הפועל פ"ת, וזה לא סוד, נמצאת בעיצומו של משבר מקצועי מהעמוקים שידעה המועדון עם העבר המפואר בכל שנותיו. הקבוצה הבוגרת משתרכת בתחתית הליגה הלאומית וכסאו של המאמן מסאי דגו מתנדנד ללא הפסקה. אם מקשיבים היטב, אפשר לשמוע אותו כבר חורק.
אבל מה שיכול וצריך להטריד את אנשי המועדון, אוהדי הקבוצה שחלקם הגדול הם גם בעליה ואת ראשי עמותת "הכחולה", היא העובדה שהלחץ הגדול מביא להתקפות חוזרות ונשנות על עצם הרעיון של בעלות אוהדים על קבוצת כדורגל.
פתאום, הפרויקט השאפתני, הרעיון החלוצי ומעורר ההתפעלות עולה על המוקד ונופל קורבן לכישלון המקצועי שלא ניתן לביטול.
מי שקוראת ושומעת בכאב את הדברים היא ד"ר שלומית גיא, עד לא מזמן חברת דירקטוריון המועדון, שפתחה את סוגר ליבה ושיחררה מניפסט שחשוב מאוד שכל אוהד הפועל – חבר עמותה, חבר ועד, חבר דירקטוריון וגם מי שאינו, חייב לקרוא. הדברים של ד"ר גיא נאמרו כמעט בנשימה אחת, מעין זרם תודעה של מי שמבקשת לראות את הדברים בצורה רחבה ומאמינה שהשינוי עדיין אפשרי. לכן, לא תמצאו דברי קישור. רק שאלות ותשובות. בתקופה בה נזרקות לחלל האוויר אמירות שרובן חסרות שחר ותלויות באוויר, ד"ר גיא מבקשת לספק תשובה מנומקת היטב, שודאי תמלא באופטימיות את מי שבאמת מאמין ברעיון.
במחקריה, עוסקת ד"ר גיא רבות בעולם הכדורגל ובפרט באוהדיו. כשנכנסה לדירקטוריון פרסמה תכנית ארוכת טווח שעסקה בקידום ופיתוח מחלקת הנוער ובמניעת אלימות בקרב האוהדים.
"אני מתראיינת בגלל שאני דואגת מאוד למצב של המועדון", היא פותחת, "נראה שרצף ההפסדים האחרון מערער מאוד את הביטחון של האוהדים / בעלים במערכת ובפרויקט עצמו וחשוב לי להגיד שיש הבדל בין הקבוצה הבוגרת למועדון. ההצלחה של המיזם לא תתגלם רק בהצלחה של הבוגרת. זו תהיה טעות חמורה להניח הנחות על מצב הניהול של המועדון רק מהביצועים של הדשא".
2 צפייה בגלריה
ד"ר שלומית גיא ביציע "ראש הזהב". "בעלות פרטית לא תפתור שום בעיה"
(צילום סער כרמלי הפועל פ"ת)
ובכל זאת, הקבוצה נמצאת במשבר מקצועי עמוק, ממנו אי אפשר להתעלם.
"אני לא יודעת להגיד מה כרגע הבעיה של הבוגרים. אני לא נמצאת במועדון כבר שלושה חודשים, וגם כשהייתי במועדון לא עסקתי בקבוצה הבוגרת. אני כן חושבת שצריך להיזהר לא לשפוך את התינוק עם המים ולא לחפש לערוף ראשים רק כדי לספק איזה צורך בלראות ראש עף. מועדון שפשט רגל פעמיים בעבר לא יכול להרשות לעצמו לחשוב לטווח הקצר".
יש בלבול מסוים בסוגיה – מי צריך לטפל במשבר הזה מצד הגורמים הניהוליים. על פי מבנה העמותה – על מי מוטלת המשימה?
"חשוב להגיד: לוועד, לדירקטוריון ואפילו להנהלה הבכירה אין ולא צריכה להיות נגיעה בהחלטות שמתקבלות על הדשא ובתפקוד של השחקנים. בטח לא במועדון אוהדים בו יש כל כך הרבה אנשים, שכולם באים מאהבה גדולה ואיכפתיות, אבל הכמות הגדולה שלהם והאנרגיות הגבוהות משפיעות באופן שלילי על הצוות המקצועי.
"תפקידו של הוועד הוא לייצג את האוהדים בניהול ולשקף להם את התהליכים המתקיימים. הועד אחראי על מינוי דירקטוריון. לדירקטוריון יש תפקיד חשוב דווקא במועדון בבעלות אוהדים כיוון שבשונה ממועדון בבעלות פרטית, בו יש בעלים שמזרים כספים, מועדון בבעלות אוהדים עם תקציב צנוע חייב לחשוב עשר שנים קדימה, להניח יסודות, לייצר תקציבים ומאזנים, לטפח מחלקת נוער.
