הפועל פתח–תקוה חזרה לליגת העל. אז נכון, עדיין לא מדובר בקבוצת הגברים של העיר, אבל ההישג של הנשים מרשים לא פחות: שנה אחרי שירדה לליגה הלאומית שבה הקבוצה למקומה הטבעי בליגת העל.
"ברוך השם הבאתי מאמן עם צוות מקצועי טוב, ולמרות שהתחלנו את העונה בצורה לא הכי מוצלחת, ככל שעבר הזמן אז נכנסו למסלול ובהמשך הלך יותר בקלות", אומר היו"ר רפי סוברה, שנמצא בענף למעלה מ־25 שנה.
כעת הוא מתפנה לסכם את העונה יחד עם השחקנית המצטיינת של הקבוצה, שלו פולישוק, ומסביר מדוע כדורגל הנשים במדינה תקוע, מביע כעס על הטוטו ומספר לאיזה תקציב הוא זקוק כדי לעשות עונה מכובדת בליגת העל.
"להמשיך להשתפר"
"בסוף זה הכל עבודה קשה", אומרת פולישוק. "הנחישות והרצון שלנו הביאו את ההישג הזה. התאמנו עם המאמן צורי עטר ומאמן הכושר מוטי פרנץ באופן רציני מאוד, ובעיקר רצינו. צריך גם לדעת לפרגן להנהלה שלנו ולאנשי צוות שהשקיעו מאוד העונה".
מי שחקנית העונה שלכם?
פולישוק: "אני חושבת שסער ניסים הבלמית שלנו, שזאת גם השנה האחרונה שלה והיא פרשה עכשיו. אני חושבת שהיא נתנה את הלב. בכל משחק ואימון היא נתנה לנו ביטחון. היא אומנם לא הייתה הקפטנית אבל הרגשתי אותה כקפטנית לכל דבר".
קראו עוד>>>
סוברה: "אני חושב שהמאמן יכול לומר לך. כיו"ר יש לי חיבה לכמה שחקניות, אבל המאמן רואה את זה בעין יותר מקצועית ממני".
איך חגגתם את ההישג?
פולישוק: "אחרי המשחק הלכנו לשבת קצת ביחד וחגגנו את העלייה. נהיה גיבוש של סוף עונה וזה ממש כיף. מגיע לנו כי עבדנו על זה ממש קשה".
מה היעדים לשנה הבאה?
פולישוק: "קודם כל אני מקווה להמשיך להשתפר ולהתאמן יותר חזק. ליגת העל זו לא הליגה הלאומית מבחינת הרמה. כדי שנהיה מרוצים בסוף העונה הבאה קודם כל צריך להישאר בליגה. ברמה האישית אני רוצה לתת מעצמי את הכי טוב שאני יכולה".
סוברה: "התחלנו לאחרונה לעשות את כל המאמצים כדי להשיג ספונסרים ולהרים את התקציב כי עם מה שיש לנו כרגע קשה מאוד להתמודד. בנוסף, צריך להביא חמש זרות כמו כל קבוצה לגיטימית בליגת העל, ואם לא אעשה את זה לא אוכל להתמודד בליגה הבכירה".
מדוע?
"כי אין מספיק שחקניות טובות בארץ. לכן אני מביא את הזרות שזה סוגר מעגל של 11 שחקניות ומרים את הרמה".
"אין חשיפה"
סוברה מכיר את כדורגל הנשים על בוריו. "הנחתי את אבן הפינה בענף", הוא אומר. "הקמתי קבוצת קט־רגל לנשים עוד לפני שהייתה ליגה. הייתה אז עוד קבוצה בשם מילאן תל אביב, שהיינו משחקים איתם משחקי ראווה או נגד קבוצות גברים מבוגרים.
"לאט־לאט שלחתי מכתבים להתאחדות כדי שתקים ליגה. במקום להקשיב לי בהתחלה הם הקימו מחוזות, ואחרי זה הקימו נבחרת במקום ליגה. תבין איזה אבסורד זה. רק בשנת 2000 הקימו את ליגת הנשים כמו שצריך, ומאז ועד היום אני שם".
ויש לו ביקורת חריפה על הטוטו, שלטענתו הבטיח לו תקציב כדי לשרוד בליגת העל ולא קיים. "הטוטו לא שילם לי כמו לקבוצה בליגת העל, אלא כמו בליגה הלאומית", הוא מסביר. "נכנסתי לגרעון בגללם. בניתי תקציב על פי מה שאני אמור לקבל, ובסוף עשו לי קטע רציני. חשוב להדגיש שכדורגל זה מפעל שלא מייצר כסף, אלא רק מוציא.
"אין לי עובדים שמייצרים כסף. אני חי מתקציב של קהל, טלוויזיה, עיריות וספונסרים. עכשיו בליגת הנשים אין טלוויזיה אז הספונסרים לא מגיעים. את משחקי הגברים מציגים בטלוויזיה אז קל להם להשיג ספונסרים. אם היו עושים דבר דומה עם כדורגל הנשים, היינו מצליחים להתחרות ברמה של ליגת העל".
מה מצב החשיפה של כדורגל הנשים?
סוברה: "אין חשיפה בכלל. קודם כל צריך שיהיה שידורים בטלוויזיה. לא ייתכן שיפלו אותנו מול ליגת העל לנשים בכדורסל שכן משודרת, ואני כבר לא מדבר על הגברים. לכדורסל נשים יש תקציבים של חמישה עד שבעה מיליון שקל ולנו יש תקציב שנע בין 600 ל־700 אלף שקל בליגת העל, כולל כל מה שאנחנו מקבלים מהעיריות ומהטוטו. בשנה שעברה חיינו מתקציב של 150 אלף שקל בלבד שקיבלנו מהטוטו".
פולישוק: "חד־משמעית אין חשיפה מספקת. אני חושבת שלא מכירים אותנו כמו שצריכים להכיר. בכל זאת, אני חושבת שזה משתפר לאט־לאט, ואני אומרת את זה בתור מישהי שנמצאת בכדורגל הנשים מגיל שמונה. אז אני כן רואה שזה משתפר, אבל ממש לא מספיק".
איזה תקציב יספק בשנה הבאה?
סוברה: "אם נגיע לתקציב של 1.2 מיליון שקל נוכל להתמודד כמו שצריך בליגה. עם תקציב שיש לי עכשיו, שעומד על 600 אלף שקל, יהיה לי מאוד קשה להתמודד. אני לא רוצה להתבזות".
לעדכונים: חדשות פתח תקוה
