתנגדים למשחקים ואימונים בשבת. גם אתה?
"ברור. תראה את גבי קניקובסקי ממכבי תל אביב. למזלו למכבי אפשרות לממן לו בתי מלון, ולכן הוא יכול להגיע למשחקים בשבת. אבל לא כל אחד יכול להרשות לעצמו את החיים האלה. כנראה שלא פספסנו פה איזה מסי, אבל המון כישרונות כן".
אתה בקשר עם שחקני עבר ששיחקו איתך?
"כן, אני בקשר עם קובי רפואה, קובי גנון, אסי משיח, טל בן חיים, עומר דמארי וגם יובל אשכנזי שהוא מהדור החדש".
איזה תגובות אתה מקבל כשרואים אותך בסופר?
"אני נמצא במקום שבו אני אומר תודה לאל וגם משתכר טוב מאוד ברוך השם. האם מסתכלים עלי מוזר? ממש לא. אולי יש כאלה שעוברים מהצד ואומרים 'זה היה כדורגלן, תראה אותו היום'. אבל זה לא אמור להיות ככה כי באמת הכל טוב".
לסיום, מי האלופה ומי היורדות בסוף העונה?
"האלופה תהיה מכבי חיפה, קל. אני מקווה שהיורדות יהיו נוף הגליל והפועל ירושלים. את בית"ר ירושלים ואת מכבי פתח־תקוה הליגה הזאת צריכה, למרות שהכל יכול להיות".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