אז מה הוא בעצם התפקיד של הדירקטוריון?
"התפקיד של הדירקטוריון הוא להיות האחראי המבוגר. בשנה האחרונה הגיעו לדירקטוריון של המועדון אנשים בעלי כישרון מוכח בניהול פרויקטים גדולים. אודי אקר וקובי לוי ישבו שבועות לפני תחילת העונה כדי ללמוד את ההתנהלות התקציבית של השנה הקודמת ולכתוב תקציבים מותאמים לכל סיטואציה - בגלל הקורונה - וזאת כדי שלא נגיע חלילה לגירעון תקציבי שיכניס אותנו לצרות צרורות בהמשך. עמירן שקלים לקח על עצמו את עבודת הגישור והתיאום בין המאמנים, הבוגרת, הנוער והצוות המקצועי. עבודה לא פשוטה שהוא עשה בצניעות ובשקט. גלעד שי היה אחראי על התיאום עם הועד, על הכניסה הטובה של המנכ"ל, ובכלל דואג שהכל יעבוד חלק. את כל הדברים האלה לא רואים על המגרש של הבוגרת, אבל הם חלק מתרבות ארגונית שתחזיק את המועדון עוד שנים".
ומה עוד באחריותו?
"התפקיד של הדירקטוריון הוא גם למנות את האנשים הנכונים, שיוציאו את התוכניות שלהם לפועל, והתפקיד של כל אלה הוא לדאוג שהצוות הספורטיבי - המאמן והשחקנים - מקבלים את התנאים הטובים ביותר כדי להצליח. וזהו. אם מישהו חושב שנציג של האוהדים/ ועד/ דירקטוריון/ הנהלה צריך להיכנס לחדר הלבשה לפני משחק כדי להחדיר בשחקנים מוטיבציה או אחרי משחק כדי לנזוף בהם, הוא אינו מבין בניהול מערכות מורכבות של כדורגל".
אבל נעשו טעויות ניהוליות.
"אני לא טוענת שלא נעשות טעויות בדירקטוריון ובהנהלה הבכירה. בתוכנית למניעת אלימות שכתבתי הדגשתי מספר פעמים את החשיבות של השקיפות מול האוהדים. לדעתי ההנהלה בפועל והדירקטוריון צריכים לייצר דרכי התקשרות ולשקף לאוהדים איך מתקבלות החלטות ואיך נעשית הפקת לקחים. כשהאוהדים לא מקבלים תשובות הם דורשים אותן, ונוצרת תחושה של חוסר אמון, לחץ במערכת ודרישה שמישהו ישלם את המחיר. כל הנהלה של מועדון צריכה לדעתי להיות שקופה לחלוטין בפני האוהדים שלה, מרמת מינויים עד הרמה התקציבית. זה נכון על אחת כמה וכמה במועדוני אוהדים".
האם המטרות שסומנו למועדון העונה היו ריאליות? הפער בין הציפיות למציאות הוא עצום.
"באופן אישי אני חושבת שההצהרה של הועד שבעונה הזו עולים ליגה היו לא נכונות. ראשית, בגלל שאי אפשר באמת להבטיח עליית ליגה. כשאין ניהול נכון, גם כמויות של כסף לא עוזרות מקצועית. שנית, אני חושבת שעליית ליגה ללא בסיס לטווח ארוך יכולה לעשות נזק. אחד הדברים הכי מסוכנים למועדון כדורגל הוא להיות במצב של נדנדה - שנה אחת לעלות ואז לרדת. חוסר יציבות מרחיק ספונסרים ושיתופי פעולה. התפקיד החשוב של ההנהלה הוא לייצר יציבות, אורך רוח ויסודות מקצועיים וכלכליים לטווח הארוך כך שגם אם אנשים יתחלפו, תהיה למועדון תרבות ארגונית שתישאר אחריהם. כאשר הפועל פתח תקווה תעלה ליגה היא צריכה תרבות ארגונית יציבה, משאבים כלכליים קבועים, שיתופי פעולה חזקים, מחלקת נוער שמוכיחה את עצמה ואולי אפילו התחלה של עבודה על בית חדש. כל אלה ייקחו זמן, יצטרכו סבלנות, שיתוף פעולה ואמון באנשים שמחזיקים את ההגה".
אז מה יכול לעשות חבר עמותה מהשורה בתקופה מתסכלת כזאת, כדי לנסות ולשנות את המצב?
"אני חושבת שגם לאוהדים עצמם יש אחריות על הקבוצה שבבעלותם. הרבה מאוד אנשים מגיבים בכל שלב בפורום. זה מצוין. מצד שני, כאשר יש בחירות לוועד, מעט מאוד אנשים מציעים את עצמם. השנה הציעו את עצמם רק 10 אנשים לדעתי.
"מעבר לכך, תהליך הבחירה לא נעשה בצורה נכונה. מלבד לפרסם פוסט על עצמם המועמדים לא באמת מתבקשים לפרט מה תפיסת העולם שלהם בנושא בעלות על המועדון, איך לדעתם צריכות להתקבל החלטות, אלו אנשים הם ימנו לדירקטוריון, אם וכאשר יתבקשו, ומה יהיה סדר העדיפויות שלהם בתוך המועדון. בדרך כזו בה כל אוהד מצביע לנציג שלו על בסיס קירבה אישית או תחושת בטן אי אפשר לנהל מועדון מקצועי. בברצלונה, שהיא המודל של מועדוני אוהדים בכל העולם, נשיאים צריכים להצהיר איזו תפיסת עולם הם יקדמו אם הם יגיעו לתפקיד. האם קבוצה קטאלנית לאומית או קבוצת בינלאומית מקצועית. האוהדים יכולים כך לקבל החלטה רציונלית והם יודעים למה לצפות עם הכניסה של הוועד לתפקיד.
"אולי הוועד עצמו או ועדת הביקורת צריכים לייצר מאגר של שאלות שעליהן המועמדים יצטרכו לענות לקראת הבחירות לוועד. בכל מקרה, אנחנו זקוקים להרבה יותר מועמדים והרבה יותר אג'נדות. תהליך הבחירה חייב להיות רציני יותר".
2 צפייה בגלריה
חברי עמותת "הכחולה" בכנס היסוד של העמותה. "לאוהדים יש אחריות על המועדון שלהם"
(צילום: עמותת הכחולה)
אם כך, למה בעצם עזבת את הדירקטוריון?
"אני חוויתי את המעבר בין הועד הקודם לוועד הקיים. כבר בתהליך הבחירה הצהירו המועמדים שנבחרו שמטרתם העיקרית היא השקעה בקבוצה הבוגרת כדי להעלות אותה ליגה. וזה בדיוק מה שהם עשו - רוב האנרגיה והמאמצים הושקעו בבוגרת. הם עמדו בהתחייבות שלהם למצביעים שלהם וכל הכבוד להם על כך. זה כמובן בא על חשבון דברים אחרים, כמו לדוגמה מחלקת הנוער. אבל זה נעשה בשקיפות ובהגינות מול האוהדים. מה שכן, אם היו מתמודדים מולם גם אוהדים/ בעלים שמאמינים בהשקעה לטווח ארוך, אפשר היה לנהל דיון רציונלי ואמיתי בשאלת אקוטיות למועדון. שאלות כמו סדרי העדיפויות בתוך המחלקות של המועדון, או הוצאה לרכישה של המועדון או חלק ממנו לא יכולות לעלות לדיון במהלך העונה בפורום האוהדים. אלו שאלות שצריכות לעלות בבחירה של הנציגים בועד. לכן, ככל שיהיו יותר נציגים, וככל שלנציגים יהיו עמדות מגוונות יותר, כך אפשר יהיה לייצר דיון רציני יותר. כשהבנתי שסדר העדיפויות שונה מזה שהאמנתי בו, העדפתי לסיים את דרכי".
האם מה שקורה היום בהפועל הוא הוכחה לכישלון רעיון קבוצת האוהדים, כמו שטוענים מתנגדי "הכחולה"?
"הפועל פתח תקווה היא מועדון האוהדים הכי גדול כרגע בארץ. ככזה, הוא סופג אש מהרבה מאוד מקומות והרבה מאוד אנשים רוצים לראות את הפרויקט הזה נכשל. אנחנו חייבים להישאר מאוחדים ולגבות את הועד שלנו, שיגבה את הדירקטוריון שלנו, שיגבה ויקבל את ההחלטות הטובות ביותר עבור המנהלים בפועל".
יש הטוענים כי הקבוצה צריכה לחתור ולמצוא שוב בעלים פרטי.
"בעלות פרטית לא תפתור שום בעיה. הכדורגל הישראלי ידע הרבה מאוד בעלים פרטיים רעים מאוד, שהתערבו, איימו, ניהלו והשתמשו בשיטות לא מקצועיות למטרות שונות. אני מאמינה גדולה במודל של עמותת האוהדים, שבו ברור לכולם שטובת המועדון עומדת מעל הכל. נכון, יש לעשות תהליך חשיבה אמיתי סביב השאלה מהי טובת המועדון ואיך בפועל משיגים את המטרות. אבל זה חלק מתהליך אסטרטגי שכל חברה בינונית ומעלה בישראל צריכה לעבור וגם אנחנו נעבור אותו לאט לאט. אני מאמינה שכבר התחלנו".
